בעיצומם של ימים דרמטיים בישראל: "צבא ארה"ב ערוך למתקפה באיראן ממחר"

רגע לפני מתקפה אמריקנית אפשרית באיראן ומאמצי מו"מ של הרגע האחרון, טראמפ הודיע על עצירת הסיוע הביטחוני והמחיש את הצלילה במעמדה של ישראל. בינתיים, הכאוס הפוליטי מעמיק: גוש השינוי נערך להרכבת ממשלה, ראש השב"כ מתעמת עם היועמ"שית בדרישה לחקור ח"כים ערבים ללא ראיות, ובארה"ב יש מי שמבטל אזהרות מישראל על נשק כימי בטענה למניעי הישרדות של נתניהו

הקלפיות בבחירות האמצע ייסגרו החל מהלילה (בין שלישי לרביעי) ברחבי ארצות הברית, ושעון החול למלחמה באיראן שוב יתהפך. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הקפיד להגיד בחודשים האחרונים שלא יפעל לפני הבחירות - שתוצאותיהן יפורסמו כבר מחר - בין היתר מתוך ידיעה שהמלחמה לא פופולרית בציבור האמריקני, אך במקביל צבא ארה"ב התכונן לחידוש האש, שלח עוד ועוד כוחות למזרח התיכון ואישר תוכניות.

הערב דווח ב"ניו יורק טיימס" כי ההכנות האלה הביאו לכדי מצב שהצבא האמריקני מוכן לצאת למתקפה כבר ממחר, בתום בחירות האמצע ובעת ששלוש נושאות מטוסים נמצאות באזור. אם אכן אלה פני הדברים, והמשא ומתן שמתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב ייכשל - כפי שהיה ערב מבצע "שאגת הארי" - אזי שהמלחמה תתחיל בעיצומם של ימים דרמטיים ומורכבים בירושלים ובוושינגטון.

בארה"ב, עשוי טראמפ להפוך ל"ברווז צולע" - אם הדמוקרטים ישלטו בסנאט ובבית הנבחרים. גם תחת שליטה רפובליקנית התקשה טראמפ לגייס תמיכה במלחמה, ובחודש יוני האחרון הסנאט אף אישר החלטה שקוראת לעצור את המלחמה בתמיכה של 4 רפובליקנים. הדמוקרטים כבר הבטיחו לפעול לסיכול מלחמתו של טראמפ באיראן, אך בפניהם שני מכשולים משמעותיים: הראשון, הקונגרס החדש יושבע רק ב-3 בינואר, מה שמספק לטראמפ חלון זמנים די נרחב לפעול בקונגרס הנוכחי; והשני, לנשיא ארה"ב יש בכל מקרה יד רחבה מאוד בכל הנוגע להתוויית מדיניות החוץ והביטחון, כך שברגע שהמלחמה תחל - אם וכאשר - קשה להאמין שיהיה ניתן לעצור אותה בצורה זו.

גם בישראל יש היערכות לחידוש המלחמה בקרוב, וכולם ממתינים להחלטה של טראמפ - שבימים האחרונים דווקא מדבר על זה שאיראן לא רוצה נשק גרעיני ומעוניינת בהסכם. לפי הדיווחים, חלה התקדמו מסוימת במגעים בין הצדדים, אבל לא פריצת דרך משמעותית שביכולתה לעצור את המדרון התלול. הצבא האמריקני, כאמור, בהיערכות שיא, ולאזור נשלחים עוד ועוד מטוסי תדלוק ומטוסי מטען ומעקב. ההתפתחויות האלה, יחד עם הדיווחים על המו"מ, מזכירים מאוד את ההכנות למלחמה הקודמת - אבל טראמפ כבר עצר בעבר מתקפות שעמדו לצאת לדרך, ונחשב לבלתי צפוי.

עד כה, נתניהו לא כינס קבינט או את הממשלה, ולמעשה לא נראה בציבור מאז הבחירות. בצה"ל נמצאים במה שהוגדר "מוכנות שיא" בהגנה ובהתקפה, והרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר - שלפי הדיווחים התנגד לפעולה לפני הבחירות - מקיים התייעצויות.

אם אכן תתחדש המלחמה, היא תופסת את ישראל בימים מורכבים: החל ממחר יגיעו לבית הנשיא ראשי המפלגות, וימסרו את המלצתם על המועמד להרכבת הממשלה. ככל הנראה, יו"ר ישר! גדי איזנקוט יהיה זה שיגרוף את מספר הממליצים הגבוה יותר, והוא זה שיקבל את המנדט. עד כה לא פירטו בגוש השינוי כיצד בדיוק הם מתכוונים להקים ממשלה ללא תמיכת מפלגות ערביות או יהדות התורה, אך הצהירו כי יממשו את הרוב הפרלמנטרי כדי לקיים שורת מהלכים בכנסת - ובהם החלפת היו"ר אמיר אוחנה, מינוי מבקר מדינה וביטול חוקים אנטי-דמוקרטיים לדבריהם שעברו בכנסת הקודמת.

מלחמה, ככל שתחל, לא צפויה לעצור את התהליכים בבית הנשיא - שם נערכים להעביר את ההתייעצויות עם ראשי המפלגות למקומות מאובטחים. במלחמות הקודמות פעלה גם הכנסת באולם מיוחד ובמתכונת חירום, כך שגם המהלכים הפרלמנטריים של גוש השינוי צפויים לצאת לדרך.

אלא שבישראל מתנהלת במקביל גם מחלוקת פנימית שמערערת על יסודות הדמוקרטיה: אם בעבר פלרטטו בליכוד עם רעיון "גניבת הבחירות", הרי שבמערכת הבחירות הנוכחית - עוד לפני ההליכה לקלפיות, וביתר שאת אחרי תוצאות האמת - מתנהל קמפיין של ממש בנושא. ראש השב"כ דוד זיני נמצא לפי הדיווחים בעימות עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, סביב חקירת החשדות, ומבקש ממנה לאפשר לו להפעיל אמצעים מיוחדים ולחקור את בכירי חברי הכנסת הערבים מבלי להציג ראיות. בין הנחקרים הפוטנציאליים, לפי דיווח ב-i24News, נמצאים יו"ר רע"מ מנסור עבאס, יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה, יו"ר תע"ל אחמד טיבי ובכיר נוסף במפלגה ערבית שאת שמו לא ניתן לחשוף.

במוקד החקירה, נזכיר, עומד החשד כי גורמים מקטאר ומטורקיה העבירו כספים למימון פעילות שנועדה להשפיע באופן פסול על דעת הקהל ועל דפוסי ההצבעה. אלא שיו"ר ועדת הבחירות נעם סולברג, וגם שב"כ עצמו, אישרו כי אין חשד לזיוף תוצאות הבחירות, והחשדות שנחקרים לא צפויים לשנות אותן.

אלא שחברי הקואליציה דורשים לעכב את פרסום תוצאות הבחירות מחר, בניסיון לערער על לגיטימיות ההצבעה הערבית - מה שיסכל את מהלכי גוש השינוי, שכן הרשימה המשותפת ורע"מ הצהירו שישתפו פעולה בניסיון להדיח את נתניהו גם לא במסגרת תמיכה בהקמת ממשלה. סולברג מצידו הבהיר כי התוצאות יפורסמו כמתוכנן, אלא שהסאגה לא תסתיים בזא - כי ניתן יהיה לערער עליהן בבית המשפט; במקביל, היועמ"שית הבהירה לזיני בהודעה פומבית וחריפה כי "במדינת חוק לא חוקרים אזרחים ונבחרי ציבור בלי ראיות", ואיזנקוט עצמו שיגר מסר שלפיו "אבוי למי שישחית את סמכותו ותפקידו עבור שיקולים פוליטיים".

המשבר הפנימי החריף בישראל אינו מתנהל בחלל ריק, אלא מקרין ישירות על קריסת מעמדה המדיני והביטחוני של המדינה בוושינגטון. בעיני בכירים בממשל האמריקני, לפי הדיווחים, התמונה המצטיירת היא של הנהגה ישראלית המוכנה להשתמש באזהרות דרמטיות על נשק כימי באיראן, ואף לרתום את שב"כ לחקירות ללא ראיות נגד נבחרי ציבור ערבים, ככלי שרת להישרדות שלטונו של נתניהו ולסיכול ממשלת השינוי. תקציר מהיממה האחרונה בלבד:

בדיווח ב"ניו יורק טיימס" נטען כי במקביל לכל אלה, ישראל העבירה לארה"ב אזהרה שלפיה איראן עשויה להשתמש בנשק כימי נגד אויביה במערכה הקרובה. אלא שבארה"ב, כך נכתב, היו גורמים שהטילו ספק במידע - והעריכו כי נתניהו מנסה לגרור את טראמפ במכוון למלחמה. בין השאר, נכתב שם, "נתניהו נלחם על הישרדותו הפוליטית לאחר שלא הצליח להבטיח דרך ברורה להרכבת ממשלה בבחירות בשבוע שעבר", וצוין כי ישנה אפשרות שינסה להשתמש במצב חירום ביטחוני "כמנוף לאלץ את מנהיגי האופוזיציה להצטרף אליו לקואליציה".

זו גם בדיוק הסיבה לכך שמלחמה נוספת מול איראן, אם תפרוץ, תופסת את ישראל וארה"ב כשהיחסים ביניהן בנקודה הרגישה ביותר אי פעם: טראמפ, כנראה בניסיון אחרון להרוויח נקודות בבחירות, הצהיר היום במפתיע כי הסיוע הביטחוני בסך 4 מיליארד דולר בשנה לישראל ייעצר בתום השנה הנוכחית. כך נחשף שוב כי אם בעבר סיוע לישראל היה קלף מנצח, הרי שהיום בדיוק ההיפך: בריאיון ב"פוקס ניוז", טראמפ התייחס במרומז לטענותיהם של דמוקרטים על כך שהסיוע בא לכאורה על חשבון משלמי המיסים האמריקנים, אף שהוא מועבר לרכישת ציוד ונשק אמריקניים: "השמאל משתמש בתשלום של 4 מיליארד הדולר, שכולם יודעים עליו ושאינו סוד, כדי להציג אותו כסמל לאי-הוגנות, ואנחנו לא יכולים לאפשר לזה לקרות", אמר טראמפ.

ב-CNN העריכו הערב כי לצעד של טראמפ יש קשר ישיר למרוץ במישיגן, שם מתמודד המועמד הפרוגרסיבי האנטי-ישראל עבדול אל-סייד. ההערכה היא שטראמפ ניסה לעזור למועמד הרפובליקני במישיגן, מייק רוג'רס, אחרי שישראל הפכה לנושא מרכזי במערכת הבחירות שם. בהמשך טראמפ גם הדהד בחשבון הקמפיין של הנשיא ברשת X את ההכרזה שלו, עם תמונה שבה כותרת ענקית המבשרת על הפסקת הסיוע לישראל, לצד הכיתוב: "אמריקה תחילה".

איראן, כיאה לימים מתוחים, מפרסמת איומים ללא הפסקה - בין היתר מצד משמרות המהפכה והצבא האיראני. לצד זאת, בכלי התקשורת במדינה פורסמו גם דיווחים שנגעו למאמצי התיווך בין איראן לארה"ב, שלפיהם לא נרשמה התקדמות משמעותית.

דובר הצבא האיראני הציג את הדרישות האיראניות: סיום המלחמה בכל החזיתות – ובפרט בלבנון ובעזה; הסרה מלאה של הסנקציות ושחרור הנכסים המוקפאים של איראן; תשלום פיצויים לאיראן על המלחמות; הכרה בריבונותה של איראן על מצר הורמוז; והחלפת "המטרייה הביטחונית" האמריקנית במפרץ ב"מנגנון הורמוז", לצד מתן ערבויות נגד מעשי תוקפנות עתידיים וכינון הסדרי ביטחון אזוריים במערב אסיה.

ארה"ב, מצידה, לא מוכנה לאפשר ריבונות איראנית בהורמוז, דורשת את האורניום המועשר שבשטחה ולא מוכנה לאפשר תוכניות גרעיניות על אדמתה. מנגד, דובר משרד החוץ האיראני איסמאעיל בקאי מסר כי כל עוד לא ייענו דרישותיה של איראן, לא ניתן יהיה לדבר על חזרת הביטחון לאזור, והפסקת המלחמה בכל החזיתות - כולל לבנון - היא "תנאי יסודי" לכל הסכם. ארצו, לדבריו, "נמצאת במוכנות הגבוהה ביותר להגן על עצמה ולספק תגובה נרחצת לכל תוקפנות".

מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מסר כי התגובה האמריקנית בנוגע לזכויותיה ולדרישותיה של איראן "לא הייתה משכנעת". לדבריו, על הצד האמריקני לספק מענה מלא ומפורש לתנאים האיראניים ולהתחייב ליישומם, כאשר זו לטענתו הדרך היחידה לפתיחת מצר הורמוז.

מהצד הקטארי, מסר דובר משרד החוץ מאג'ד אל-אנסארי כי המאמצים לגשר על הפער בין שני הצדדים עדיין נמשכים. למרות ההצהרות מטהרן, בעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" הקטארי טענו כי איראן תודיע על ויתור הקשור לתוכנית הגרעין שלה, בתמורה להודעה מצד ארה"ב על שחרור חלק מהנכסים האיראניים המוקפאים. לפי העיתון, ההודעות יימסרו במקביל, וכעת מתנהלים דיונים בנוגע למתווה ההכרזה על ההסכם.