3,000 טון אזהרה לאיראן וטורקיה: בתוך כלי המלחמה החדש של צה"ל

עם הגעתה של הצוללת השישית לבסיס חיפה והצטרפותה לשייטת 7 (שייטת הצוללות), כתב ynet ירד לביקור נדיר ומרתק בבטן כלי המלחמה החדש של זרוע הים. בין צינורות, מסכי מודיעין וצפיפות שמייצרת משפחה חדשה מתחת למים נחשף אחד מהכלים המתקדמים ביותר של צה"ל, ובשיחה עם בכירים במערכת הביטחון נשפך מעט אור על הסודות שמאחורי מפלצת הפלדה שנכנסה ממש בימים האחרונים לשורות הצבא. בתוך הצוללת אח"י דרקון.

הצוללת החדשה והשישית של זרוע הים עגנה בבסיס חיל הים בחיפה בשבוע שעבר, אחרי הפלגה בת 24 ימים מנמל קיל בגרמניה, והביאה לישראל את אחת המערכות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם. בצה"ל תמרקו את הצוללת לקראת הטקס שנערך ביום חמישי במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר. על פי אנשי זרוע הים, בעוד כחודשיים צפויה הצוללת להפוך למבצעית באופן מלא, וזאת לאחר שיותקנו עליה מערכות נשק ומודיעין ישראליות וייעודיות שישלבו אותה במרחב הלחימה.

מפקד אח"י דרקון, סגן-אלוף ע', שליווה את פרויקט הבנייה שלה בגרמניה שנים ארוכות, הסביר בריאיון מיוחד ל-ynet כי "מה שקורה היום הוא תוצאה של כמעט 14 שנה של הכנות. זה באמת פרויקט ענק. יש המון פעולות שעשינו כדי לאפשר את ההגעה של הצוללת לישראל". הוא הסביר: "זה מתחיל בצוותים שהגיעו לגרמניה ועברו מכלול-מכלול, אזור-אזור, ובדקו מערכת אחר מערכת. קודם כל בזמן שהיא צפה מעל המים ולאחר מכן כשיצאנו להפלגות ולצלילות".

"זה ממש לעבור צינור-צינור, לבדוק כל מכונה ולאשר אותה, לוודא שהיא עובדת בצורה מושלמת כדי לחתום עליה ולהעביר אותה לידיים ישראליות", הסביר סא"ל ע'. "רק אחרי שהכול נבדק במשך שנים וחודשים ארוכים המסמכים עוברים הלאה, ואז, על פי חוקי הים, נוצר 'אי ישראלי' שבו חלים חוקי מדינת ישראל, על הצוללת עצמה, בגרמניה".

אלא שהמסע הזה לא עבר חלק. האימונים והבדיקות שביצע הצוות הישראלי נתקלו בסירוב מצד מדינות אירופיות מסוימות לאפשר להם להתאמן בשטחן. "המים בגרמניה רדודים באופן יחסי, וכדי לבדוק את הצוללת בצורה טובה צריך להגיע לעומקים גדולים של מאות מטרים", הסביר סא"ל ע'. "מהמספנה צריך להפליג לאזורים שנמצאים צפונית לדנמרק, בין נורווגיה, שוודיה ודנמרק. כדי שלא נצטרך לחזור בכל כמה ימים, התוכנית הייתה לעגון באחת מהמדינות הללו, אך בסופו של דבר לא התקבל האישור המתאים ונאלצנו להפליג בתחילת השבוע מגרמניה לאזור הצלילה ובסוף השבוע לחזור חזרה".

"אני לא יודע למה זה לא קרה, אף אחד לא באמת אומר את זה באופן רשמי אבל זה נגרר והאישור לא הגיע", המשיך ע'. "זה נכון שהיה עדיף לעגון שם, אבל ביצענו פעולות שונות והתגברנו על התהליך. בסוף, זה לא ממש עיכב אותנו, לפחות לא ברמה הטקטית".

ההגעה אל כלי השיט מרשימה בפני עצמה. לאחר נסיעה של כ-20 דקות על גבי כלי שיט מסוג "צרעה" שיצאה מבסיס חיפה, מתגלה אח"י דרקון, כלי ענק שאורכו כ-70 מטרים. בעזרת סולם חבלים מטפסים אל גשר הצוללת, ומשם יורדים פנימה באמצעות סולם אנכי המחובר לדפנות. המחזה בפנים מרתק ומהפנט: אינספור מכונות, כפתורים, מערכות פיקוד, צינורות וכבלים, כשהכול צפוף, צפוף מאוד. המערכות חדישות ומחולקות למכלולים שונים, ועשרות לוחמים ומפקדים מתפקדים שם והכול חייב להיעשות בתיאום מושלם אחרת פשוט זה לא יעבוד, כשכל אחד מהם יודע בדיוק מה עליו לעשות.

הלוחמים, חבר'ה צעירים בשנות ה-20, יצאו בתחילת החודש מגרמניה, עברו במספר נקודות בעולם והגיעו לארץ לאחר כמעט חודש של הפלגה מתישה. לדבריהם, האווירה בצוללת חמה ומגובשת במיוחד. "היכולת לשהות כל כך הרבה זמן ביחד באופן כזה היא לא מובנת מאליה, והאנשים שמגיעים לכאן יודעים את זה היטב", מסביר אלוף-משנה י', מפקד שייטת 7 (שייטת הצוללות). "הם יודעים להכיל את הדברים, והיחס פה שונה לחלוטין. זה ממש לחיות יחד בתוך כלי למשך ימים ארוכים. מראש מגיעים לכאן אנשים איכותיים מאוד, כי המערכת מורכבת והחומר האנושי הוא קריטי עבורנו".

בתוך הצוללת ישנן שתי מקלחות ושני תאי שירותים, שדרוג ניכר לעומת שאר הצוללות בזרוע הים, מציינים הלוחמים, שבהן יש מקלחת אחת בלבד. ישנו גם חלל צר, מעט מרווח יותר, שנקרא "חדר אווירה", שבו צופים בסרטים, בסדרות ויושבים יחד לגיבוש. בצוללת אין כמובן טלפונים ואין כמעט חיבור לעולם החיצון. אלו ימים ארוכים שבהם כל איש צוות תלוי בחבריו, והם תלויים בו לאורך כל הדרך.

הצוללת דרקון היא השישית במספר כאמור של זרוע הים. לפני שנים אחדות, עוד כשהוזמנה, התפתח בישראל ויכוח סוער סביב השאלה אם צה"ל בכלל זקוק לצוללת שישית, מה שהוביל בהמשך לעיסוק בפרשת הצוללות ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית. כיום, השיח כבר מתמקד בצוללות נוספות הצפויות להגיע בעתיד. הצוללות העתידיות לא יגדילו את הצי אלא יחליפו את צוללות ה"דקר" הישנות.

בלב ים, באחד המכלולים הסגורים של הצוללת, קיימנו שיחה עם תת-אלוף גיא לוי, ראש מטה חיל הים והאיש האחראי על בניין הכוח בזרוע. לשאלה מה מביאה הצוללת הזו שלא היה קודם, הוא עונה בנחרצות: "הצוללת הזו מביאה איתה יכולות לחימה חדשות וקטלניות. היא מביאה יכולת שהייה ארוכה יותר, יכולת לשאת יותר אמצעי לחימה, והיא עושה זאת תחת חשאיות מלאה ובמקומות רחוקים שישראל מעולם לא הייתה בהם".

"תראה מה קורה בעולם כעת", מוסיף תא"ל לוי ומסביר: "המלחמה הזו מוכיחה לנו עד כמה יש חשיבות עליונה לשליטה הימית. הרי כל השיח סביב הצוללת התקיים עוד לפני המלחמה. כעת זה ברור מאי פעם לנוכח מה שקורה במְצרים (מצר הורמוז ומצר באב אל מנדב - אב"ק). אני מכיר את המשימות של זרוע הים ואת המשימות שנותנים לנו הדרג המדיני והמטכ"ל, ולכן יש צורך קריטי בכלים הללו, ויתרה מכך יש צורך להגדיל את הזרוע מול האיומים המתפתחים מצד מדינות שכנות במזרח התיכון".

אף שתא"ל לוי נמנע מלנקוב במפורש בשמה של טורקיה, הרי שזוהי הכתובת הבולטת: הטורקים מציגים צי ימי מרשים במיוחד, שרובו נבנה בייצור עצמי ללא תלות באחרים, והם מסמנים את זירת הים כנכס אסטרטגי עבורם - מציאות שאינה נעלמת מעיני צה"ל.

עלותה של אח"י דרקון נאמדת בכחצי מיליארד אירו, סכום עצום המגלם בתוכו קפיצת מדרגה טכנולוגית. שמה, כך מספרים לנו על סיפון הצוללת, נגזר מהמילה "דקר" - השם בשילוב עם חיה אגדית ועוצמתית: "רצו משהו עם אותיות הדקר וחיבור עם חיה עוצמתית, ויצא שילוב מוצלח מאוד לדעתי", מסביר אחד הקצינים.

תא"ל לוי מתעכב על היכולות המבצעיות הייחודיות של כלי השיט: "כשאתה לוקח כלי של 3,000 טון עם חימושים דרמטיים יחד עם אמצעי איסוף מודיעין מתקדמים מאוד, ומצליח להביא אותו עד לחופי אויב, לשהות לו מתחת לאף, לאסוף מודיעין, לתקוף ולהסתלק מבלי שהוא בכלל יבין שהיית שם - אתה מבין שאתה נמצא באירוע אחר לחלוטין. החשאיות של הצוללת הזו היא דבר משמעותי מאין כמותו".

תא"ל לוי מוסיף כי הצוללת יודעת לפעול לבד וגם בשיתוף פעולה הדוק עם כוחות אחרים: "היא יכולה לשאת עליה כוחות מיוחדים ולתת מענה משולב יחד עם זרועות נוספות. צי הצוללות אינו עומד לבד, זרוע הים עוברת השתנות משמעותית מול האיומים בשטח. המעשים של החות'ים בבאב אל-מנדב ושל האיראנים בהורמוז נותנים תיאבון לארגוני טרור ולמדינות נוספות לפזול אל התווך הימי, ואנחנו רואים את זה היטב. אנחנו מכינים כעת זרוע ים שתהיה קטלנית יותר, בעלת טווח פעולה ארוך יותר וחשאיות מוחלטת לקראת סבבי הלחימה הבאים שאליהם תיכנס מדינת ישראל".