קרחוני שווייץ איבדו 5.5% מנפחם בשנה אחת, וכמעט חמישית בחמש שנים
דוח הניטור השנתי מצביע על השנה השנייה בחומרתה מאז תחילת המדידות; הקרחונים המצטמקים מספקים פחות מים בסך הכול, גם כשההמסה מואצת
קרחוני שווייץ איבדו 5.5% מנפח הקרח שנותר בהם במהלך השנה ההידרולוגית 2025–2026, וכמעט חמישית מנפחם מאז 2021. כך עולה מדוח רשת ניטור הקרחונים השווייצרית GLAMOS, שנתוניו הוצגו לציבור ב־1 באוקטובר. ברמה הארצית הייתה זו השנה השנייה בחומרתה אחרי שנת השיא 2022; בחלק מהקרחונים נמדד האובדן הגדול ביותר שתועד אצלם.
השילוב של חורף דל בשלג וגלי חום ממושכים הותיר קרח חשוף להמסה לאורך חלק גדול מהקיץ. קרחונים קטנים, ובהם בלה טולה בקנטון ואלה וגריספירן בקנטון גלרוס, נעלמו לחלוטין. עדיין אין ספירה סופית של כל הקרחונים שנעלמו בקיץ האחרון.
מדידות בשטח והערכה לכלל הקרחונים
הדוח מבוסס על מדידות בספטמבר ב־23 קרחונים ברחבי האלפים השווייצריים. החוקרים מודדים את השינוי בגובה פני הקרח באמצעות מוטות שקודחים לתוכו, ובאזורים שבהם נשאר שלג מודדים גם את הצטברותו. מודלים מאפשרים להרחיב את המדידות הנקודתיות לכל קרחון ולכלל הקרחונים במדינה.
המדד המרכזי הוא מאזן המסה: ההפרש בין השלג והקרח שנוספו לבין המסה שאבדה במשך שנה. השנה ההידרולוגית נמשכת מ־1 באוקטובר עד 30 בספטמבר. לכן הנתון מתאר מחזור עונתי שלם, הכולל את הצטברות השלג בחורף ואת ההמסה בקיץ.
השלג נעלם, והקרח נחשף
לפי הודעת ETH ציריך, חורף 2025–2026 היה אחד מעשרת החורפים הדלים ביותר בשלג מאז תחילת המדידות. בחודשים מאי עד ספטמבר שררו תנאים חמים ויבשים. במשך 76 ימים עלה גובה רום הקיפאון מעל 4,000 מטרים — יותר מכפליים מהממוצע ושיא שווייצרי.
כיסוי השלג מגן על הקרח שמתחתיו ומחזיר חלק מקרינת השמש. כאשר הוא נעלם מוקדם, הקרח נחשף להמסה למשך זמן רב יותר. בספטמבר נעדר כיסוי שלג גם בגובה 3,500 מטרים. בקרחונים רון, אלטש וקלרידנפירן נרשמו אובדנים חריגים במיוחד.
יותר המסה אינה מבטיחה יותר מים
הפשרת קרחונים יכולה להקל זמנית על מחסור במים, אבל היא צורכת מאגר שנצבר לאורך שנים. לפי ETH, בין יולי לספטמבר שחררו קרחוני שווייץ כ־2.2 טריליון ליטרים של מים, יותר מפי ארבעה מצריכת מי השתייה השנתית של משקי הבית במדינה.
הדוח מצביע גם על שינוי מדאיג: אף שקצב ההמסה ליחידת שטח גבוה, כמות המים הכוללת שמספקים הקרחונים פוחתת משום ששטחם הצטמצם. אובדן הקרח המוחלט ב־2026 היה קטן מזה של 2003, אף שקצבי ההמסה אז היו נמוכים יותר. החוקרים מעריכים שייתכן ששיא אספקת מי ההפשרה כבר חלף בשנים הקיצוניות האחרונות.
המשמעות נוגעת לניהול מים בתקופות בצורת, להשקיה, לייצור חשמל ולמערכות אקולוגיות במורד הנהרות. הקרחונים יכולים להמשיך לאבד שיעור גדול מנפחם, ובאותו זמן לספק פחות מים לסביבתם.
שאלות ותשובות
האם 2026 הייתה שנת ההמסה הקשה ביותר?
ברמה הארצית היא דורגה שנייה אחרי 2022. בחלק מהקרחונים נקבע שיא מקומי.
מה פירוש אובדן של 5.5%?
זו הירידה המשוערת בנפח הקרח ביחס לנפח שנותר בשנה הקודמת, ולא שיעור השינוי בשטח הקרחונים.
מדוע מי ההפשרה פוחתים למרות החום?
מאגר הקרח והשטח שעליו מתרחשת ההמסה מצטמצמים. קצב המסה גבוה יותר אינו מפצה בהכרח על הירידה בגודל הקרחונים.
המאמר המדעי
המקור הוא דוח ניטור שנתי, ולא מאמר ניסויי:
עוד בנושא באתר הידען
- גרינלנד ואנטארקטיקה איבדו 11.3 טריליון טונות קרח ב־45 שנים
- אירופה ב־2025: גלי חום, שרפות ונסיגה בשלג ובקרחונים
- מחקר חדש חושף את בעלי החיים שחיים על קרחונים
- אובדן קרח פתאומי גם באנטארקטיקה
- שיחה בין קרחונים
מקורות: ETH ציריך ורשת GLAMOS, עיבוד עברי של הודעת המוסד ושל דוח הניטור; https://ethz.ch/en/news-and-events/eth-news/news/2026/10/devastating-year-for-switzerlands-glaciers.html ; https://doi.glamos.ch/pubs/annualrep/annualrep_2026.pdf
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.