בדובאי בנו עבורם עיר, בישראל מתנערים: פרויקט המטרו עשוי להתעכב - זו הסיבה

פרויקט התשתית היקר והשאפתני ביותר בארץ, מתקדם לשלבי הביצוע: רגע לפני מגיע אתגר גדול לא פחות - הצורך ב-16 עד 23 אלף עובדים זרים. החשש: בלי פתרון מגורים ושינוע עבורם, יהיה עיכוב משמעותי בלוחות הזמנים. זהר זולר, משנה למנכ"ל נת"ע: "שאלתי את הרשויות מי מוכנה להקים שכונה לעובדים אצלה, שמעתי רק צרצרים"

תגיות

האם הפרויקט להקמת המטרו בגוש דן צפוי להתעכב באופן ניכר בגלל בעיות לוגיסטיקה וכוח אדם? בקרוב יעבור המיזם הענק לשלבי ביצוע, אבל לצורך כך הוא זקוק לעשרות אלפי עובדים זרים, וכרגע אין עבורם שום פתרון, למשל בנושא הלינה. לכך יש להוסיף את המחסור הגדול במהנדסים אזרחיים ובנהגים לאלפי משאיות שייאלצו לפנות את העפר.

לפרויקט בגוש דן נדרשים כ-16 אלף עובדים זרים בתקופת השיא, וכ-23 אלף עובדים זרים לאורך כל שנות הביצוע. הפתיחה הרשמית לציבור צפויה באופן הדרגתי, החל מ-2035 ועד להפעלה מלאה ב-2042. אלא שעוד לפני שחברות הענק מגישות את הצעות המחיר הסופיות, היעדר פתרונות מוסדרים לכוח העבודה, למערכי הדיור וללוגיסטיקה הנלווית - מעמיד את לוחות הזמנים הללו תחת סימן שאלה כבד.

עוז סגן, מנהל פעילות החשבון הדיגיטלי בחברת Neema, שמספקת פתרונות לתשלום שכר לעובדים זרים, מזהיר כי נדרש פרויקטור מיוחד לנושא העובדים הזרים, ומחדד את המורכבות הלוגיסטית בפרויקט: "במטרו, הנושא של כוח העבודה לדעתי לא נכנס מספיק להבנה. מה עם 2,500 משאיות שיצטרכו להוציא עפר ביום כשיש מחסור בנהגים? ומה לגבי מגורים, איפה הם הולכים לגור החבר׳ה האלה? כשאתה מביא עובד זר למדינה אתה חייב גם לתת לו קורת גג ומיטה. באחת הוועדות דיברו על זה שכדאי לשכן אותם באזור מרוכז, אבל אז יש את הבעיה של מי ישנע אותם לאתרים השונים?".

בסוגיות אלו אנשי חברת נת״ע עוסקים יומם וליל, מתוך הבנה שמחסור קיצוני בידיים עובדות ובחומרי גלם, עלול ליצור צוואר בקבוק בלתי אפשרי עבור החברות המבצעות. "יש לנו שני מישורים של עבודה", מסביר זהר זולר, משנה למנכ"ל נת"ע ומוביל את תחום המטרו. "קידום הפרויקט עצמו, אבל יש היבט נוסף, שהוא כביכול משני אבל הוא לא משני בכלל, שזה לראות את הלוגיסטיקה הנדרשת בכל שרשרת האספקה - האם המדינה יכולה לספק אותה, האם יש מספיק מלט, האם יש מספיק משאיות, האם יש מספיק עובדים? הבעיה היא שברוב החוליות התשובה היא לא, אין מספיק״.

כדי להצליח לעשות את זה, נת"ע מקדמת כעת בקשה למסלול רגולטורי מהיר מול משרדי הממשלה, מתוך הבנה שהבירוקרטיה הנוכחית עלולה להבריח את ענקיות התשתית מהמכרזים. "אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו עושים מסלול ירוק לחברות האלה, יש להן עשרות אלפי עובדים ברחבי העולם ואנחנו רוצים שהם יגיעו לכאן ויפעילו את כוח העבודה שלהן. זה אחד מגורמי הסיכון הכי גדולים בפרויקט", קובע זולר.

לדבריו, חברות בין-לאומיות לא יסכימו להמתין למנגנוני האישור הקיימים בארץ. "היום עובד זר מגיש בקשה בקונסוליה במדינת המוצא שלו, ולרוב המבקשים אין סבלנות לחכות כמה חודשים לתשובה. לכן אנחנו צריכים מסלול מהיר לעובדים שמגיעים עם המעסיק שלהם, וקיבלנו חסות של משרד האוצר למכסה ייעודית.

הצורך לקלוט כמות עובדים כ"כ גדולה יוצר אתגר תכנוני וסטטוטורי חסר תקדים, המעורר התנגדות מצד ראשי רשויות. "16 אלף עובדים בגוש דן זה הרבה. היו לנו דיונים מעניינים עם מנכ"לי הרשויות המקומיות. כל אחד מהם אמר שזה פרויקט לאומי וקיומי, אבל כששאלתי מי מוכן להקים שכונה של עובדים זרים אצלו - שמעתי רק צרצרים", סיפר זולר.

במינהל התכנון מנסים לפתור את הפלונטר באמצעות פיזור מגורי העובדים הזרים לכמה מוקדים. סמנכ״לית תשתיות במינהל התכנון, יעל סלומון, מסבירה : "התכנון הוא שיהיה מתחם מודולרי שנותן להם מענה למגורים, אבל גם לפנאי ולצרכים שלהם. בדקנו יחד עם נת״ע מה קורה בעולם בפרויקטים בסדר גודל כזה, וזה נדיר מאוד. בדובאי, למשל, כשהקימו רכבת יצרו עיר שלמה ממש של עובדים זרים, והבנו שאנחנו לא רוצים לעשות את זה כאן בישראל - גם לא להפיל על רשות מקומית אחת".

סלומון מדגישה את המורכבות התכנונית הנדרשת כדי למצוא שטחים פנויים ומסבירה: "זה אתגר לא פשוט. צריך למקם את המגורים שלהם ליד העבודות, ואין רשויות שירצו מסות כאלה של עובדים זרים. יש לפצל את זה לכמה מוקדים של 1,000 עד 1,500 עובדים בכל מקום, לדאוג שיהיו תשתיות של מים, ביוב וחשמל, ותנאים סביבתיים מתאימים. זו היערכות חסרת תקדים ובהיקפים שאנחנו לא מכירים״. המטרה, כפי שמפרטת סלומון, היא להקים כשמונה מתחמים כאלה שיהוו מינימום הפרעה לציבור וישרתו את הפרויקט ואת העובדים בו.

בישראל מבינים היטב שלכל הסוגיות הפתוחות הללו חייבים למצוא מענה, כי מערכת הסעות המונית תת-קרקעית היא האלטרנטיבה היחידה שתאפשר למרכז הארץ להשתחרר סוף-סוף מהפקק.