ביקור סוער לטראמפ באירלנד: פיצול בריטניה, רצח עם – ומיצג בובות מין מבזה עם נתניהו

נשיא ארה"ב התקבל באחת המדינות הכי עוינות לישראל באירופה עם מפגני שנאה שכללו דגלי פלסטין, שלטי "אין כניסה לאימפריאליסטים" ובובות מתנפחות שבהן הוצג רה"מ הישראלי מבצע בו אקט מיני: "מחרחר מלחמה, אתה לא צריך להיות כאן". בהצהרה נפיצה הביע תמיכה באיחוד "כבר עכשיו" עם צפון אירלנד השייכת לבריטניה. היום: "פסגת הבדלנים" של מנהיגי וויילס וסקוטלנד על פירוק הממלכה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצליח בסוף השבוע לעורר שוב כעס בבריטניה, כשבמהלך ביקור סוער באירלנד הביע תמיכה באיחוד הרפובליקה של אירלנד עם טריטוריית צפון אירלנד, השייכת כיום לממלכה. ביקורו של טראמפ לווה בהפגנות נגדו, בין השאר על רקע המלחמה בין ישראל לחמאס, ובמיצגים בוטים שהועלו במהלכן הונפו בובות בדמות ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין מבצעות מעשים מיניים בבובה בדמותו של טראמפ, סמל לכאורה לשליטתם בו.

האי אירלנד, נזכיר, מחולק מאז 1921 לשתי ישויות מדיניות: האחת היא הרפובליקה האירית, המוכרת בעולם פשוט כמדינה העצמאית "אירלנד", והשנייה היא צפון אירלנד, שהיא אחת מארבע הישויות המרכיבות את הממלכה המאוחדת (בריטניה) יחד עם אנגליה, וויילס וסקוטלנד. מאז שנות ה-60 של המאה שעברה ועד לסוף שנות ה-90 התחוללו בצפון אירלנד עימותי דמים בין המחנה היוניוניסטי, התומך בכך שהטריטוריה תישאר חלק מבריטניה ונשען בעיקרו על פרוטסטנטים, לבין המחנה הלאומני, התומך באיחוד של הטריטוריה עם הרפובליקה של אירלנד ונשען ברובו על קתולים. בשנים הללו נהרגו כ-3,500 בני אדם, והלחימה הגיעה לסיומה רק עם חתימת הסכם שלום, "הסכם יום שישי הטוב", ב-1998. מאז החתימה על ההסכם ההוא נשמר ברובו השקט, אם כי מהומות עדיין מתעוררות מעת לעת, וסוגיית איחוד האי נותרת סוגיה רגישה. הסכם השלום קובע כי אפשר יהיה לערוך משאל עם על איחודן של שתי הטריטוריות אם ממשלת בריטניה תקבע שסביר כי רוב האוכלוסייה בצפון אירלנד תתמוך באיחוד כזה.

בסוף השבוע, במהלך ביקור בן יומיים שערך באירלנד, נפגש טראמפ בדבלין עם ראש הממשלה האירי מיהאל מרטין, ולאחר הפגישה הזו אמר כי איחודן של אירלנד וצפון אירלנד יהיה "דבר פנטסטי". "זה יקרה בסופו של דבר. מוטב שזה יקרה כבר עכשיו", אמר לכתבים, והוסיף: "לבריטניה יהיה מה לומר על כך, כמובן". דבריו של טראמפ באים אחרי שבמשך שנים נקטה ארה"ב עמדה ניטרלית בסוגיית האיחוד, והם נאמרו בעיתוי רגיש. רק בחודש שעבר הדגיש ראש הממשלה החדש של בריטניה אנדי ברנהאם כי משאל עם על איחוד אינו עומד על הפרק, והצהרתו גררה אז תגובה חריפה מצד מפלגת שין פיין האירית, התומכת באיחוד שכזה.

אתמול חזר טראמפ והצהיר על תמיכתו בהיפרדות של צפון אירלנד מהממלכה המאוחדת ובאיחודה עם הרפובליקה של אירלנד: "יש לכם את צפון אירלנד ויש לכם את אירלנד, ונראה לי שאחד הדברים הטבעיים והמתבקשים מאז ומעולם הוא לחבר ביניהן", אמר טראמפ לכתבים במהלך ביקור בטורניר גולף באחד מאתרי הנופש שלו. עם זאת באשר לפרישה של סקוטלנד מבריטניה הוא אמר כי עדיין לא יתבטא בעניין: "אשמור את זה ליום אחר".

לפי שעה לא ברור אם הצהרת התמיכה של טראמפ באיחוד אירלנד מבשרת על שינוי במדיניות ארה"ב או שמדובר בהערת אגב שאין לה משמעות רבה לטווח הארוך, אך אין ספק כי תומכי האיחוד בצפון אירלנד ומחוצה לה צפויים להשתמש בה כדי להדגיש שהלך הרוח העולמי בעניין משתנה וכדי לצבור מומנטום לתביעותיהם.

יש המשערים כי הצהרתו של טראמפ נועדה לאוזני אמריקנים ממוצא אירי שיצביעו בבחירות אמצע הכהונה לקונגרס בנובמבר, בחירות שבהן עלולה המפלגה הרפובליקנית של טראמפ לאבד את הרוב שלה הן בסנאט והן בבית הנבחרים – התרחשות שתקשה עליו מאוד בשנתיים האחרונות לכהונתו כנשיא. כעשירית מאוכלוסיית ארה"ב מגדירה עצמה כבעלת שורשים איריים, ואף שלא מדובר בגוש הצבעה הומוגני תמיכה באיחוד אירלנד עשויה לקרב אל טראמפ מצביעים התומכים במהלך כזה, וזאת בתקופה שבה הרפובליקנים מנהלים מרדף אחרי כל קול אפשרי.

כשדוברו של ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם נשאל הצהרתו של טראמפ בסוף השבוע הוא הפנה את התקשורת לדברים שנשא ראש הממשלה בפרלמנט ביום רביעי, ושבהם התחייב "לדבוק ב-100% בהסכם יום שישי הטוב". מנהיג המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית הפרו-בריטית, גאווין רובינסון, כתב מנגד ברשת X: "כיוניוניסטים, איננו מעוניינים בהשמדת ארצנו באמצעות הצטרפות לרפובליקה האירית".

יצוין כי ממש היום מתכוונים מנהיגי סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד, שכולם משתייכים למחנות לאומיים תומכי עצמאות, לקיים "פסגת בדלנים" שבה יקראו לקיים משאלי עם על פרישתן של שלוש הישויות הללו מבריטניה. השלושה – מנהיג המפלגה הלאומית הסקוטית ג'ון סוויני, מנהיג מפלגת פלייד קמרי הוויילסית רין אפ יורוורת' וסגנית נשיא מפלגת שין פיין באירלנד ובצפון אירלנד מישל אוניל, ייפגשו בקרדיף, ויחתמו שם על מזכר הבנות הקורא לקיום משאלי העם על פירוק הממלכה המאוחדת.

ביקורו של טראמפ באירלנד נמשך כאמור יומיים, ולווה בסערות נוספות. לקראת בואו נערך מבצע אבטחה שהוגדר כאחד הגדולים בתולדות אירלנד, ועלותו נאמדת ב-20 מיליון אירו. לפחות 4,000 שוטרים ואנשי כוחות ביטחון נוספים, כולל צלפים, גויסו לצורך קיומו.

בדבלין חיכו לטראמפ לפחות 2,000 מפגינים שנופפו בדגלי פלסטין, נשאו שלטים נגדו וקראו בין השאר "דונלד טראמפ אינו רצוי כאן". על אחד השלטים נכתב "אין מקום לאימפריאליסטים באירלנד", ומפגינים אחרים החזיקו בלוני ענק מתנפחים שהציגו את טראמפ באקטים מיניים עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הם האשימו את טראמפ במתן רשות לרצח העם שישראל מבצעת לטענתם בעזה, קשרו אותו לתיקי ג'פרי אפשטיין ולעגו לו באמצעות מיצג פינגווינים על תביעתו לריבונות אמריקנית על גרינלנד.

"טראמפ הוא מחרחר מלחמה", אמר הסטודנט בן ה-19 קיליאן וילן, אחד המפגינים. "אין לו שום זכות להיות במדינה שלי. הוא צריך לעמוד למשפט". קבוצה קטנה של מפגינים – לבושים בשחור, עוטים מסכות ומרכיבים משקפיים כהים – אף הציתה דגל ארה"ב.

בדבלין נפגש טראמפ גם עם הנשיאה קתרין קונולי, אשת שמאל ומבקרת חריפה שלו, והיא אמרה לאחר מכן: "הבעתי את עמדתו הנחרצת של העם האירי, שלפיה לעולם לא ניתן לקבל נרמול של מלחמה ושל רצח עם", כשכוונתה כמובן למעשי ישראל בעזה. אירלנד, נזכיר, היא אחת המדינות הכי פרו-פלסטיניות באירופה, ונוקטת עמדה חריפה ביותר נגד ישראל מאז תחילת המלחמה בעזה.