בדרך לעסקת ענק: ארה"ב נערכת למכור לישראל פצצות בשווי 2.8 מיליארד דולר

עשרות אלפי פצצות בכמעט 3 מיליארד דולר: ממשל טראמפ לוחץ על הקונגרס לאשר מכירת ענק לישראל - בין היתר של 20 אלף פצצות MK-84 - מהקטלניות ביותר, שאת שליחתן עצר ביידן בכהונתו. "הבעת האמון בישראל" - והביקורת: "יש חשש שייעשה שימוש באזורים צפופים". וגם: כמה עלתה לארה"ב המלחמה באיראן

הממשל האמריקני נערך לביצוע עסקה בשווי 2.8 מיליארד דולר למכירת פצצות במשקל 2,000 פאונד לישראל - המכירה החד-פעמית הגדולה ביותר של חימוש זה בשנים האחרונות. כך מסר גורם אמריקני ל"וושינגטון פוסט", ולדבריו החבילה כוללת 40 אלף פצצות במשקל כל אחת - ובהן 20 אלף פצצות מסוג MK-84 ו-20 אלף מסוג BLU-117. העסקה כוללת גם 20 אלף ראשי קרב מסוג I-2000 Penetrator, המיועדים לחדירת ביצורים.

ה-MK-84 היא בין אמצעי הלחימה הקטלניים ביותר במאגרי הנשק של צבאות המערב. פיצוץ שלה שולח רסיסי מתכת לכל הכיוונים למרחק של מאות ואלפי מטרים, מסוגל לחדור מתכת ובטון עבה ולעיתים קרובות יוצר מכתשים גדולים בקרקע.

לפי הדיווח ב"פוסט", העסקה הובאה באופן לא-רשמי לידיעת הוועדות הרלוונטיות בקונגרס. בכיר בממשל התייחס לחששות ההומניטריים, ואמר כי "כל עסקאות הנשק מול מדינות זרות עוברות בתהליך המתאים. איננו מגיבים לעסקאות שעדיין נמצאות בתהליך". שגרירות ישראל לא הגיבה לבקשת העיתון לתגובה.

היקף העסקה גדול יותר מעסקאות קודמות למכירת חימוש במשקל דומה לישראל בתקופות ממשלי ביידן וטראמפ, ובהן עסקה בשווי 2.04 מיליארד דולר ב-2025 - שאושרה תוך עקיפת הליך הביקורת הרגיל של הקונגרס. בדיווח צוין כי פצצות במשקל זה הופעלו על-ידי ישראל במאות מקרים בעזה ובלבנון, והיו להן תפקיד משמעותי בכמות ההרוגים בעימותים האלה. ישראל ספגה ביקורת על כך שהיא מטילה באופן שגרתי פצצות MK-84 באזורים שהגדירה כבטוחים עבור אזרחים בעזה.

"הם באמת אוהבים להשתמש בהן הרבה כשהם מנסים לפגוע בבניין כלשהו", אמר טרבור בול, טכנאי לשעבר לסילוק פצצות וחומרי נפץ בצבא ארה"ב. "אם חיזבאללה או מישהו אחר נמצאים בתוך בניין, MK-84 תהרוס את הבניין כולו".

הפצצה, שזכתה לכינוי "הפטיש" בקרב טייסים אמריקנים במלחמת המפרץ הראשונה, היא אמצעי הלחימה היחיד שממשל ג'ו ביידן עצר את שליחתו לישראל במהלך המלחמה בעזה, בשל החשש מפגיעה באזרחים פלסטינים. המדיניות הזו כללה השעיה של משלוח יחיד של הפצצות הללו באביב 2024. הנשיא טראמפ ביטל את המדיניות מיד עם כניסתו המחודשת לתפקיד בינואר 2025, בחודש הראשון לכהונתו.

בריאן פינקיין, יועץ בכיר בקבוצת המשבר הבינלאומית, אמר כי "בהתחשב באופן שבו ישראל ניהלה את המערכה האווירית שלה בעזה, ובמידה מסוימת גם בדרום לבנון, יש חששות אמיתיים בנוגע לאופן שבו ייעשה שימוש בנשק כזה באזורים צפופי אוכלוסין", לדבריו, "זאת בהנחה שיש מלכתחילה מטרות צבאיות לגיטימיות, משום שיש חששות בנוגע למה שישראל מגדירה כמטרות צבאיות לגיטימיות".

ב"פוסט" ציינו עוד כי אף שזמן האספקה של הזמנות כאלה עשוי להימשך כמה שנים, אישור עסקאות מסוג זה מעביר מסר רחב יותר בנוגע ליחסים בין המדינות. "אם המטרה של ממשל טראמפ היא להרגיע את המצב במזרח התיכון, העיתוי של העסקה הזו יוצא דופן", הוסיף פינקיין. "בין אם זו כוונתם ובין אם לאו, היא משדרת הצבעת אמון בישראל". ממשל טראמפ מפעיל לחץ על ראשי ועדת יחסי החוץ של הסנאט ושל ועדת החוץ של בית הנבחרים לאשר את העסקה.

בתוך כך, משרד התקציב של הקונגרס (CBO) דיווח כי המלחמה באיראן עלתה לארה"ב עד כה 38 מיליארד דולר, וסכום זה צפוי לגדול ב-3 מיליארד דולר מדי חודש. על פי חישובי המשרד, שכללו את ההוצאות בכחצי השנה האחרונה עד 1 באוגוסט, המלחמה צפויה להעלות את האינפלציה ב-0.5% בשלושת החודשים הראשונים של 2027.

לפי דיווח ברויטרס, העלויות המאמירות יצרו עומס על מלאי התחמושת האמריקני והובילו לעלייה במחירי האנרגיה. הדבר מעורר חששות לגבי יכולתה של וושינגטון להגיב לעימותים פוטנציאליים אחרים, ומגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי, המצוי ממילא תחת עומס כבד.

משרד התקציב ציין כי עיקר העלויות נובע מהשימוש המהיר בתחמושת, והעריך כי חידוש המלאי האמריקני עלול להימשך חמש שנים. בחודש אוגוסט דיווחה רויטרס כי ארה"ב השתמשה ב"כמעט כל" הטילים המדויקים ארוכי-הטווח שלה במהלך המלחמה. משרד ההגנה לא שיתף פעולה עם מבקרי התקציב של הקונגרס, כך דיווח ה-CBO. נציגי הבית הלבן ומשרד ההגנה לא הגיבו לבקשות רוטיטרס לתגובה.

הבדיקה נערכה לבקשתו של הדמוקרט הבכיר בוועדת התקציב של בית הנבחרים האמריקני, ברנדן בויל מפנסילבניה. "המלחמה ההרסנית של דונלד טראמפ באיראן כבר גבתה את חייהם של אנשי צבא אמריקנים אמיצים, והותירה אחרים פצועים", אמר בויל בהצהרה. "מעבר למחיר האנושי, דוח זה של CBO - גוף בלתי-מפלגתי - מבהיר כי המלחמה עלתה למשלמי המסים האמריקנים עשרות מיליארדי דולרים, והעלויות ממשיכות לטפס".

הדוח לא כלל את העלויות של התקיפות האחרונות נגד כלי שיט מסחריים במצר הורמוז, ונגד מתקנים צבאיים אמריקניים באזור. כמו כן, הוא לא לקח בחשבון את הוצאות המימון (הריבית על הלוואות) הקשורות למלחמה, דבר שעלול להוסיף עשרות מיליארדי דולרים לעלות הכוללת.

ברויטרס ציינו כי ניתוח הנתונים של CBO העלה כי למלחמה עשויות להיות השלכות נרחבות על עמדת ההגנה של ארה"ב ועל הכלכלה המקומית. המשרד ציין כי המחסור בתחמושת קריטית, לרבות מיירטי טילים, עלול לפגוע ביכולת התגובה של הפנטגון במקרה של עימות משמעותי נוסף – כגון פעולות איבה אפשריות המערבות את סין וטייוואן.