הקרב על תקציב הביטחון מחריף: המיליארדים שתקועים בכנסת - ואזהרת האוצר

פגישת נתניהו-לפיד הסתיימה ללא הסכמות, ונכון לעכשיו לא מועברים תקציבים נוספים לביטחון. באוצר מאשימים את משרד הביטחון בניהול כושל, מבהירים שהעבירו את כלל הכספים הדרושים - וטוענים: 15 מיליארד שקלים תקועים בכלל בכנסת. האזהרה החריפה: גישת מערכת הביטחון תפגע במערכות צבאיות עתידיות

תגיות

הקרב בין משרדי האוצר והביטחון מחריף, ולפי שעה לא מועברים תקציבים נוספים למערכת הביטחון. באוצר טוענים כי אין כלל צורך בהעברת כספים נוספים לפני הבחירות, וכי 15 מיליארד שקלים שכבר אושרו להעברה בממשלה בהסכמת האוצר "תקועים" מזה 45 ימים, מאז 2 באוגוסט, בוועדת הכספים של הכנסת, שאינה מתכנסת לאשרם.

"יש למערכת הביטחון את כל הכספים הדרושים לפעילות הדחופה", אומרים היום (שלישי) גורמים במשרד האוצר בשיחה עם ynet. לדבריהם, "עניינים כמו רכש מסוקי אפאצ'י טעונים תקצוב לחמש השנים הקרובות, ואיש לא מעכב אותם". במערכת הביטחון לעומת זאת טוענים כי כבר הוחמצה עסקה דחופה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י בשל אי-העברת הכספים לכך בזמן.

תקציב הביטחון עומד כעת על 143 מיליארד שקלים, כאשר העלאתו המיידית ל-158 מיליארד שקלים כבר אושרה בממשלה אך מעוכבת כאמור בכנסת. תקציב הביטחון המקורי לשנת 2026 אמור היה להגיע רק ל-111 מיליארד שקלים, אולם ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע עוד לפני אישורו הסופי בחודש מרץ השנה להעלותו ב-32 מיליארד שקל ל-143 מיליארד. כעת דורשת מערכת הביטחון להגדיל את התקציב לסכום עצום של 183 מיליארד שקל וראש הממשלה טרם קבע אם זאת ההוספה הדרושה.

פגישתו של נתניהו אתמול עם ראש האופוזיציה יאיר לפיד פוצצה הלכה למעשה באי הסכמה בעניין בקשת רה"מ להסכמת יריבו הפוליטי לפרוץ את התקציב, וזאת משום שלפיד דרש ליטול את התקצוב החסר מהכספים הקואליציוניים. ואולם, הכספים הללו כבר הועברו ברובם למוסדות חרדיים ולמשרד ההתיישבות בראשות השרה אורית סטרוק.

במשרד האוצר אמרו היום ל-ynet כי "מערכת הביטחון מנהלת את התקציב באופן כושל ובלתי חוקי - וללא שקיפות. אם במשרד הביטחון לא היו דוחים בשיטתיות הצעות רבות שנועדו להביא כסף שלא ממשלם המיסים, היום היו כבר מיליארדים נוספים. הם מעדיפים את הדרך הקלה והיא לבוא לקופת המדינה ולדרוש עוד ועוד כסף על חשבון תקציבי חינוך, בריאות ורווחה. בסוף הכסף הזה מגיע מהאזרח הקטן, מגדיל את החוב של המדינה ומכביד על הכלכלה".

יחד עם זאת, ציינו גורמים בכירים באוצר: "ככל שראש הממשלה יטיל עלינו לערוך שינוי בתקציב המדינה אנחנו נבצע זאת, גם אם זה יבוא מהציבור. אנחנו לא עומדים בפרץ, אלא ממתינים להכרעת הממשלה, החלטה שאותה תצטרך לאשר הכנסת. עד אז אנחנו ממשיכים לעמוד בכל הסיכומים שנקבעו וממשיכים להזרים תקציבי עתק למערכת הביטחון".

באוצר האשימו היום כי "בגישה הנוכחית, מערכת הביטחון עלולה למצוא את עצמה בעוד כמה שנים בלי כלכלה שיכולה לתת לה גב לניהול מערכות צבאיות גדולות שמדינת ישראל תידרש אליהן. אנחנו חוששים מזה מאוד".

בכיר באוצר הוסיף: "דרישות מערכת הביטחון לא נגמרות. הם מבקשים תקציבים תוספתיים בהיקף שמתקרב לתקציב הבריאות השנתי של מדינת ישראל. אין שם הפנמה שהמיליארדים האלה מגיעים בהכבדת המיסים כפי שעשינו, מתקציבים לחינוך ולשירותים לציבור".

הגורם הוסיף: "אנחנו נשכבים על הגדר כדי לתחזק כלכלית את המלחמה הזו והכפלנו כמעט פי שלושה את תקציב הביטחון. בלי משרד אוצר, שהיה מעמיד לרשות צה"ל את כל מה שהוא צריך לכל אורך התקופה, מדינת ישראל לא הייתה רושמת את ההישגים החשובים במערכה הזו באיראן, בעזה ובלבנון".

באוצר הדגישו כי "מערכת הביטחון כשלה בניהול מערך המילואים. אנחנו הזרמנו עוד ועוד תקציבים, למרות שכולם ידעו שחוסר היעילות שם זועק לשמיים ובסוף נופל על חיילי המילואים ומשפחותיהם שהם מחוללי הפעילות במשק". עוד הוסיפו באוצר, בשיחה עם ynet, כי "גם עכשיו אנחנו ממשיכים להזרים מיליארדים למערכת הביטחון, הרבה מעבר לסכום שקבעה הכנסת בתקציב המדינה".