האם נוסעי הטיסה מדובאי יוכרו כנפגעי פעולות איבה? | מדריך

המניע של טייס המשנה שדקר את הקברניט בטיסת פליי דובאי עדיין נחקר, אבל אם המדינה תקבע שמדובר בפיגוע, הנוסעים עשויים להיות זכאים להכרה כנפגעי פעולות איבה. מה התנאים להכרה, איך מגישים תביעה לביטוח לאומי והאם גם פגיעה נפשית מזכה בתגמולים | ynet עושה סדר

הנוסעים בטיסת פליי דובאי לתל אביב, שבה דקר אתמול (רביעי) טייס המשנה את הקברניט והמטוס נאלץ לנחות נחיתת חירום בסעודיה, עשויים להיות זכאים לזכויות מסוגים שונים - במיוחד אם החקירה תקבע שמדובר בפעולת טרור. אילו זכויות מגיעות לנוסעים, האם נוסעי טיסת האימים יוכלו לתבוע פיצוי על נזק נפשי ופיזי, והאם הם יהיו זכאים להכרה כנפגעי פעולות איבה אם החקירה תקבע שמדובר בפיגוע? שאלנו מומחים בתחום דיני התעופה ודיני הנזיקין.

לשאלה אם יתברר שמדובר באירוע טרור, האם הנוסעים יכולים להיחשב כנפגעי פעולות איבה? עו"ד ענת גינזבורג, ראש משרד נזיקין המייצג תובעים ויו"ר משותף של ועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכת עו"ד, משיבה בחיוב. גינזבורג מסבירה כי ראשית על המדינה לקבוע שמדובר באירוע טרור. לפי סעיף 1(4) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, פגיעת איבה מוגדרת כ"פגיעה ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית היתה פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי". לדבריה, סעיף 1 לחוק מגדיר "נפגע": "תושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה, או אזרח ישראלי שנפגע מחוץ לישראל, בטרם חלפה שנה מהמועד שבו חדל להיות תושב ישראל". סעיף 2 לחוק מקים חזקת פגיעת איבה וקובע: "נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אלא אם הוכח אחרת".

לדברי עו"ד גינזבורג, "ב-2017 תוקן חוק התגמולים רטרואקטיבית, כך שפגיעה שאירעה בחו"ל מוכרת כפגיעת איבה אם מטרתה פגיעה בישראל או בעם היהודי. בעקבות זאת הוכרו משפחות הרוגים ופצועים בפיגועים שאירעו, בין היתר, במאלי, בברלין ובאיסטנבול".

הקריטריונים שקבעו בתי המשפט להכרה באירוע כפעולת איבה, ותנאי הזכאות להכרה, מחייבים קיום פגיעת איבה לפי החוק. על הנפגע להיות נוכח פיזית במקום האירוע, ועליו להוכיח קשר סיבתי ממשי בין פעולת האיבה לבין הפגיעה.

מה צריכים לעשות הישראלים שנפגעו כדי לקבל הכרה כנפגעי פעולות איבה? כדי לקבל הכרה כנפגע/ת איבה ולממש את הזכויות המגיעות לו/לה, יש למלא הודעה על פגיעה בפעולת איבה ותביעה להכרה כנפגע איבה, ולהגישן לסניף המוסד לביטוח לאומי באזור מגוריו של הנפגע. עו"ד גינזבורג מציינת כי ביטוח לאומי פונה לרשות המאשרת במשרד הביטחון, שתפקידה לקבוע אם הפגיעה עונה על הגדרת פעולת איבה בחוק, ואם התשובה חיובית, ביטוח לאומי יתחיל לטפל בזכויות נפגע/ת האיבה. יש לצרף לתביעה את כרטיס הטיסה ואת כל המסמכים הרפואיים הנוגעים למצבו של הנפגע/ת בעקבות הפגיעה. יש להגיש את התביעה בתוך שנה. ניתן להגישה באופן מקוון באתר ביטוח לאומי, בצירוף המסמכים הנדרשים.

האם הנזק יכול להיות רק גופני, או גם נפשי? ההכרה בנפגע האיבה יכולה להיות הן בגין נכות פיזית שנגרמה לו בפעולת האיבה, והן בגין נכות נפשית – תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) – שבה לקה בעקבות האירוע, שבו היה נתון בסכנת חיים.

מהן זכויותיהם של נפגעי איבה? זכויותיהם של נפגעי איבה זהות לאלה של נכי צה"ל. הם יעמדו בפני ועדות רפואיות של ביטוח לאומי, שיקבעו את דרגת נכותם. מי שתיקבע לו דרגת נכות של 10%-19% יקבל מענק נכות חד-פעמי, ומי שתיקבע לו דרגת נכות של 20% ומעלה יקבל קצבה חודשית והטבות נוספות. "כמו כן, עד להתייצבות בפני הוועדות הרפואיות, אם יש להם אישורים רפואיים התומכים בכך, הם יוכלו לקבל קצבאות חודשיות, וכן יקבלו טיפולים נפשיים", מסבירה עו"ד גינזבורג.

שאלנו את עו"ד אריאל פרויליך, שותף במשרד פרויליך פרחי המתמחה בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית לאיזה פיצוי זכאים נוסעים שנפגעו פיזית בטיסה. לדבריו, נוסע שנפגע בגופו בטיסה בינלאומית, זכאי לפיצוי בכפוף לאמנת מונטריאול 1999, שאומצה בישראל בחוק התובלה האווירית ב-1980: "סעיף 17 לאמנה מקנה עילת תביעה בגין נזק גוף או מוות שנגרמו בתאונה בזמן טיסה. הבעיה היא בהגדרת 'תאונה', שלפי האמנה מוגדרת כאירוע חיצוני בלתי צפוי או חריג כמו טלטלה קשה, נפילת מטען, כוויה ועוד. התשלום הוא עד לתקרה של 213 אלף דולר. במקרה של הטיסה מדובאי מדובר באירוע לא צפוי, שבמסגרתו נפצעו נוסעים בגופם ובנפשם. על פניו, האירוע נכנס לתוך האמנה וניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת אחריות. התשלום אינו אוטומטי ויש צורך להוכיח את הנזק".

עו"ד אשר רוטבאום , מומחה בדיני תעופה ותביעות נגד חברות תעופה, מוסיף כי גם נוסע שירד מהמטוס ללא שריטה יכול לפתח בעקבות אירוע כזה פוסט-טראומה, התקפי חרדה, הפרעות שינה, פחד מטיסות ופגיעה בתפקוד. "בישראל יש לכך תקדים מעניין מאוד. לאחר חטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה בשנת 1976 הגישו נוסעים תביעות נגד חברת התעופה, ובעניין דדון הכיר בית המשפט העליון באפשרות לפצות גם בגין נזק נפשי במסגרת דיני התובלה האווירית. כמובן, לא כל פחד או בהלה מזכים אוטומטית בפיצוי משמעותי. ככל שמדובר בתביעה בגין נזק נפשי ממשי, יהיה צורך להוכיח אותו רפואית, ובתביעה משמעותית בדרך כלל באמצעות חוות דעת פסיכיאטרית. אם יתברר שנוסע סובל מפוסט-טראומה משמעותית, זקוק לטיפול ממושך או שנפגעו יכולת העבודה והתפקוד שלו, הפיצוי יכול להגיע לעשרות ואף למאות אלפי שקלים, בהתאם לחומרת הנזק ולנסיבות האישיות של כל נוסע.