יוקר המחיה לאחר 4 שנות כהונת הממשלה

למרות שהממשלה נקטה מספר צעדים לטיפול ביוקר המחיה, אף צעד לא היה רציני ולא טיפל בבעיות היסוד של המשק הישראלי

יוסי שפיגל|

בישיבה הראשונה של הממשלה הנוכחית ב-29 בדצמבר 2022, הכריז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי לממשלה יש ארבע מטרות עיקריות: "לבלום את איראן", "להחזיר את הביטחון והמשילות בתוך מדינת ישראל", "לטפל ביוקר המחיה ומצוקת הדיור" ו"להרחיב באופן דרמטי את מעגל השלום".

בתום הישיבה הכריז נתניהו כי "עכשיו מפשילים שרוולים חברות וחברים. קדימה לעבודה". את תוצאות העבודה הזו כולנו מכירים: איראן ממשיכה להוות איום על מדינת ישראל, הביטחון נפגע אנושות ב-7 באוקטובר, הפשיעה הגואה פוגעת קשות במשילות, ומי שהתרחב באופן דרמטי הוא דווקא מצב המלחמה ולא מעגל השלום. לישראל יש כיום חזיתות פתוחות מול עזה, לבנון, סוריה, תימן, ואיראן, אשר יכולות לבעור מחדש בכל רגע, המצב בשטחים נפיץ, ואפילו מול טורקיה יש כעת מתיחות.

ומה באשר ליוקר המחיה? כיוון שיש הסכמה גורפת, חוצת סקטורים ומחנות, שיש צורך לטפל בבעיה, ניתן היה לקוות שלפחות כאן תעשה הממשלה צעד בכיוון הנכון. אלא שדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחודש יוני מראה שמדד מחירי המזון לצרכן עלה מאז תחילת 2022 בקרוב ל-19%. מחקר של איתי אטר ועדי עומר מאוניברסיטת תל אביב שפורסם השבוע מגלה ממצאים דומים: סל של 80 מוצרים פופולריים הנמכרים ברשתות השיווק התייקר מאז ספטמבר 2022 בקרוב ל-20% בחנויות שכונתיות, ובקרוב ל-15% בחנויות מוזלות. כלומר הממשלה נכשלה כישלון חרוץ גם בהשגת מטרה זו.

הכישלון אינו מפתיע: למרות שהממשלה נקטה מספר צעדים לטיפול ביוקר המחיה, אף צעד לא היה רציני ולא טיפל בבעיות היסוד של המשק הישראלי. צעד אחד היה הקמת ועדת בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הכריז עם הקמת הוועדה כי "המאבק ביוקר המחיה משותף לכולנו ואנו עושים היום צעד משמעותי בכיוון הנכון" ושר הכלכלה, ניר ברקת, הכריז שהמהלכים שהממשלה יוזמת "הם מהלכים היסטוריים, עמוקים וחשובים - שישנו מהיסוד את שוק הצריכה בישראל". למרות ההכרזות החגיגיות, הוועדה התכנסה בסופו של דבר רק מספר פעמים, ולדברי אחד השותפים לעבודת הוועדה, "אם להיות כנים, ההשפעה של הוועדה תהיה אפס עגול".

בישיבה של ועדת הכנסת בינואר 2025, קבע יו"ר הועדת, דוד ביטן, כי "במשך שנה וחצי לא נעשה שום דבר לרסן את עליית מחירי המזון" ואחרי ששמע על עבודת הועדה, שאל: "מה הם עשו? שתו קפה?"

צעד אחר שהממשלה יזמה היה מיזם "הסל של המדינה" שבמסגרתו נערך מכרז בין רשתות השיווק למכירת 100 מוצרים במחיר מוזל, תמורת מימון ממשלתי לקמפיין פרסום בעלות של 50 מיליון שקל בשנה. שר הכלכלה, ניר ברקת, הכריז עם השקת המיזם באפריל 2026, "אנחנו משנים את כללי המשחק בשוק המזון". בפועל נגשה למכרז רק רשת אחת, קרפור, וגם היא הפעילה אותו רק בכשליש מהחנויות שלה. אחרי חצי שנה שבה הרווחיות הגולמית של הרשת נשחקה, המיזם הופסק.

צעד שלישי היה רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שנכנסה לתוקף בינואר 2025 ומטרתה להקל על יבוא מוצרים מאירופה. אלא שמבקר המדינה מצא שבפועל, יישום הרפורמה לקוי, ובקרב יבואנים שוררת אי וודאות רבה לגבי הנהלים שנקבעו. נכון לעכשיו, קשה להעריך אם הרפורמה הזו הניבה פירות.

בישיבת הממשלה הראשונה בדצמבר 2022 טען נתניהו כי "עכשיו נציב את ישראל בפסגות חדשות, ונעשה זאת כממשלה אחראית ומסורה, ממשלה שתמלא את ימיה" - הממשלה אכן מילאה את ימיה. ניתן להתווכח אם הממשלה הייתה אחראית ומסורה, אך דבר אחד ברור: היא נכשלה כישלון חרוץ בהשגת המטרות שהציבה לעצמה. ככל שהדברים נוגעים ליוקר המחיה, היא גם לא מאוד התאמצה. את המחיר כולנו משלמים.

פרופסור יוסי שפיגל, הפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב