דני ולהקתו: המבחן הענק של אבדיה ב-NBA

הוא כבר הפך משחקן משלים לאולסטאר וסחב את פורטלנד לפלייאוף. אלא שעכשיו אבדיה ניצב בפני המבחן הגדול בקריירה: לשמור על מעמדו דווקא כשדמיאן לילארד חוזר וג'ה מוראנט מצטרף לחגיגה. שלושה סופרסטארים, כדור אחד וציפיות גבוהות מתמיד. וגם: מה מצפה לשאר הישראלים?

יאיר קטן|

דני אבדיה הציג שיפור עקבי בכל עונה ועונה שלו ב־NBA עד כה. לפעמים ראו את זה ממש מערב לערב, והיו מקרים בהם אפשר היה להביט לאחור ולהתפעל מהשינוי. היה אפשר לחגוג הישגים שלא צריך עומק בכדורסל כדי להבין, כמו הקפיצה במספרי הנקודות, או להביט באופן רוחבי על איך ילד ישראלי מקבוצה גרועה מאוד התקדם להיות הגורם המרכזי לעלייה של קבוצה משתפרת לפלייאוף.

הצורה שבה הגיעו קפיצות הגדילה הייתה נוחה לעיכול, בכל פעם רף אחר עד להצטברות של רשימה מרשימה. אבל העונה שתיפתח בלילה שבין שלישי לרביעי היא עולם אחר מבחינת מה שדני הכיר: אם תגיע עוד קפיצה, היא תהיה למקום שרגל ישראלי לא דרכה בו – לעבור סדרת פלייאוף ולהישאר בין שמונה האחרונות שנלחמות על האליפות; ויותר מכך, הבעיה היא שהשמירה על הקיים היא עניין מאוד קשה. זה אומר להישאר על ממוצע של 24־25 נקודות ולהיבחר לאולסטאר. פחות מזה, ואולי בארה"ב ידברו על אכזבה מסוימת ממנו. והכל בסגל שמלא בסכנות וסימני שאלה בנוגע למעמדו והדרך שיוכל לבוא לידי ביטוי.

המצב של פורטלנד שונה לחלוטין מאשר בעונה שעברה, אז הדהימה עם הגעה לפלייאוף דרך הפלייאין, לפני שנכנעה לסן־אנטוניו בסיבוב הראשון. השיפור המשמעותי של אבדיה, שהוסיף יותר משבע נקודות לממוצע שלו, יחד עם הזהות הלוחמנית של הצוות המשלים, הקדימו עבור הבלייזרס את לוח הזמנים להצלחה בשנה־שנתיים.

אבל השוני לא נובע אך ורק מהציפיות המוגברות שיהיו עתה מפורטלנד, אלא מקו המחשבה המקצועי. הבלייזרס שהגיעו לפלייאוף עשו את זה בציפורניים, עם מעט מאוד כישרון גולמי בסגל. זו האגרסיביות והמנטליות של האנדרדוג שפעלו לטובתם. אבל השנה הקו האחורי מורכב משני סופרסטארים אמיתיים, יצרני נקודות ומהלכים עוצרי נשימה.

דמיאן לילארד (36) הוא אחת האגדות הגדולות בהיסטוריה של הבלייזרס, שחקן שמהמקום השישי בדראפט הפך לרוקי השנה והוביל את פורטלנד במשך 11 עונות, שבשיאן הגיע איתה לגמר המערב לפני שבע שנים. אחרי המעבר הכושל למילווקי והפציעה הקשה שהשביתה אותו למשך כל העונה שעברה, הוא חזר לפני שנה לפורטלנד והתברר כדמות מהותית על הספסל. אפשר היה לראות שיחות ארוכות שלו עם אבדיה, והתנהלות של אח גדול כלפי הסגל הצעיר. בגילו, ואחרי שנה בלי כדורסל, הוא לא ישחזר את שיא הקריירה שלו מהקדנציה הקודמת, עונה של 32.3 נקודות, אבל הוא מנהיג שאפשר לסמוך עליו, ובטח שקלע שלשות יציב ואיכותי בקבוצה שאין לה כאלה.

השני הוא חובב האקדחים ג'ה מוראנט (27), שכמעט החריב לעצמו את הקריירה בגלל ההסתבכויות עם הליגה. ממפיס, הקבוצה בה היה המלך הבלתי מעורער, התייאשה ממנו, ופורטלנד הסכימה לקחת את ההימור תמורת מחיר סביר: החוזה המופרך והמכביד של ג'רמי גרנט שדועך כבר שנים, וקריס מארי הפייטר אבל המוגבל מאוד בהתקפה. בשיאו, מוראנט הוא השחקן המלהיב בעולם, לא פחות, רק 1.88 מ' אבל אתלט חריג שמספק הטבעות מופרעות וסלים בלתי אפשריים. האם הוא יכול לחזור לשיא הזה? מוראנט התקשה להסתדר בממפיס כאשר לא היה הבוס היחיד ונאלץ להתאים את עצמו לשיטות שונות. יש לו אגו ענק שיהיה חייב להחביא אם הוא רוצה לחזור למי שהיה. יותר מתרומת הנקודות, בשלב הראשון בפורטלנד יקוו שלא ייצור בעיות על הפרקט ובחדר ההלבשה.

איך דני, שהתרגל לגעת הרבה בכדור בעונה האחרונה, יסתדר לצד שני רכזים דומיננטיים שאוהבים לזרוק? במשחקי ההכנה זה נראה בסדר גמור, וג'ו פרימן מה"אורגוניאן" לא רואה סיבה לדאגה: "לילארד ומוראנט יורידו קצת מהעומס והאחריות של אבדיה, מה שיאפשר לו לנוח יותר. אם הכל יילך לפי התוכניות, דני אמור להיות יעיל יותר העונה ולסבול פחות מפציעות".

אבל אין סכנה שהוא ייפגע מקצועית מהנוכחות של צמד דומיננטי כזה לידו? פרימן: "זה תלוי בהגדרה שלך ל'ייפגע'. ברגע שמוסיפים רכזים ברמת אולסטאר לסגל, ברור שחלק ממשימות הובלת הכדור שלו יפחתו, ותהיה ירידה מסוימת בסטטיסטיקה, במיוחד במספרי האסיסטים שלו. אבל הנוכחות שלהם גם תעזור ליצור יותר שטחים בהתקפה עבור אבדיה, מה שיפתח לו נתיבים רחבים יותר לחדירות לסל, יסדר לו זריקות פנויות יותר, יקל מהלחץ ויוריד ממנו את תשומת הלב של ההגנות שבעונה שעברה סימנו אותו".

מעבר לכך, יש כמה פרצופים מוכרים. הניסיונות של פורטלנד להשתמש בשיידון שארפ וסקוט הנדרסון בטריידים הוכיחו שהבלייזרס הרימו ידיים בכל הנוגע למי שהיו אמורים להפוך ללילארד ומוראנט תוצרת בית. הם יספקו עומק, אבל התפקיד יקטן, בטח כשג'רו הולידיי הוא עוד גארד ותיק ומנוסה שמחכה בספסל. טומאני קמארה ודונובן קלינגן ירביצו ויחסמו, ורוברט וויליאמס ייתן אנרגיות מהספסל. צוות משלים לא רע, אבל יש שלושה שחקני מפתח ברורים, אבדיה ושני הגארדים האיכותיים, והם יקבעו לאן תגיע הקבוצה. במובנים רבים, ללילארד גם יהיה יותר כוח מאשר למאמן מייקה נורי, הפעם הראשונה בתפקיד כזה עבור איש המקצוע שהסכים לשכר נמוך במיוחד מהבעלים הקמצן כדי להוכיח את עצמו.

אבדיה מיתג את עצמו כאחד מ־25־30 השחקנים הטובים ב־NBA, והרוויח את הכבוד של השופטים, הקהל והיריבות. החדירות שלו לסל הפכו לשם דבר, נתון שבו התברג בטופ של הליגה, בין אם בסחיטת עבירות, קליעת ליי־אפים או הוצאה לזריקה מבחוץ – ועם קלעים טובים יותר לצידו, הוא יכול לצבור ככה אסיסטים שהלכו לאיבוד בעונה הקודמת. הוא שחקן נינוח יותר בגיל 25 (אפילו לא קרוב לשיא, תחשבו על זה), ויודע להתגבר טוב מבעבר על ערבים חלשים ורגעים של תסכול. המנוחה הממושכת בקיץ גם הייתה אמורה לעזור בהחלמה מוחלטת מהפציעה בגב.

השלב המקצועי הבא חייב להיות השלשות. בחצי השני של העונה החולפת אבדיה הפך מקלע בינוני ולא יציב לקלע גרוע. הוא סיים עם 31.8 אחוז משלוש, הכי חלש מאז שתי העונות הראשונות ב־NBA, כשהשבועות אחרי החזרה מפציעה היו כואבים לצפייה: 20.6 אחוז במארס, ושיפור קטן מדי בשלבי ההכרעה ובפלייאוף. הוא בסכנה אמיתית להידחק לעמדה של שחקן התקפה חדגוני שמתבסס אך ורק על החדירה. ועדיין, היכולת להגיע בעקביות לקו העונשין ולמשוך אליו הגנות הופכת אותו לנכס מהסוג שיש מעטים כמותו בליגה, מה שאולי יהיה שווה חזרה למשחק הכוכבים.

פרימן: "תמיד קשה לחזות אם שחקן ייבחר לאולסטאר, הליגה מוצפת בכישרון ויש צורך בשילוב ייחודי של תרומה אישית יוצאת דופן והצלחה קבוצתית כדי לזכות בכבוד. יעזור לדני שהוא כבר נכנס למועדון האולסטאר, כי ברגע שאתה בפנים, יש סיכוי טוב שיזמינו אותך שוב".

ומה מעבר לאולסטאר, אולי זינוק נוסף בקריירה? פרימן: "יש לדני פוטנציאל לעשות עוד צעד קדימה העונה. לשחקנים טובים יש נטייה להשתפר כאשר יש סביבם יותר כישרון, והוא מעולם לא שיחק בסגל כל כך כישרוני".

הבלייזרס רואים בדני מספר 1 שלהם? פרימן: "בתוך הארגון, אין ספק שאבדיה הוא לא רק חלק משמעותי בהווה אלא גם אבן יסוד לעתיד. בעונה שעברה הוא הוכיח שהוא מסוגל לקחת קבוצה לפלייאוף, והצמיחה והשיפור שלו היו אולי נקודות האור הבולטות ביותר במועדון שיצא מתהליך הבנייה ועשה צעד קדימה. אבל האם הוא מספר 1? נחכה ונראה. הנוכחות של לילארד ומוראנט תוביל לשינוי בהיררכיה. ייתכן שלא יהיה מספר 1 לקבוצה הזו, שמתכננת לשחק כדורסל מהיר ולהישען על העומק והרבגוניות שבסגל".

היה כיף לישון בחצי השנה האחרונה. חוזרים בגדול ללילות הלבנים.

תור הזהב של הישראלים ב־NBA נמשך, עם תוספת מעניינת במיוחד בדמות עמנואל שארפ. הבן של דרק, שנולד בת"א ושיחק בנבחרת הנערים של ישראל, סיים ארבע עונות טובות מאוד באוניברסיטת יוסטון – במהלכן הגיע לפני שנה וחצי לגמר המכללות – ונבחר במקום ה־45 בדראפט הקיץ על ידי סקרמנטו.

הסקורר בן ה־22 (יכולת הקליעה שלו היא מצרך נדיר בנבחרת, והוא יוכל לתרום הרבה אם יזומן בשלב כלשהו) ידע שאין לו מקום מובטח בסגל, אבל הרשים את אנשי סקרמנטו באימוני טרום העונה והרוויח חוזה לשלוש עונות, כששתי הראשונות מובטחות. הוא נראה כרגע כמו שחקן בשולי הרוטציה שיחפש לנצל כל דקה כדי להצדיק את המקום, אבל אין לדעת לאן זה הולך. סקרמנטו בתהליך קריסה עקבי, והשנה אמורה ככל הנראה להיפרד מהנכסים הגדולים האחרונים שלה, ובראשם דומנטאס סאבוניס. ככל שהקינגס יתקשו יותר, כך גדל הסיכוי ששארפ יקבל יותר הזדמנויות.

גם ברוקלין אמורה להישאר בחלק התחתון של הליגה, והמצב של צמד הישראלים שלה אינו מבטיח על הנייר. מתוך הבלגן של העונות האחרונות, אותו ניצלו שחקנים רבים כדי לערוך אודישן בזמן אמת, נוצר בסיס עם שני קלעים מובילים – ג'וליוס רנדל ומייקל פורטר – הגארד יגור דיומין שמתחיל את שנתו השנייה ועוד שמות משלימים, כשבתקופת ההכנה בן שרף ודני וולף נדחקו הצידה ואיבדו דקות.

המצב של שרף בעייתי יותר: למרות שנראה מצוין בסיום העונה שעברה, כשניצל את הסגל החסר כדי לקחת אחריות, הנטס מחזיקים בדיומין, מעדיפים את נולאן טראורה כמחליף ויותר מהכל, בחרו במקום השישי בדראפט ברכז נוסף, מייקל בראון, שמעורר הרבה התלהבות ויקבל תפקיד מרכזי כשיתאושש מהנקע בקרסול. שרף עלול לבלות לא מעט זמן בליגת הפיתוח העונה.

לוולף הייתה עונה יציבה יותר, והיתרון שלו, שאמור להותיר לו מקום ברוטציה, הוא היכולת להביא תרומה שונה ביחס לגבוהים אחרים. בעיקר מדובר ביכולת המסירה שלו שיוצרת תבניות התקפה מגוונות, ואם יקלע מבחוץ באחוזים טובים וישפר את ההגנה, יש לו מקום בחלק מההרכבים של ג'ורדי פרננדס.

פציעות בסגל של קבוצתו לצד יכולת טובה בליגת הפיתוח – וייתכן שנקבל שם נוסף בדמות נועם יעקב. כרגע הסיכוי שלו להתקדם לדקות ב־NBA במדי קליבלנד נראה נמוך, אבל בכל זאת הוא כבר עשה צעד קדימה עם החוזה הלא מובטח עליו חתם, מה שהוכיח שהקאבס רואים בו משהו. הוא הכניס רגל בדלת, עורר מודעות, ועכשיו מחכה להזדמנות האמיתית לפרוץ.