5 ימים אחרי ובעקבות האסון: נתניהו הורה ליישם את המלצת המבקר מ-2024

לפי לשכת ראש הממשלה, ראש המל"ל הונחה "למנות בודק לביצוע בחינה יסודית" של כלל היבטי האבטחה בטיסות הזרות - אחרי הפרצות הרבות שהתגלו ובמזל לא הסתיימו באסון לאומי

חמישה ימים אחרי ניסיון חטיפת טיסת פליי דובאי לישראל, שרק במזל לא הסתיים באסון לאומי, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכיר הערב (ראשון) לראשונה במחדל ובפרצות האבטחה הרבות שנחשפו מאז. הפתרון שלו, לפי לשכתו, הוא הנחיה לראש המל"ל שמואל בן עזרא "למנות בודק לביצוע בחינה יסודית של כלל היבטי האבטחה של התעופה האזרחית הזרה לישראל". לא ברור עד כמה מהר יפעל הצוות, והאם פרצות האבטחה הרבות שיתגלו ייסגרו במהירות בעקבותיו.

ההחלטה להורות כעת על בחינה יסודית מגיעה אחרי שנים של התרעות על פערים באבטחת התעופה הזרה. במאי 2024 פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח על אבטחת התעופה האזרחית הבינלאומית מישראל ואליה, שבו הצביע על כשלים ופערים חמורים, בין היתר באבטחת מטוסים של חברות זרות. אחת ההמלצות המרכזיות הייתה שהמל"ל יוביל עבודת מטה עם משרד התחבורה, משרד האוצר, רשות שדות התעופה, שב"כ והמשטרה, ויגבש מחדש מדיניות כוללת לאבטחת התעופה.

על הנייר, האחריות לטיסות הזרות מוטלת על משרד התחבורה. אגף הביטחון, החירום והסייבר במשרד, באמצעות מרכז המבצעים לאבטחת תעופה (ממל"ת), אמור לאבחן את הסיכון הביטחוני של טיסות זרות ולתת לחברות התעופה הנחיות ביטחון. אלא שבמשרד טוענים כי הוא אינו גוף מודיעיני וכי אין בידיו הכלים לבצע בדיקות רקע מודיעיניות לאנשי הצוות ולנוסעים, ולכן הנהלים נשענים בין השאר על האבטחה במדינות המוצא ועל התחייבויות שמספקות חברות התעופה עצמן.

במקרה של טיסת פליי דובאי התברר כי רשימת אנשי הצוות כלל לא התקבלה במשרד התחבורה. החברה האמירתית התחייבה לבדוק את אנשי הצוות שלה ואף הודיעה לישראל כי הטמיעה במערכת השיבוץ מגבלות שימנעו הצבת טייסים ממדינות שאין להן יחסים עם ישראל. למרות זאת, הטייס העומאני המאם אל-המאמי שובץ לטיסה. עוד התברר כי לפי חוק המרכז הלאומי לאבחון נוסעים מ-2023, אגף הביטחון במשרד התחבורה רשאי לקבל גישה למאגר הכולל נתונים גם על אנשי צוות בטיסות זרות – אך מאז הקמת המאגר המשרד לא ביקש לממש את הגישה הזו.

כל זאת מתרחש כשאגף הביטחון במשרד התחבורה סובל גם ממחסור משמעותי בכוח אדם. בשנים 2022–2025 עזבו אותו שמונה עובדים, ומספר התקנים הרשמי הצטמצם מ-21 ל-19. שישה מהתקנים מיועדים למשרות חלקיות של סטודנטים ואזרחים ותיקים, ולפחות שתי משרות בכירות מוגדרות כפנויות ללא תקציב. בפועל, לפי הנתונים שפורסמו, האגף מפעיל את מערך הביטחון והחירום של התחבורה באמצעות כעשרה עובדים קבועים בלבד במשרה מלאה.

גם הרעיון להקים גוף אחד שירכז את האחריות אינו חדש. כבר ב-2011 הוגשה לראש הממשלה הצעה להקים רשות ממלכתית לאבטחת התעופה, ולפי משרד התחבורה גם שתי ועדות בראשות המל"ל המליצו בהמשך להקים גוף כזה. ההמלצות לא יושמו עד היום. כעת, בעקבות ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי, חוזר הטיפול בנושא שוב למל"ל – הפעם בהנחיה של נתניהו לבצע "בחינה יסודית" של כלל מערך האבטחה.

החשש, כך הזהיר דני שנער, שכיהן במשך 25 שנה כראש אגף הביטחון במשרד התחבורה, אינו מוגבל לדובאי. לדבריו, בעוד שבשדות תעופה גדולים דוגמת אתונה קיימת מעטפת אבטחה מתקדמת, בשדות קטנים באיים וביעדי פריפריה רמת האבטחה נמוכה בהרבה – ומשם יוצאות לישראל טיסות ללא אותה מעטפת. "שם טמונה הסכנה", הזהיר.