מחקר מדאיג: יוצרים יהודים וישראלים מודרים בשיטתיות מעולם התרבות בארה"ב

בדיקה מקיפה של הליגה נגד השמצה, שכללה 40 מוזיאונים ועשרות מקרים בעולם המופעים והספרות, מצביעה על דחיקת יוצרים יהודים וישראלים מחיי התרבות האמריקניים. בין היתר, 13 מוזיאונים קיבלו את הדירוג הנמוך ביותר (בהם הגוגנהיים והוויטני), סופרים התבקשו להצניע סממנים יהודיים ומחאות ואיומים כוונו נגד הופעות של ג'רי סיינפלד, להקת בת שבע ורביב כנר. מנכ"ל הליגה נגד השמצה: "ידענו שהמצב רע, פשוט לא ידענו עד כמה"

יעל, דמות ברומן של הסופרת מג קין, הייתה אמורה להפוך לסו. זאת הייתה, לדבריה, אחת ההמלצות שקיבלה מסוכנת ספרותית, יהודייה בעצמה, כשניסתה למכור ספר עם דמויות יהודיות. קין, מחברת שני מדריכי חתונות שנמכרו ביותר מ-150 אלף עותקים, התבקשה להסיר מכתב היד גם מילות חיבה בעברית, סצנות בישראל ומגן דוד. שם ישראלי, הסבירה הסוכנת, עלול להדליק נורה אדומה אצל עורכים. קין לא חתמה איתה ולא שינתה את הספר. הרומן לא מצא הוצאה לאור.

העדות הזאת מופיעה בדוח חדש ויוצא דופן של הליגה נגד השמצה (ADL) הבוחן את מקומם של יהודים וישראלים בתרבות האמריקנית מאז 7 באוקטובר. הפרויקט כולל הערכה של 40 מוזיאוני אמנות, תיעוד של ביטולים והטרדות בעולם המופעים ודוח על ענף הספרים. הטענה המרכזית של החוקרים היא שגם מוסדות שמתגאים בגיוון ובחופש ביטוי מתקשים להגן על יוצרים יהודים וישראלים, ולעיתים משתתפים בהדרתם. לצד דירוגים שליליים למוזיאונים, ובהם הוויטני והגוגנהיים, הדוחות מתעדים מחאות ואיומים שנועדו למנוע הופעות של ג'רי סיינפלד, להקת בת שבע ורביב כנר.

החוקרים בחנו כמה מקום מקבלים אמנים יהודים וישראלים, כיצד מוצגת הזהות היהודית ביצירותיהם, אילו תוכניות חינוכיות מתקיימות ואם למבקרים יש דרך ברורה לדווח על אנטישמיות. הבדיקה התבססה על מידע פומבי ועל פנייה למוסדות, כשמחציתם השתתפו בבדיקת הממצאים לפני השלמת הדירוג.

13 מתוך 40 המוזיאונים - כמעט שליש - שובצו בקטגוריה הנמוכה ביותר, "ליקויים קריטיים". הרשימה כוללת את הוויטני בניו יורק, הברוד ו-LACMA שבלוס אנג'לס, והמוזיאון לאמנות מודרנית בסן פרנסיסקו. באוסף של הברוד, למשל, יש יצירות של האמנים היהודים רוי ליכטנשטיין, ברברה קרוגר וג'וליאן שנאבל, אבל לפי החוקרים נוכחותם אינה מלווה בעיסוק משמעותי בזהות, בהיסטוריה או בתרבות יהודית. החוקרים לא איתרו ייצוג מאומת של אמנים ישראלים באוסף או בתערוכות בתקופה שנבדקה.

גם בוויטני מצאו החוקרים נקודות חיוביות, ובהן תוכניות העוסקות בפזורה היהודית ויצירות של מיכל רובנר באוסף. עם זאת, הם מציינים שלא מצאו מנגנון ייעודי וברור לדיווח על אפליה, וכן היעדר מדיניות פומבית האוסרת במפורש אנטישמיות. הסקירה מזכירה את התזת הצבע האדום על הכניסה למוזיאון, ואת היצירה בביאנלה של 2024 שהציגה לסירוגין את המילים Free Palestine. המוזיאון מסר אז שלא ידע מראש על המסר, אך לא הסיר את היצירה.

הגוגנהיים בניו יורק, הנקרא על שם מייסדו - אספן האמנות והנדבן היהודי סולומון רוברט גוגנהיים, דורג בדוח בקטגוריה השנייה מהתחתית. החוקרים מציינים לזכותו אוסף משמעותי של אמנות יהודית עם יצירות של כמה אמנים ישראלים, ובהם יעל ברתנא, אורי גרשט, יעקב אגם ומיכל רובנר, אך לפי החוקרים הנוכחות של אמנות ישראלית בתערוכות המוזיאון באופן כללי בעשור שנבדק הייתה מצומצמת.

המומה (MoMA) והמטרופוליטן בניו יורק, לעומתם, קיבלו דירוג חיובי. במומה ציינו לשבח את הייצוג של רובנר, ברתנא וסיגלית לנדאו ואת הפעילות הקשורה לתרבות יהודית. במטרופוליטן הודגשו אוספי היודאיקה, ובהם שופרות, כתובות וכתב יד של "משנה תורה", ומחקר על יצירות שנבזזו או נמכרו בכפייה בתקופת הנאצים. הציון הגבוה ביותר ניתן למוסד אחד בלבד: מוזיאון האמנות וארכיון הסרטים של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שלמרות מחאה פרו-פלסטינית בקמפוס, הציג בין היתר תערוכת יחיד של רינה קמחי ותוכניות מתמשכות על תרבות יהודית.

אחד הממצאים הבולטים נוגע לחודש המורשת היהודית-אמריקנית, המצוין במאי. היחיד שהכיר בחודש בשנת 2026 היה המוזיאון לאמנויות היפות בבוסטון, באמצעות פוסטים באינסטגרם. באותה שנה, 24 מהמוזיאונים ציינו חודשי מורשת אחרים. שישה הכירו בו לפני תחילת המלחמה בעזה, חמישה הפסיקו, וגם הנותר לא קיים תוכנית ייעודית. המטרופוליטן, למשל, ציין את החודש במאי 2023, אך לא בשלוש השנים הבאות. מוזיאונים שאינם מציינים חודשי מורשת בכלל לא נענשו על כך בדירוג.

"אמנים יהודים מקונסלים, מוכנסים לרשימות שחורות ונדחקים מחיי התרבות האמריקניים", אומר מנכ"ל ADL, ג'ונתן גרינבלט. "ידענו שהמצב רע, פשוט לא ידענו עד כמה".

בדוח על עולם המופעים מופיעים 65 מקרים ב-41 מקומות בארצות הברית, עד אוגוסט 2026. הם כוללים גם מחאות שלא הובילו לביטול. המקרה העדכני ביותר הוא קמפיין הקורא לבטל הופעות של ג'רי סיינפלד המתוכננות לאוקטובר בוושינגטון. מקרים אחרים כוללים קריאות לבטל הופעות של להקת בת שבע באקדמיה למוזיקה של ברוקלין, והשחתת המבנה במשולשים אדומים ביום של הופעה של להקה ישראלית.

רביב כנר הודיע בינואר 2025 על ביטול סיבוב הופעות בארצות הברית בעקבות איומים, לרבות התארגנויות בטלגרם לשיבוש ההופעות ולהפחדת הקהל. מתיסיהו ספג ביטולים חוזרים, ומייקל רפפורט איבד הופעות בשל חששות ביטחוניים. החוקרים מכנים את התופעה "וטו ביטחוני": האיום בהפרעה מאפשר למתנגדי האמן להשפיע על עצם הופעתו. הם מציינים גם שבחלק מהמקרים קיימים איומים ממשיים, ושלא כל מחאה או החלטת ביטול היא אנטישמית.

בדוח נכלל גם ביטול הופעתו של הקומיקאי הישראלי גיא הוכמן בבוורלי הילס בינואר השנה, לאחר שסירב לדרישה להצהיר שאינו תומך ב"רצח עם, אונס, הרעבה ועינויים" של פלסטינים. התיאטרון חזר בו בהמשך, התנצל והציע לקיים את ההופעה מחדש. הוכמן סירב לשוב אליו.

החשש שיוצרים ישראלים יבריחו את הקהל אינו עולה בהכרח מהסקר הנלווה. בסקר המקוון, שנועד לייצג את כלל האוכלוסייה האמריקנית, 75% מתוך 951 הנשאלים הביעו נכונות להגיע להופעה של אמן ישראלי, ו-73% לקנות ספר שמעניין אותם גם אם הוא כולל נושאים או דמויות ישראליים.

בעולם הספרים, הדוח מבוסס על יותר מ-30 ראיונות ועל פרסומים קודמים. הוא מתאר סופרים שהתבקשו להצניע סממנים יהודיים, אובדן סוכנים ואירועי השקה, ורשימות שחורות ברשת. טבלה שהופצה תחת הכותרת "האם הסופר האהוב עליכם ציוני?" מיינה כותבים לפי יחסם לישראל, כולל קטגוריות למי שעמדתם לא ברורה או שמציגים את שני הצדדים, ועודדה להימנע מקניית ספריהם.

הדוח חוזר גם לקריאה מאוקטובר 2024 לחרם על הוצאות ספרים, סוכנויות ופסטיבלים ישראליים שלטענת החותמים שותפים לפגיעה בפלסטינים או אינם מתנגדים לה די הצורך. בין יותר מאלף החותמים הראשונים הייתה סאלי רוני, מחברת "אנשים נורמליים", שכבר סירבה ב-2021 למכור להוצאת מודן זכויות לתרגום ספרה לעברית כל עוד אינה עומדת בתנאי תנועת החרם על ישראל. ב-ADL טוענים שהדרישה מציבה מבחן פוליטי כתנאי לשיתוף פעולה עם מוסדות תרבות ישראליים.

הסופרת וזוכת פרס האמי ג’ין מלצר מתארת מתקפה שהחלה ביום פרסום הרומן הרומנטי שלה The Matzah Ball, עוד לפני 7 באוקטובר. לדבריה, הסיבה הייתה בדיחה של הגיבורה על היותה סוכנת מוסד. עמוד הספר באתר דירוג הספרים Goodreads הוצף בביקורות של כוכב אחד. "מישהו אפילו איתר את בעלי ברשת וכתב לו: 'אני מקווה שאשתך היהודיה תיחנק בשנתה ותמות'", סיפרה לחוקרים.

1. מוזיאון האמנות של ברקלי וארכיון הסרטים פסיפיק (BAMPFA), ברקלי - היחיד שקיבל את דירוג Gold Standard 2. המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA), ניו יורק 3. מוזיאון האמר, לוס אנג'לס 4. המכון לאמנות עכשווית בבוסטון (ICA) 5. מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, ניו יורק 6. מוזיאון ברוקלין, ניו יורק 7. מוזיאון קליבלנד לאמנות 8. המכון לאמנויות של דטרויט (DIA) 9. המוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון (MFA) 10. הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון

*תשעת המוזיאונים שאחרי ברקלי קיבלו את דירוג Good Showing, הקטגוריה השנייה בגובהה.

1. מוזיאון ויטני לאמנות אמריקנית, ניו יורק 2. מוזיאון מחוז לוס אנג'לס לאמנות (LACMA) 3. מוזיאון הברוד, לוס אנג'לס 4. המוזיאון לאמנות עכשווית בלוס אנג'לס (MOCA) 5. המוזיאון לאמנות מודרנית בסן פרנסיסקו (SFMOMA) 6. מוזיאון דה יאנג, סן פרנסיסקו 7. מוזיאון פילדלפיה לאמנות 8. מרכז ווקר לאמנות, מיניאפוליס 9. מוזיאון היי לאמנות, אטלנטה 10. המוזיאון לאמנות עכשווית ביוסטון

*בסך הכול קיבלו 13 מוזיאונים את הדירוג הנמוך ביותר. שלושת האחרים הם המכון לאמנות עכשווית בלוס אנג'לס, המכון לאמנות עכשווית בסן דייגו ומוזיאון האמנות העכשווית באוסטין.