"לא שגרתית": פקידה ברשות המסים ענתה לאזרחים ברשת והפכה לשיחת היום

נילי בן-טובים, מנהלת אגף מחקר ומדיניות ברשות המסים, הפכה לשיחת היום בפיד הכלכלי, אחרי שענתה בעצמה לאזרחים על נושאי מיסוי וגרמה ללא מעט תגובות ושיח. גורמים ברשות אומרים שהיא "טיפוס מיוחד מאוד ובהחלט חריגה בנוף הממשלתי"

נילי בן-טובים, מנהלת אגף מחקר ומדיניות בחטיבה הכלכלית ברשות המסים, הפכה לשיחת היום בפיד הכלכלי ברשת החברתית X. לא בגלל הודעה רשמית של הרשות, אלא כי פקידה בכירה התחילה לענות בעצמה, באריכות ובנימוס, לציוצים של אזרחים, כלכלנים ועיתונאים, על מדיניות מס שעוד לא אושרה. החריג בנוף הממשלתי הפך לסיפור: אזרחים קיבלו צינור ישיר לפקידה שעוסקת בתכנון מס חדש על כרטיס הטיסה לנתב"ג.

ההתכתבות שעוררה את העניין החלה אחרי שנייר עמדה של החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים נחשף לפני כמה ימים, ובמרכזו המלצה על "מס נסיעות" לטיסות יוצאות, שיכול להכניס למדינה סכומי כסף משמעותיים.

אחרי שכמה צייצנים הגיבו כי מדובר בהצעה רעה מאוד, בן חיים הגיבה ב-X וכתבה, בין השאר כי "על טיסות יש מעט מסים - אין מע"מ ואין בלו על הדלק. אז הגיוני למסות אזור שכמעט אינו ממוסה". התשובה הזו צברה כ-365 אלף צפיות, יותר מ-400 לייקים ומאות תגובות.

בשרשור שהמשיכה כתבה כי "העיקרון המוצע הוא למסות את ההשפעה שיש לטיסה על ההתחממות הגלובלית. אפשר להגיד שאזרחי ישראל לא צריכים לשלם על הזיהום שהם גורמים לו, אבל זה לא באמת רעיון מופרך". לדבריה, זיהום הרעש הוא תוספת של 100 מיליון שקל בשנה ל-1.1 מיליארד השקלים, או 3.5 מיליארד שקל על פני 50 שנה, מהוונים להיום. בהמשך הסבירה לאזרחים כי ההתייחסות למרחק "לא קשורה להנאה" אלא לכך ש"ככל שהטיסה רחוקה יותר היא מזהמת יותר", וש"הרעיון המרכזי במס הוא הפנמה של העלות הסביבתית שהטיסה גורמת לה".

יום לאחר מכן פנתה בן-טובים לפיד בעצמה. "טוב טוויטר. הייתם קצת מטורפים. אבל בעיקר למדתי שכנראה שלא מדברים מספיק עם אזרחי ישראל על מסים. אז הנני", כתבה, וצירפה טבלה שלפיה העשירון העליון מרוויח 45% מכלל ההכנסות בישראל ומשלם 63% מהמסים - בהכנסות של אנשים ובמסים שחלים על אנשים, בלי מע"מ ובלי חברות. הציוץ גרף יותר מ-1,000 לייקים ולמעלה מ-100 אלף צפיות, ומאז היא עונה כמעט לכל שואל.

כך, למשל, כתבה כי שכר הכניסה לעשירון התשיעי הוא 19 אלף שקל ברוטו לעובד, וכי הכניסה לעשירון העשירי היא 29 אלף שקל ברוטו לעובד. למאיון העליון, הסבירה, שיעור המס דווקא יורד, כי הכנסותיו מגיעות בעיקר מרווחי הון הממוסים בכ-25%, לעומת מדרגות של עד 50% על עבודה. על הגירה כתבה שהרשות "בהחלט מוטרדת", ושמאז 2022, וביתר שאת ב-2023 וב-2024, גברה ההגירה מהעשירונים העליונים, וכי מספר המהגרים מהעשירון העליון עלה ב-75%. "בטוטאל נצטרך להביא הרבה כסף במסים בשנים הבאות, בהינתן הוצאות המדינה הצפויות", כתבה. לדבריה, בתקציב האחרון רווחו מדרגות המס ב-5 מיליארד שקל, והיא מקווה שהדרג הנבחר ימשיך בכיוון הזה. על השטחת מסים אמרה: "אחת המטרות המוצהרות של מערכת המס בישראל היא צמצום פערים בין עניים ועשירים. אני כאדם פרטי מסכימה עם המטרה הזו".

הפתיחות של בן טובים חריגה בנוף של רשות המסים, וחורג מהפרוטוקול המקובל. גורמים בכירים ברשות עקבו תחילה בתימהון מסוים אחר ההתכתבויות, ואולם משהתברר שהיא פשוט עונה על שאלות בענייני מיסוי, לא ראו בכך עניין שיש למתוח עליו ביקורת. גורמים משפטיים גילו עניין בעצם מתן התשובות שלא באמצעות הדוברות או הגורם שעונה לפניות הציבור. בן-טובים גם לא נקראה לבירור אצל מנהל הרשות, שי אהרונוביץ'.

"נילי היא טיפוס מיוחד מאוד. היא לא עובדת מדינה שגרתית. כמי שמתכתבת עם אזרחים ברשתות החברתיות ועונה לציוצים שלהם היא בהחלט חריג בנוף הממשלתי", אומרים חבריה לעבודה. גורם בכיר ברשות אמר ל-ynet כי "מדובר בטיפוס לא שגרתי בנוף שלנו. נילי מתכתבת עם אזרחים מתוך כוונה טובה להסביר מדוע הוטלו או אולי יוטלו מיסים. אנחנו לא רואים בכך עניין שלילי, גם אם ההתכתבויות הן ממש לא שגרתיות במשרדי ממשלה".

בן-טובים עצמה הסבירה לחבריה כי הנושא שבו הם עוסקים הוא אולי המעניין ביותר את האזרחים ונוגע לכיסם, ולכן מן הראוי להיות עמם בקשר ישיר ולהשיב לשאלותיהם.

בן-טובים, תושבת מבשרת ציון ובוגרת האוניברסיטה העברית, הצטרפה לרשות המסים רק לאחרונה. לפני כן כיהנה כמנהלת צוות המחקר באגף אסטרטגיה במשרד העבודה, ככלכלנית במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, וכעוזרת מחקר בחטיבת המחקר של בנק ישראל. בחשבון הטוויטר שלה, שם היא מציגה את עצמה ככלכלנית ועובדת מדינה, יש כ-3,500 עוקבים. הבוקר, אחרי לילה של תשובות, כתבה לעובדת מגזר ציבורי אחרת שבירכה אותה על הסבלנות: "יאללה נחטוף קללות יחד. או שאני אסגור את הטוויטר שלי מחר. נגלה...".