סקר שכר ההייטק: כמה אתם מרוויחים, כמה לבקש וכמה שווה להיות יוצא 8200?
סקר השכר השנתי של קהילת "צרות בהייטק" נחשף עם כל הנתונים המעניינים מהשנה האחרונה. השנה הוא גם קיבל טוויסט מעולה למי שירצו לחפור בסקר יחד עם הצ'אטבוט האהוב עליהם
תמונה: גיקטיים, AI
ההייטק הישראלי הפך בשנים לשוק של מעסיקים, כשמעבר למצב הבטחוני, שער הדולר ומגמות גלובליות, מרחף כמובן ה-AI, שהשפעתו מורגשת בכל תחום. אבל זה לא אומר שאתם לא צריכים להיות מוכנים לשיחת השכר הבאה או לריאיון הבא.
כמה אתם מרוויחים?
כמדי שנה עורכת קהילת "צרות בהייטק" בפייסבוק את סקר השכר השנתי שלה, והיום (ד') מפורסמים כל הפרטים החשובים מהסקר – יחד עם הטוויסט המתבקש ל-2026. מהסקר, שמתבסס על אלפי משתתפים, עולות כמה נקודות מעניינות לגבי המצב בשוק כיום.
על פי נתוני הסקר, השכר החציוני כיום בענף עומד על כ-40 אלף שקלים, כאשר בעשירון העליון של ההייטק תוכלו למצוא גם עובדים עם משכורות של 57 אלף שקלים ויותר. חצי מהמשיבים מרוויחים בין 31 ל-48 אלף שקלים בחודש, ו-10% מהם מרוויחים עד 24 אלף שקלים.
רוב העובדים בהייטק: רוב העבודה שלנו עם AI
ואם דיברנו על ההשפעה של AI על הענף, היא ברורה גם מהסקר עצמו – כאשר 56% מהמשיבים הודו כי רוב העבודה שלהם כיום נעשית עם AI, ועוד 37% מהמשתתפים בסקר אומרים כי הם משתמשים בכלי AI על בסיס יומיומי. מתוך המגיבים ניתן לראות ש-73% מאנשי התוכנה מציינים שרוב העבודה שלהם נעשית עם AI בזמן שעבור עובדים בתפקידים כמו מכירות – רק 12% מהמגיבים אומרים כי רוב העבודה נעשית עם AI. בתחום הדאטה המספר עומד על 63%, בתשתיות על 60%, באבטחה על 47% ובמוצר על 38%, ו-93% מהמשיבים קיבלו מהחברה מינוי לכלי AI שונים.
בגזרת הוותק, אין הפתעה, כשג'וניורים מדווחים על שכר בסיס של 23 אלף שקלים ברוטו למשרה מלאה, והשכר הזה מזנק משמעותית ברגע שהם הופכים לסיניורים – עם שכר חציוני של כ-40 אלף שקלים. כשהם עולים בסולם הדרגות ל-Staff או Principal השכר מזנק כבר ל-50 אלף שקלים – גבוה מה-49 אלף של Director וה-45 אלף של Tech או Team Lead – בזמן ש-VPs מקבלים משכורות חציוניות של כ-53 אלף שקלים.
ואם עוסקים בדרגות, חשוב לדעת כי השכר שלכם יקפוץ יפה בתחילת הדרך – אבל אם איכשהו תשרדו עשור בענף, זה יתמתן משמעותית. הסקר מגלה כי העובדים רושמים עלייה של כ-6,000 שקלים בחציון בין מדרגות ותק, וכשהם מגיעים ל-10 שנות ניסיון ומעלה – העלייה מתמתנת משמעותית ועומדת על 1,500 עד 3,500 שקלים בלבד בין מדרגות ותק. במספרים, החציון עומד על 23,500 שקלים לעובדים בין שנה לשנתיים בענף, 29,500 שקלים אחרי 2-4 שנים, 35,500 אחרי 4-7, 42,000 אחרי 7-10, 45,000 אחרי 10-13, 48,500 אחרי 13-17 ו-50,000 שקלים ב-17 שנים ומעלה.
נחשו מי מרוויח הכי הרבה?
משערים שהלסת שלכם לא תיפול לרצפה אם נספר לכם שמהנתונים עולה שמשתלם מאוד להתמחות ב-GenAI. מהנדסים בתחום מרוויחים יותר מהמקבילים שלהם בבקאנד וב-Full Stack ומכניסים בחציון 51 אלף שקלים בחודש – 9,000 שקלים יותר ממפתחי בקאנד למשל. ממש צמוד אליהם נמצאים חוקרי אבטחה עם שכר חציוני של 50 אלף שקלים, ומפתחי פולסטאק מרוויחים בחציון 11 אלף שקלים פחות מאנשי ה-GenAI. רק ארכיטקטים ו-Research Scientists מרוויחים יותר. אצל מנהלי המוצר אגב השכר החציוני עומד על כ-40 אלף שקלים בחודש.
גם בחלוקה לפי תחומים, החציון עומד על 51 אלף שקלים ב-Executive, כ-49 אלף באבטחה, 42 אלף בתוכנה, 40 אלף בחומרה, כ-39 אלף במוצר, 38 אלף בדאטה, 36 אלף בתשתיות, 34 אלף במכירות, 31 אלף בעיצוב, 30 אלף ב-Customer ובשיווק, 28 אלף ב-QA וב-Ops ו-25 אלף ב-People.
שווה לעבוד בחברות זרות
אז כן, אתם צריכים לשבור את השיניים עם אנגלית ולנסות להבין מבטאים זרים, וגם אולי לעבוד לפי השעון של החוף המערבי ולקבל מקולגה מייל עם "Happy Yom Kippur" מנומס, אבל מתברר על פי הסקר ששווה להיות מועסק בחברה זרה. בהשוואת השכר בחברות ישראליות לעומת סניפים ישראליים של חברות זרות, ניתן לראות כי החציון גבוה ב-16% בחברות הזרות לעומת הישראליות (44 אלף שקלים לעומת 38 אלף), כאשר הגודל של החברה כמעט שלא משפיע על השכר (38 אלף שקלים בחברות של עד 20 עובדים ו-42 אלף בחברות של 5,000 עובדים ומעלה) וגם הסוג שלה – פרטית או ציבורית – לא ממש משפיע על השכר.
בחלוקה למגדר, נשים עדיין מרוויחות בחציון 17% פחות מגברים, כשהשכר החציוני לנשים עומד על כ-34 אלף שקלים, לעומת 41 אלף שקלים לגברים, והפער נשמר גם בהשוואות שעשו אנשי "צרות בהייטק" בין תפקידים שונים – למשל סיניור שמרוויח 42 אלף שקלים לעומת סיניורית עם ניסיון דומה שמרוויחה 35 אלף שקלים, או ראשי צוותים שמרוויחים 46 אלף שקלים לעומת 36 אלף שקלים אצל המקבילות שלהם. גם בדרגת Director השכר החציוני לגברים עומד על 50 אלף שקלים, לעומת 45 אלף שקלים לנשים.
הסקר מגלה עוד נתון שאולי לא יפתיע את רובכם, והוא שכנראה היה שווה לשרת ביחידה טכנולוגית מסוימת בצה"ל. אצל מפתחי תוכנה בדרגת סניור, יוצאי 8200 מדווחים על חציון של 47 אלף שקלים, כ-5,000 שקלים יותר ממקביליהם שהגיעו ללא רקע ביחידה טכנולוגית וגם ממי שהגיעו מיחידה טכנולוגית אחרת (42 אלף שקלים בשתי הקבוצות). עם זאת, מדגישים עורכי הסקר שמדובר במתאם ולא בהכרח בסיבה.
בית או משרד? ללא ספק גם וגם
את 2026 פתחה Wix הישראלית בסערה כשהכריזה על החזרה ל-5 ימי עבודה מהמשרד. אבל אם נסמוך על אלפי המשיבים על הסקר החדש, זה עוד לא הסטנדרט בענף. על פי הסקר, כ-40% מהמשתתפים מגיעים שלושה ימים בשבוע למשרד, בזמן שכ-20% מהמגיבים עובדים יומיים בלבד מהמשרד ו-20% נוספים עובדים 4 ימים במשרד. מנגד, החזרה המלאה למשרד או העבודה במתכונת Fully Remote הן האופציות הפחות פופולריות עם 8% ו-4% מהמגיבים שמדווחים כי זה המצב אצלם בחברה.
הבונוס שלא היה שם, התןביס שכן
לא פעם מדברים על חבילות השכר של עובדים ככאלו שכוללות בתוכן גם בונוס שנתי כלשהו, אך הסקר מגלה כי בשנה האחרונה יותר ממחצית מהעובדים בתעשייה לא קיבלו אחד כזה. 53% מהמשיבים דיווחו כי זה היה המצב אצלם, בזמן ש-16% מהמשיבים דיווחו כי קיבלו בונוס בגובה משכורת אחת, 14% דיווחו על קבלת בונוס בשווי שתי משכורות ו-9% מהמגיבים הגיבו שקיבלו בונוס בגובה שלוש משכורות ומעלה. במקביל 9% מהמגיבים דיווחו כי קיבלו בונוס צנוע, של פחות ממשכורת חודשית אחת.
אם כבר מדברים על הטבות, 33% מקבלים תקציב ארוחות של 30-50 שקלים ביום, 27% מקבלים 50-70 שקלים, 13% לא מקבלים כלום ורק 4% נהנים מתקציב ללא הגבלה. ומה לגבי העתיד? 33% מהמשיבים מתכננים לחפש עבודה בחצי השנה הקרובה, ו-17% פוטרו או צומצמו בשנתיים האחרונות. בקרב הלא מרוצים מהעבודה כ-90% מתכננים לחפש, לעומת 5% בלבד בקרב המרוצים מאוד.
לדבר עם הצ'אטבוט האהוב עליכם על הנתונים
כיאה למיזם בענף הטכנולוגיה, הסקר מגיע עם פיצ'ר מגניב במיוחד, כשלצד הנתונים המלאים, ומחשבון שכר, אתם יכולים כעת לגשת גם לשרת MCP ייעודי עם כל הנתונים שעלו מהסקר השנה. אתם יכולים לחבר את השרת לצ'אטבוט האהוב עליכם, ופשוט לשוחח איתו על הנתונים של הסקר – כמו למשל לבדוק איתו אם הצעה שקיבלתם למשרה מסוימת היא בממוצע של הסקר או שיש עוד צורך במשא ומתן.
וכמה מילים על המתודולוגיה: השכר בסקר הוא שכר בסיס חודשי ברוטו של שכירים במשרה מלאה, בלי בונוסים ותגמול כמו אופציות או RSU, כך שאם מסתכלים על TC (תגמול כולל) המניות יכולות להשפיע עוד על הפער. הסכומים מעוגלים ל-500 שקלים.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.