ספינות הקשורות לאיראן עקבו אחר כבלי תקשורת במפרץ: "מתאים לפרופיל של הנחת מוקשים"

לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", לפחות ארבע ספינות תועדו משייטות במסלולים חריגים ומתעכבות מעל נתיבי כבלים בקרקעית מפרץ עומאן. שלוש מהן מכליות הנתונות לסנקציות אמריקניות. החשש: טהרן עלולה לפגוע בתשתיות הדיגיטליות באזור במקרה שארה"ב וישראל יחדשו את הלחימה
לפחות ארבע ספינות הקשורות לאיראן נצפו בשבועות האחרונים משייטות במסלולים חריגים ומתעכבות מעל כבלי תקשורת תת-ימיים במפרץ עומאן, כך דיווח "פייננשל טיימס". המעקב אחר תנועת הספינות העלה חשד כי הן בחנו את נתיבי הכבלים, ואולי אף נערכו להנחת מטענים או מוקשים בקרבתם. זאת, על רקע איומים שהשמיעה איראן לפגוע בכבלים ובמרכזי נתונים באזור, אם ארה"ב וישראל יפתחו במתקפה נוספת נגדה.
על פי נתוני חברת המודיעין הימי הישראלית ווינדוורד (Windward), שלוש מהספינות שתועדו הן מכליות הנמצאות תחת סנקציות אמריקניות, והרביעית היא ספינת דיג איראנית קטנה. ספינת הדיג שהתה מעל שני כבלי תקשורת – Europe India Gateway ו-Transworld – בין 21 ל-26 באוקטובר.
המכליות, שנעקבו באמצעות שילוב של נתוני מעקב ימי ותצלומי לוויין, האטו את מהירותן מעל נתיבי כבלים, ובהם כבל 2Africa, שאמור לחבר כמה ממדינות המפרץ לרשת העוברת דרך ים סוף ולאורך החוף המזרחי של אפריקה, וכן כבל Falcon, המקשר בין מדינות המפרץ להודו ולאפריקה.
חברת ווינדוורד, שמעסיקה כ-120 עובדים, רובם בישראל, ושלפני שנתיים נמכרה בכמעט מיליארד שקל לקרן ההשקעות האמריקנית FTV קפיטל, גם דיווחה כי תנועת הספינות הייתה חריגה ביחס להתנהלותן של ספינות אחרות באזור. בחברה הסבירו ל"פייננשל טיימס" כי הספינות "הפליגו באופן רגיל עד שהגיעו למסדרון כבלים מסוים, ורק אז האטו, נעו במעגלים, שינו כיוון, שהו במקום או כיבו את מערכות האיתות שלהן". עוד נמסר כי דפוס הפעולה שלהן "מתאים לפרופיל של מיפוי נתיבי הכבלים, או של הנחת מטענים או מוקשים עליהם בזמן שהספינות אינן משדרות את מיקומן".
שתיים מהמכליות היו ריקות, וכל הספינות כיבו את מערכות המעקב שלהן בנקודות שונות במהלך החודש האחרון. אחת מהן, מכלית בשם Celestial Sea, שטה במעגל במשך מעט יותר מארבע שעות סביב כבל 2Africa ב־14 באוקטובר. למחרת כיבתה את מערכת האיתות שלה באזור שבין הכבל לבין Bay of Bengal Gateway, המחבר בין איחוד האמירויות ועומאן למלזיה, לסרי לנקה ולהודו. ארבעה ימים לאחר מכן היא שינתה שוב את כיוונה מעל הכבל, ובהמשך עגנה מול חופי שינאס. בעלת המכלית, מחברת Glory International FZ, לא נמסרה תגובה לכתבה.
החשש מפגיעה בתשתיות התקשורת באזור משמעותי במיוחד משום שמדינות המפרץ תלויות בכבלים התת־ימיים לצורך חיבורן לאינטרנט. לפי נתוני חברת TeleGeography, שישה כבלים עוברים במצר הורמוז, ושלושה נוספים נמצאים בשלבי הקמה: Fibre in Gulf, Sea-Me-We 6 ו־2Africa. הכבלים חיוניים במיוחד לעיראק, כוויית, בחריין וקטאר, שתלויות לחלוטין בכבלים העוברים מתחת למצר לצורך חיבורן לאינטרנט.
האיום האיראני על התשתיות הדיגיטליות הושמע בכמה הזדמנויות במהלך החודש האחרון, בתגובה לדברים שנשמעו מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ובכירים אמריקנים אחרים על אפשרות של תקיפות נוספות נגד איראן. ב-19 באוקטובר אמר חוסיין מוחבי, דובר משמרות המהפכה: "שבעה כבלי אינטרנט תת־ימיים מרכזיים עוברים במצר הורמוז ונושאים את כל הנתונים המסחריים והאינטרנטיים. אנחנו רק רוצים שארה"ב תבין כי מטרות חדשות ונשקים חדשים ייחשפו. ובסופו של דבר, נסלק את שרידי הכוח האמריקני מהאזור".
שבוע קודם לכן איים מוחסן רזאאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, כי "מרכזי נתונים ומתקני בינה מלאכותית יושמדו". בהמשך החודש אמר גם ידאללה ג'וואני, סגן מפקד משמרות המהפכה לעניינים פוליטיים, כי נכסים ובהם כבלי אינטרנט ייפגעו בתגובה לתקיפות נגד תשתיות איראניות.
סיד קאושל, מומחה ללוחמה ימית במכון המחקר RUSI, אמר כי ייתכן שמדובר בצירוף מקרים, אך הוסיף כי "איראן אולי מנסה להמחיש את יכולתה לפגוע בתשתיות תת־ימיות במקרה של מלחמה". ג'ון פנטרית', אדמירל-משנה בדימוס בצי המלכותי הבריטי, ציין כי "כמעט כל כלי שיט יכול לשגר מוקשים", אם כי לשם כך נדרשים בו שינויים מסוימים, כמו התקנת מסילות ייעודיות למוקשים. לפגיעה בכבלים עלולות להיות השלכות כלכליות נרחבות. מאשה קוטקין, לשעבר בכירה במחלקת המדינה האמריקנית ועמיתה במכון המחקר CSIS, אמרה כי פעילות בתחומי הבינה המלאכותית, מחשוב הענן ומרכזי הנתונים במדינות המפרץ תלויה בכבלי הסיבים האופטיים התת־ימיים. לדבריה, פגיעה בהם תגרום ל"אינטרנט איטי יותר בעסקאות פיננסיות ותשבש את רשתות התקשורת, המסחר האלקטרוני ומחשוב הענן". היא הוסיפה כי האיומים באזור כבר הביאו לעצירת עבודות הקמה של כמה פרויקטים להנחת כבלים.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.