המרד האנטי־מערבי של הרברט מרקוזה
הפילוסוף היהודי־גרמני הרברט מרקוזה, מהבולטים בהוגי אסכולת פרנקפורט, חיפש את כוח השינוי של החברה המערבית לא בפרולטריון אלא ב"אאוטסיידרים". פרופ' אלכס גורדון על "האדם החד־ממדי" ועל השפעת רעיונותיו עד היום.
מאת: פרופ׳ אלכס גורדון.
הדחפים המהפכניים של יהודי גרמניה נעלמו יחד עם קהילתם, שהושמדה בידי הנאצים. אך הרעיונות הרפורמיסטיים נותרו והתרכזו בתורתה של אסכולת פרנקפורט הפילוסופית והסוציולוגית, שנוסדה ב־1923 בידי יהודים דוברי גרמנית: ג'ורג' לוקאץ', מקס הורקהיימר, תיאודור אדורנו, אריך פרום, וילהלם רייך והרברט מרקוזה, שברחו מהנאצים לחו"ל ב־1933. לתיאוריה זו לא היו צורות לאומיות, אף על פי שהיא צמחה ללא ספק מהפילוסופיה הגרמנית הקלאסית. עיקריה היו ביקורת מוחלטת על התרבות המערבית, הנצרות, הקפיטליזם, המסורת, המגבלות המיניות, הנאמנות המשפחתית, הפטריוטיות, הלאומיות והשמרנות.
ממועצת החיילים בברלין לקתדרות באמריקה
תרומה משמעותית לרעיונותיה של אסכולת פרנקפורט הוענקה על ידי נציגה הצעיר ביותר, הרברט מרקוזה (1898–1979), שהיה חבר במועצת החיילים של ברלין, שירת בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, והשתתף במהפכת נובמבר של 1918 ובמרד הסוציאליסטי של "איגוד ספרטקוס" (לימים המפלגה הקומוניסטית של גרמניה). מרקוזה נולד למשפחה יהודית מתבוללת. לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הוא היגר לשווייץ ולאחר מכן לארצות הברית. בשנים 1940–1950 עבד מרקוזה במשרד לשירותים אסטרטגיים ובמשרד החוץ. משנת 1950 הקדיש מרקוזה את עצמו באופן מלא להוראה אקדמית כפרופסור באוניברסיטאות קולומביה, הרווארד, ברנדייס ואוניברסיטת קליפורניה (סן דייגו).
"האאוטסיידרים" במקום הפרולטריון
לדעת מרקוזה, רק "האאוטסיידרים" – אשר, בניגוד לפרולטריון, אינם משולבים במבנה החברתי הקיים – המובטלים, האלמנטים המנושלים, הלומפנים, בני הנוער המאוכזבים מהאידיאלים והערכים של אבותיהם, ועמי העולם השלישי – מסוגלים לשנות את החברה המערבית. כמו תיאורטיקנים אחרים של השמאל החדש, הוא פנה לאינטליגנציה המהפכנית הצעירה המסוגלת להבין את "אכזריותה של חברת הצריכה האימפריאליסטית". הוא תלה את תקוותיו במיעוטים מדוכאים – צבעוניים, לאומיים וגזעיים, בעובדים זרים, במובטלים, בהומואים, בלסביות ובפמיניסטיות – שלא הצליחו להשתלב ב"חברת הרווחה". הוא הדגיש את התפקיד החיובי של "העולם השלישי", אותו גורם חיצוני עולמי עצום הסובל מאימפריאליזם, מלחמות, רעב, תת־פיתוח וניצול כלכלי מצד מדינות "המיליארד המוזהב" המערביות. מרקוזה העמיד את "העולם השלישי" בניגוד ל"עולם הראשון" המערבי, המאוכלס במעמד הביניים, ב"עדר בורגני שבע ושאנן".
האדם החד־ממדי
מרקוזה הדגיש את הטעות של מרקס: העוני החומרי של הפרולטריון לא התממש, והוא החליף אותו בעוני הרוחני של החברה תחת הקפיטליזם ובהופעתו של "האדם החד־ממדי" בספרו "האדם החד־ממדי" (1964). מרקוזה טען כי הפרולטריון הפך לחסר חשיבות חברתית בהשוואה לתפקידו במאה התשע־עשרה, שכן "עבד התרבות התעשייתית" אינו פרולטרי אלא צרכן. הממד המהפכני־ביקורתי של האדם ב"חברת הצריכה" התעשייתית נעלם. הוא הופך לאדם חד־ממדי כפי שהוגדר על־ידי "חברת הצריכה". האדם החד־ממדי והמעמד המורכב מאנשים כאלה הפכו לעמוד השדרה של המערכת הקיימת.
מרקוזה הפך את חסרונותיה של החברה שבה חי למוחלטים. ב"חברה חד־ממדית" הוא התכוון לארצות הברית, שם מצא את עצמו לאחר שנמלט מגרמניה הנאצית. דמוניזציה של ארצות הברית, הפופולרית כל כך בימינו, הובילה אותו לזלזל בכוחה של הדיקטטורה, ובמיוחד זו של השמאל, של השלטון הקומוניסטי, על הפרט. הוא לא חי במדינה טוטליטרית ולא חווה את כוחה המפלצתי של מדינה זו על הפרט.
תורה שמושכת מורדים משמאל ומימין
הביקורת על החברה הבורגנית וההגנה על החופש מפני השלטון שלה משכו מורדים שמאלנים לאידיאולוגיה של הרברט מרקוזה בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים, אך ה"צריכה" של רעיונותיו של מרקוזה, המכוונת כנגד רווחתם של האנשים הממוצעים החד־ממדיים של "חברת הצריכה", מרחיבה את היקף מחאתו של הפילוסוף. לצד אנשי השמאל, תורתו של מרקוזה מסוגלת בהחלט למשוך אליה גם "אאוטסיידרים" ימניים, כלומר לא רק את אלה המדוכאים על־ידי חוסר החירות המופרז, לדעת מרקוזה, של החברה המערבית, אלא גם את אלה השונאים את חירותה ה"מופרזת". מחבר הספר "האדם החד־ממדי", איש שמאל קיצוני, מבקר את השמרנות המופרזת, את הלאומיות ואת התפשטותה המוגזמת של הדת ב"חברה חד־ממדית".
תיאוריה של הרברט מרקוזה זוכה להצלחה רבה בכל שלושת העולמות. הערכים המערביים מעוררים מחאה ורצון להשוות אותם הן בשמאל והן בימין. מיעוטים לאומיים וגזעיים "מתקדמים" ומהגרים נלחמים על זכויותיהם ומנסים לתפוס נתחים נוספים מהעוגה הלאומית במדינות זרות, כלומר להפוך לחלק מ"חברת הצריכה" הריאקציונרית, לפי מרקוזה. ה"זרים" מהעולם השלישי, המשתייכים לתנועות דתיות ולאומיות קיצוניות, נלחמים למען חורבנה של התרבות המערבית, כלומר המערכת המזינה ומקיימת את רוב האנושות, כולל אותם עצמם.
שאלות ותשובות
מי היה הרברט מרקוזה?
פילוסוף וסוציולוג יהודי־גרמני (1898–1979), מהוגי אסכולת פרנקפורט, שהיגר לארצות הברית אחרי עליית הנאצים ולימד באוניברסיטאות קולומביה, הרווארד, ברנדייס וקליפורניה בסן דייגו.
מהו "האדם החד־ממדי"?
זה שם ספרו של מרקוזה משנת 1964. לטענתו, בחברת הצריכה התעשייתית האדם מאבד את הממד הביקורתי והמהפכני שלו והופך לצרכן המזדהה עם המערכת הקיימת.
במי תלה מרקוזה את התקווה לשינוי החברה?
לא בפרולטריון, אלא ב"אאוטסיידרים": מובטלים, מנושלים, צעירים מאוכזבים, מיעוטים מדוכאים ועמי העולם השלישי.
עוד בנושא באתר הידען
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.