כנס Europe Days 2026 יחבר אתכם למשקיעים אירופאים שמחפשים סטארטאפים ישראליים

במקום לטוס לאירופה, קופצים לתל אביב: כנס Europe Days יפגיש אתכם עם נציגי חברות, מחוזות וקרנות הון-סיכון אירופאיות שמחפשים טכנולוגיות ישראליות. סטארטאפים קוראי גיקטיים מקבלים הנחה מיוחדת

הזדרזו לרכוש כרטיסים במחיר מיוחד לכנס Europe Days 2026

השינויים הגיאופוליטיים שמתחוללים באירופה בשנתיים האחרונות משפיעים, איך לא, גם על ישראל. אם בעשור הקודם השיח האירופאי התמקד בקיימות וברגולציה של פרטיות, הרי שהמציאות בשנת 2026 כופה על היבשת סדר עדיפויות שונה. המלחמה הבלתי נגמרת עם איראן, המאבק הרוסי-אוקראיני והלחצים מרוסיה, סין והודו, לצד השינויים במדיניות החוץ של ארצות הברית – כל אלה הובילו את מדינות נאט"ו והאיחוד האירופאי להבנה שעצמאות טכנולוגית וביטחונית היא הכרח קיומי. המצב מחייב את אירופה לאתר שותפים טכנולוגיים חיצוניים שיסייעו בקידום המטרה.

ההבנה הזאת באה לידי ביטוי באופן מובהק בוועידת הביטחון של מינכן ובפסגת אבטחת הסייבר של מינכן שהתקיימו לאחרונה, לצד שורת אירועים מקבילים. הדיונים שיקפו דחיפות מעשית לקידום השקעות, מתוך תפיסה שריכוז המאמצים סביב מנגנוני הגנה חורג מתחומי התעשייה הביטחונית המסורתית ומעולמות הסייבר. חלק ניכר מהמשאבים מופנה כעת לטכנולוגיות AI, חלל, אנרגיה, פיתוח מודלי שפה אירופאים והקמת תשתיות פיזיות להפעלתם.

המציאות החדשה מייצרת הזדמנויות עסקיות אדירות עבור חברות טכנולוגיה וסטארטאפים ישראליים בתחומים האלו, ועכשיו אתם מקבלים גישה ישירה לחברות ומשקיעים אירופאים: כנס Europe Days 2026, יפגיש אתכם עם יותר מ-30 נציגי חברות, מחוזות וקרנות הון-סיכון אירופאיות, שמחפשים טכנולוגיות ישראליות ומגיעים עם תקציבי השקעה משמעותיים.

כנס Europe Days 2026 יתקיים ב-20 באוקטובר (08:00-17:30) בגלריה דובנוב בתל אביב, וגם באופן מקוון – על אף שמומלץ מאוד להגיע פיזית לאירוע.

הכנס מתקיים במטרה לגשר על הפער בין יזמים ישראלים לחברות ומשקיעים אירופאים. הפורמט המיוחד מתמקד ביצירת שיתופי פעולה והשקעות באמצעות היפוך תפקידים: המשקיעים מציגים את פרופיל ההשקעה, והסטארטאפים בוחרים את הגורמים הרלוונטיים לפגישה. הפעילות מתמקדת בשיח מקצועי ופגישות אישיות, שמייתרות את הצורך בנסיעות עסקיות נפרדות ברחבי אירופה.

פגישות 1:1 עם המשקיעים והנציגים ייערכו בשני סבבים: הסבב הראשון יתקיים ב-20 באוקטובר במתחם הכנס, והסבב השני יתקיים באופן מקוון בשבוע שלאחר מכן. תיאום הפגישות מתבצע מראש באמצעות מערכת ייעודית.

לרכישת כרטיסים לכנס Europe Days 2026

הפוטנציאל העסקי של חברות ישראליות באירופה

"אירופה נמצאת כיום בתהליך התעצמות והצטיידות טכנולוגית נרחב", מסביר גילי צגלה, מייסד ומנכ"ל Novawind ומייסד כנס Europe Days. "מדינות נאט"ו ביבשת הכפילו את ההוצאות הצבאיות שלהן מאז 2016, והתחזיות המעודכנות מצביעות על הוצאה מצטברת שתגיע עד סוף העשור ל-800 מיליארד עד טריליון אירו". התקציבים האלו מופנים בחלקם הגדול למערכות AI, הגנת סייבר, חלל, שבבים, אנרגיה ותשתיות קריטיות – לדוגמה, ממש לאחרונה התפרסמו ידיעות על התוכניות של גרמניה להתחמש בטילים בתקציב של 12 מיליארד יורו.

לדברי צגלה, במקביל לדחיפה של פעילות מו"פ וסטארטאפים אירופאים, מתגבשת התפיסה שלא ניתן לפתח את כל הפתרונות באופן עצמאי. לכן  נדרשות בריתות אסטרטגיות עם מדינות כמו ישראל, המאפשרות לאירופה לרכוש ידע וטכנולוגיות מתקדמות. דוגמה לכך היא סדרת חוזי שיתוף הפעולה שנחתמו בין גרמניה וישראל מנובמבר 2025 ועד לאחרונה. חברות טכנולוגיה ישראליות מספקות רכיבי תוכנה וחומרה במסגרת שיתופי הפעולה האלו, ולעתים הן נרכשות במלואן בעסקאות מיזוג ורכישה. במקרים אחרים מוקמים שיתופי פעולה לייצור בגרמניה, כמו בעסקה האחרונה בין רפאל למפעל של קבוצת פולקסווגן. סטארטאפ ישראלי נוסף שהשכיל למנף את הפוטנציאל באירופה בתחום ה-AI הוא Wonderful – הוא כיוון מראש לשוקי אירופה, שתרמו משמעותית להכנסותיו בסך כולל של כ-70 מיליון דולר.

שווי העסקאות באירופה רק הולך וגדל

נתונים של חברת המחקר IVC, המספקת מידע עסקי על ההייטק הישראלי, מאששים את התחזקות הקשרים הכלכליים בין ישראל לאירופה בתחום ההשקעות. בשנת 2020 עמד היקף הרכישות האירופאיות של חברות ישראליות על 361 מיליון דולר, ובשנת 2025 הנתון צמח ל-5.15 מיליארד דולר (זינוק של פי 14). כלומר, אנחנו רואים שינוי במאפייני הרכישות: בעוד שמספר העסקאות שומר על יציבות יחסית, שווי העסקאות נמצא במגמת עלייה. תאגידים אירופאים רוכשים נכסים אסטרטגיים ישראליים בסכומים גבוהים, מתוך שאיפה להשיג יתרון טכנולוגי תחרותי. לפי מחקר IVC, היקף הרכישות עמד ב-2021 על 2.1 מיליארד דולר, עלה ב-2023 ל-4.4 מיליארד דולר, ורשם ירידה ל-3.4 מיליארד דולר בשנת 2024. שנת 2025 הסתיימה עם השקעות מאירופה בסך 1.4 מיליארד דולר ב-134 עסקאות, שהיוו קרוב ל-20 אחוזים מכלל ההשקעות בהייטק הישראלי באותה שנה.

ניתוח הנתונים המעודכנים מתחילת שנת 2026 מראה כי מגמה זו ממשיכה להתחזק. מתחילת השנה הנוכחית נרשמו 121 עסקאות בהן לקחו חלק משקיעים אירופאים, כאשר השווי הכולל של סבבי הגיוס האלו עומד על יותר מ-10.3 מיליארד דולר. פילוח הנתונים חושף כי קרנות ומשקיעים מבריטניה, צרפת, גרמניה, שוויץ והולנד מובילים את הפעילות ומעמיקים את אחיזתם בתעשייה המקומית. ההשקעות מגרמניה ושוויץ מהוות 27.7% מסך ההשקעות האירופאיות בדולרים. השקעות מגרמניה מאופיינות יותר בפעילות של גופי השקעה של חברות – כלומר, השקעות אסטרטגיות מול השקעות פיננסיות של קרנות ממשקיעים שווצרים.

אוגוסט היה חודש פעיל במיוחד בזירת ההשקעות והאקזיטים: קרן DTCP השתתפה בסיבוב C של חברת הסייבר Zenity, בו גייסה 125 מיליון דולר; 10xFounders, קרן גרמנית חדשה בנוף הישראלי, השקיעה בסבבים האחרונים של חברת הסייבר Huskeys וחברת הדיפנסטק Skapion; ובגזרת האקזטים נרשמה מכירת At-Bay ב-575 מיליון דולר לענקית הביטוח הגרמנית Munich Re.

סך האקזיטים לחברות אירופאיות עד אוגוסט 2026 (כולל) עומד על 8 עסקאות, לעומת 10 עסקאות במהלך כל 2025. ההיקף הממוצע של סבבי גיוס בהשתתפות משקיעים אירופאים נמצא בעלייה מתמדת מ-2024 ואילך, ועומד השנה כבר על 65.6 מיליון דולר.

צגלה מסביר כי הנתונים משקפים מגמת הטמעה של טכנולוגיות ישראליות כמענה לצורך אסטרטגי ארוך טווח. לדבריו, המגמה ניכרת ברכישות בתחומי הסייבר, DefenseTech, בריאות דיגיטלית, תוכנה ארגונית ופינטק. במקביל, נרשמת עלייה בשילוב חברות אירופאיות בפיילוטים משותפים עם סטארטאפים ישראליים.

רשימת העסקאות הבולטות מהשנים האחרונות כוללת את מכירת Imperva ל-Thales ב-3.6 מיליארד דולר; רכישת Next Insurance על ידי ERGO ב-2.6 מיליארד דולר; רכישת 89bio בידי Roche ב-2.4 מיליארד דולר; מכירת WalkMe ל-SAP תמורת 1.5 מיליארד דולר; ורכישת XM Cyber על ידי קבוצת שוורץ הגרמנית ב-700 מיליון דולר.

מה מחפשים המשקיעים האירופאים, ואילו תמריצים מחכים לכם?

החיבור בין הצרכים האירופאים לבין היכולות של השוק הישראלי ממשיך לייצר עסקאות. בתחום ה-AI, אירופה מתמודדת עם מחסור ב-Foundation Models בהשוואה לשוק האמריקאי. אזורים שונים, בהם ציריך, הפכו למוקדי משיכה עבור ענקיות טכנולוגיה וסטארטאפים ישראליים שמציעים יישומים מתקדמים – בעיקר בתחום ה-Physical AI. חברות טכנולוגיה גדולות כמו אנבידיה, בוסטון דיינמיקס, אנטרופיק, גוגל, מיקרוסופט ו-OpenAI מחזיקות בנוכחות משמעותית באזור ומחפשות מהנדסים מיומנים וטכנולוגיות משלימות, במקביל לפיתוחים מקומיים כמו זה של Anybotics. בתחומי הסייבר והטכנולוגיות הביטחוניות, אירופה עברה מחיפוש אחר פתרונות מדף קיימים לדרישה לטכנולוגיות מבצעיות מוכחות בשטח.

הביקוש האירופאי מתרחב גם לענף ה-HealthTech הישראלי, שמעורר עניין רב בקנטונים השוויצריים ובגרמניה – מקומות בהם מקדמים דיגיטציה של מערכות הבריאות. תחומי ה-ClimateTech והתעשייה החכמה מקבלים גם הם תמריצים באמצעות מענקים אזוריים עבור חברות ישראליות שיקימו פעילות מקומית. בענף ה-FoodTech, חברות כגון Aleph Farms הקימו ב-2025 מפעלי ייצור בשוויץ, וחברת Meala הרחיבה את פעילותה ברחבי היבשת.

האיחוד האירופאי מקדם כיום את תוכנית ReArm Europe (המוכרת גם כ-Readiness 2030), שהוקמה בתגובה למלחמה באוקראינה. מטרת היוזמה היא לחזק את יכולות הביטחון וההגנה של האיחוד עד שנת 2030, עם יעד השקעה של עד 800 מיליארד יורו בתעשייה הביטחונית. אפילו שוויץ הנייטרלית אישרה הקצאת תקציב ביטחון של 31 מיליארד פרנק שוויצרי החל מ-2028. תקציבי המדינות והאיחוד, הכוללים השקעות בטכנולוגיות רלוונטיות, צפויים לעמוד על מאות מיליארדי יורו בשנים הקרובות. דוגמה מעשית למהלכים אזוריים היא קנטון צוג בשוויץ, המקים מרכז הגנת סייבר מקומי בהשקעה כוללת של 80 מיליון פרנק, שמיועד לאבטחת החברות הפועלות באזור. אלברטו דיאז, נציג הפיתוח הכלכלי של הקנטון, ישתתף בכנס כדי להציג את תוכניות הפיתוח האלו.

ומה קורה בגזרת גרמניה-ישראל? בינואר השנה נחתם הסכם שיתוף פעולה טכנולוגי בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית וההגנה על תשתיות קריטיות. ההסכם נועד לגבות את יוזמת CyberDome הגרמנית, המספקת לחברות מקומיות פתרונות הגנה דיגיטליים ופיזיים מפני איומים כגון מתקפות סייבר ורחפנים.

במקביל להשקעות הון סיכון, אירופה מפעילה תוכניות מענקים לסטארטאפים, המאפשרות גיוס של עשרות אלפים עד 2.5 מיליון יורו לחברה. מקורות המימון כוללים את האיחוד האירופאי, רשויות חדשנות ממשלתיות ומענקי קליטה מחוזיים,  ומיועדים לענפי תעשייה חכמה ופודטק במקומות כגון וינה ומחוז שאפהאוזן השוויצרי. בשוויץ קיימים קנטונים ספציפיים המציעים מענקים של 200-300 אלף פרנק שוויצרי לחברות שמקימות בהם ישות משפטית, עם אפשרות למענקי המשך מרשות החדשנות המקומית.

את מי תוכלו לפגוש?

רשימת המשקיעים ונציגי חברות בכנס כוללת בין היתר את מאטס שואט, מנהל פיתוח עסקי, מיזוגים ורכישות ב-Hensholdt; טוביאס שולץ מקרן ההשקעות הגרמנית HTGF; ג'ו קאהן מ-DTCP (שהשלימה גיוס קרן חדשה של 500 מיליון אירו לתחום הדפנסטק); מארק גרוטר, שותף בקרן Planven השוויצרית; לוקאנוס פולגנולי מקרן Calm Storm; אוהד ממן, שותף בקרן Future Energy Ventures הגרמנית; Surjo Soekadar, מנהל החדשנות של Charite מברלין; Nick de la Forge, שותף מנהל מקרן PlanetA; פליקס וובר, מנהל החדשנות של רשת OBI; עמית פרי מקרן SE Ventures מבית שניידר אלקטריק.

נותני החסות והשותפים העסקיים של הכנס כוללים את Greater Zurich Area ,Helmholtz ,Bw-i ,Konnect Volkswagen Group, Koeln Business Vienna Business ,NRW.Global Business ,GTAI ,Gold Rheinland Pfalz, קבוצת לופטהנזה, רשות החדשנות, מינהל סחר חוץ, דוניצה תקשורת, Lilo ,Advantage Austria, ויינשטפן, Lindt, מכון הייצוא הישראלי, מנהלת הצמיחה, לשכת המסחר והתעשייה ישראל-גרמניה, ISERD, תל אביב טק, Hamburg Invest ,AICC ו-IVC.

הזדרזו לרכוש כרטיסים במחיר מיוחד: סטארטאפים מקבלים 40% הנחה – ויכולים לרכוש כרטיסים ב-329 שקלים (כולל מע"מ) עד 22 בספטמבר (או עד גמר הכרטיסים המיוחדים).

סטארטאפים ישראליים קוראי גיקטיים מקבלים 3 כרטיסים בחינם (אחד לכל סטארטאפ): מלאו את הטופס לבקשת פגישות עד יום שישי, 18 בספטמבר בחצות. ספרו לנו עם מי הייתם רוצים להיפגש ולאיזו מטרה, ושלושת הראשונים יזכו בכרטיס חינם.