מנצ'סטר יונייטד לא צריכה עוד בייביסיטר | תוכן גולשים

מייקל קאריק מכיר את אולד טראפורד, את הלחץ ואת החולצה, אבל זה כבר לא מספיק. יונייטד זקוקה למאמן שיתמודד עם הכאוס שיצרו הבעלים, יחזיר לשחקנים את הביטחון ובעיקר יגרום ליריבות לפחד שוב להיכנס לבית שהיה פעם המבצר המאיים באנגליה. גם לכם יש מה להגיד? שלחו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il 

אבי רביד, KICK|

תגיות

עיניים כחולות, שיער בלונדיני והשכנה ממול. פעם היא נראתה כמעט תמימה, אפילו מעט משעשעת. יונייטד הביטה עליה מלמעלה, בזמן שהיא ניסתה למשוך תשומת לב ולעשות קצת רעש. אלא שמנצ'סטר סיטי גדלה, התחזקה והפכה מהשכנה הרועשת לאימת העיר. ארלינג הולאנד רק העניק לה פנים.

זה בדיוק מה שחסר היום ליונייטד: להפוך שוב לאימת השכונה, במקום להישאר הילד שמפחד לפתוח את הדלת. כרגע מדובר בשדים קטנים שמנסים להטריד, להציק ולגנוב נקודה פה ושם. אבל אלה כבר לא באמת השדים האדומים שהליגה הכירה. זו קבוצה שמחכה לראות מה היריבה תעשה ורק אז מנסה להגיב.

האם מייקל קאריק הוא האיש שיכול לשנות את זה? אני עדיין לא בטוח. מצד שני, קשה לדעת אם מי מהמאמנים שקדמו לו קיבל בכלל אפשרות אמיתית להתמודד עם הכאוס שיצרו הגלייזרים וג'ים רטקליף. מה שברור הוא שיונייטד זקוקה להרבה יותר מעוד פתרון זמני על הקווים. היא לא צריכה שמרטף שישמור עליה עד המשבר הבא, אלא מבוגר אחראי שיחזיר למועדון כיוון, זהות וסמכות.

הבעיה של יונייטד כבר מזמן אינה מסתכמת במאמן. אפשר להחליף מערך, לשנות הרכב, לצעוק על השחקנים ואפילו לזרוק נעל בחדר ההלבשה. אבל בכל רגע שבו היא נדרשת להפוך מקבוצה שמנסה לשרוד לקבוצה ששולטת, היא שוב חוזרת להיות הילד הקטן בחדר.

קאריק מכיר את המועדון, את הקהל ואת הלחץ. הוא יודע מה המשמעות של החולצה הזאת ומכיר את המערכת מבפנים. אלא שיונייטד לא צריכה עוד אדם שמכיר את הבית. היא צריכה מישהו שיגרום לאחרים לפחד להיכנס אליו. ההבדל בין השניים עצום.

כמה עוד אפשר לדבר על תהליך? כמה פעמים אפשר לבקש סבלנות, להביט בטבלה, לנשום עמוק ולהבטיח לעצמנו שבסוף הכול יסתדר? בשלב מסוים הילד צריך לעזוב את היד ולהתחיל ללכת לבד. יונייטד, לעומת זאת, ממשיכה לחכות שמישהו יציל אותה: שהכוכב יבריק, שהשוער יעצור, שהיריבה תחמיץ או שהמזל יתייצב לצידה.

בינתיים, השכנה ממול כבר מזמן אינה אורחת. היא נכנסת לסלון, מתיישבת על הספה ולוקחת את השלט. וזה החלק הכואב באמת: לא עצם ההפסדים, אלא העובדה שהיריבות כבר אינן מתרגשות מיונייטד. פעם קבוצות הגיעו לאולד טראפורד וניסו לשרוד. היום רבות מהן מגיעות אליו כאילו מדובר בעוד יום עבודה.

זה הדבר שקאריק, או כל מאמן אחר שיקבל את התפקיד, יהיה חייב לשנות. יונייטד לא זקוקה לעוד בייביסיטר שיחזיק לה את היד עד שריקת הסיום, אלא למאמן שיפתח את הדלת ויבהיר לשכנה שהפעם היא נשארת בחוץ. אחרת סיטי תמשיך להרגיש בבית – ויונייטד תמשיך לשלם על הבייביסיטר.

גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.

אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים. אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים. אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.