משפחות נאלצות לקצץ באוכל: המשבר שמכה באחת הכלכלות היציבות בעולם

משפחות באוסטרליה נאלצות לעשות חושבים לפני כל הוצאה, כשברקע ליטר דלק חצה את 2.40 דולר אוסטרלי, כמעט שליש מבעלי המשכנתאות נמצאים בסיכון, ערכי הבתים צונחים ואמון הצרכנים בשפל. וגם: הקשר לישראל והריבית שעשויה לזנק לשיא של 18 שנים

באוקטובר יצאו מיליוני אוסטרלים לתדלק וגילו שליטר עולה יותר מ-2.40 דולר אוסטרלי. זו הפעם הראשונה ‏זה חצי שנה שהמחיר חוצה את הרף הזה. כעבור כמה שבועות פורסם נתון האינפלציה: 4.3% בשנה האחרונה, ‏הרבה מעל היעד של הבנק המרכזי, שעומד על 2%-3%. עכשיו מצפה למדינה עוד בשורה רעה. הבנק המרכזי ‏צפוי להעלות מחר (שלישי) את הריבית בפעם החמישית השנה, ל-4.85% – הרמה הגבוהה ביותר זה ‏‏18 שנה. בשווקים כבר מגלמים סיכוי של כ-80% למהלך.‏

בזמן שהפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האירופי והבנק המרכזי של יפן עוצרים, אוסטרליה הולכת בכיוון ההפוך. ‏איך הגיעה לשם מדינה שנחשבה במשך שנים לאחת הכלכלות היציבות בעולם, והאם תושביה מסוגלים לספוג ‏עוד העלאה?‏

כדי להבין את המשבר צריך להתחיל דווקא בסקטור החקלאי. "כל המכונות שלנו, המשאיות, הטרקטורים, הקומביינים, ‏כולן עובדות על סולר", אומר ברנדן טיילור, מגדל דגנים מאזור דארלינג דאונס בקווינסלנד. "אנחנו לא יכולים ‏שלא להשתמש בו. כשהמחיר עולה, הכל נעשה יקר יותר".‏

אוסטרליה היא יבואנית הסולר הימי הגדולה בעולם. כ-90% מהסולר שהיא צורכת מגיע מבחוץ, ונשארו בה רק ‏שני בתי זיקוק. מאז התקיפה האמריקנית-ישראלית באיראן בפברואר וסגירת מצר הורמוז שבאה אחריה, ‏המדינה משלמת על כך ביוקר. לפי דוח של מועצת האקלים המקומית, אוסטרליה שילמה בין מרץ לאוגוסט כ-9 ‏מיליארד דולר אוסטרלי נוספים על יבוא סולר. זה יותר מפי שניים מכל מדינה אחרת, ושווה ל-324 דולר ‏אוסטרלי לכל תושב. באוקטובר עלה ליטר סולר בממוצע כ-2.84 דולר אוסטרלי, וליטר בנזין כ-2.43 דולר.‏

שר האנרגיה כריס בואן מעדכן בכל שבוע כמה ימים של דלק נותרו במאגרים הלאומיים. לפי העדכון האחרון, ‏יש מלאי בנזין ל-41 ימים ומלאי סולר ל-33 ימים, ועשרות מכליות בדרך. בממשלה מרגיעים שאין מחסור, אבל ‏המרווח קטן. וגם מי שאין לו רכב דיזל משלם את המחיר. "הסולר מכה באינפלציה פעמיים", אמר אנליסט האנרגיה רוהאן בואוטר מחברת Accela Research לאתר Renew Economy. "פעם בתחנת הדלק ופעם בעלות של לגדל, לייצר ולהוביל כל דבר". כזכור, אוסטרליה משתרעת על שטח עצום, וכמעט כל מה שמגיע למדפים בסופרמרקט עובר מאות ולעיתים אלפי קילומטרים במשאית.

בספטמבר קפצו מחירי הדלק ב-9.4%, ועלויות הדיור, הרכיב הגדול ביותר במדד, עלו ב-5.2% בשנה. אבל מה ‏שמדאיג במיוחד את הבנק המרכזי הוא שגם האינפלציה הבסיסית, שאינה כוללת את הפריטים התנודתיים, ‏ממשיכה לטפס. המשנה לנגידה, אנדרו האוזר, הזהיר בחודש שעבר שיותר ויותר חברות רואות באינפלציה של ‏‏3%–3.5% "נורמלי חדש", והגדיר מצב כזה "הסיוט של הבנק המרכזי". המשמעות היא שהציבור מתרגל לכך ‏שהמחירים עולים, מתחיל לדרוש העלאות שכר ומעלה מחירים בעצמו – ואז קשה מאוד להחזיר את השד ‏לבקבוק.‏

בבית ההשקעות ‏AMP‏ מזהירים שאם הבנק לא יעלה את הריבית מחר, אמינותו עלולה להיפגע. לדבריהם, ‏אוסטרליה לכודה בין שני כוחות: כלכלה מקומית שפועלת בקצה הקיבולת שלה ומשבר אנרגיה עולמי.‏

עבור האוסטרלי הממוצע, כל העלאת ריבית מגיעה ישירות לחשבון הבנק. ברוב המשכנתאות במדינה הריבית ‏משתנה, וההעלאה בספטמבר דחפה את הריבית הסטנדרטית אל מעבר ל-9%, לראשונה מאז 2008. לפי ‏חברת המחקר רוי מורגן, כמעט שליש מבעלי המשכנתאות, 31.8%, נמצאים בסיכון ל"לחץ משכנתה". מדובר ‏בכ-1.75 מיליון בני אדם, יותר מחצי מיליון יותר מאשר בתחילת השנה.‏

הלחץ כבר מורגש גם מחוץ לשוק הדיור. בסקר של חברת האשראי אקספריאן דיווחו 55% מהאוסטרלים על ‏לחץ משמעותי מתשלומי שכר הדירה או המשכנתה. 43% אמרו שצמצמו ארוחות במסעדות ואוכל מוכן, כמעט ‏שליש קיצצו בקניות במכולת, וכמעט אחד מכל חמישה דחה טיפול רפואי או טיפול שיניים. המחזור בפאבים ‏ובברים ירד, ובחנויות הבגדים והנעליים נרשמה ירידה של 3.4%.‏

בשוק הדיור המצב התהפך. לפי חברת נתוני הנדל"ן קוטליטי, ‏ערכי הבתים בערים הגדולות ירדו ב-8.1% בשבעה חודשים בלבד, והם בדרך לירידה החדה ביותר זה 40 ‏שנה. בעלי דירות להשקעה, שנהנו במשך עשורים מעליות מחירים כמעט רצופות, מגלים פתאום שהנכס שלהם ‏שווה פחות ממה שחשבו.‏

גם שוק השכירות, שהיה במשך שנים רותח, מתחיל להתקרר. שכר הדירה החציוני הגיע לשיא של 713 דולר ‏אוסטרלי לשבוע, אבל קצב העלייה הואט לנמוך ביותר זה כמעט שנתיים. בסידני שכר הדירה אפילו ירד ב-‏‏0.4% ברבעון האחרון, ושיעור הדירות הפנויות בעיר עלה ל-2.5%. זה לא מפני שהשכירות נעשתה זולה, אלא ‏פשוט מפני שהשוכרים כבר לא מסוגלים לשלם יותר.‏

דוח הרעב של בנק המזון האוסטרלי, שפורסם באוקטובר, מספק תמונה ‏מטרידה. מחצית מהמשקים דיווחו השנה שהם נוסעים פחות או עוברים לתחבורה זולה יותר, לעומת 24% ‏בלבד בשנה שעברה. כמעט מחצית קיצצו בצריכת החשמל והחימום. יותר מ-40% ויתרו על תספורות וטיפולי ‏יופי, או על השתתפות באירועים משפחתיים כמו ימי הולדת וחגים. במשקים שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי ‏התמונה קשה עוד יותר: רבים קונים פחות פירות, ירקות, בשר ומוצרי חלב, ו-14% עברו לדירה זולה יותר. לפי ‏הדוח, המשפחות לא מוותרות על מותרות אלא על מוצרי יסוד.‏

אין פלא שמצב הרוח הלאומי בשפל. מדד אמון הצרכנים של ווסטפאק ומכון מלבורן צנח באוקטובר ל-80.4 ‏נקודות, אחת הקריאות הנמוכות מאז שהמדד נוסד בשנות ה-70. ההעלאה הקודמת של הריבית הכתה ‏בצרכנים במיוחד: מי שנשאלו אחרי ההחלטה העניקו ציון של 67.2 בלבד, רמה שנרשמה בעבר רק בעומק ‏המיתון של תחילת שנות ה-90. בווסטפאק תיארו את המצב "סיוט של יוקר מחיה שאין לו סוף באופק". יותר ‏מ-80% מהצרכנים צופים שהריבית על המשכנתאות תמשיך לעלות, ובקרב בעלי המשכנתאות השיעור מתקרב ‏ל-90%.‏

עד לאחרונה ההגנה הגדולה של האוסטרלים הייתה שוק עבודה חזק. גם זה משתנה. האבטלה עלתה השנה ‏מ-4.1% ל-4.7%. אבל לפי מסמכים שנחשפו, המודלים של הבנק המרכזי מעמידים את שיעור האבטלה ‏ה"טבעי", שמתחתיו השכר והמחירים מתחילים להתחמם, על כ-5%, ולא על 4.6%, ההנחה שבה השתמשו עד ‏כה. כלומר, ייתכן שלדעת הבנק שוק העבודה עדיין הדוק מדי. "הבנק המרכזי הבהיר שהוא מעניק משקל נמוך ‏להתרופפות האחרונה בשוק העבודה", אומרת לוסי אליס, הכלכלנית הראשית של ווסטפאק. "הוא גם רגוע ‏יחסית לגבי הירידה בשוק הדיור".‏

למרות כל זאת, רוב הכלכלנים צופים שהנגידה מישל בולוק תעלה מחר את הריבית. השאלה הגדולה היא מה ‏יבוא אחר כך. בבנק השווייצרי ‏UBS‏ מעריכים שגם אם הבנק יפתיע ויעצור, זו תהיה בבחינת "החלטה ניצית" שתכין ‏את הקרקע להעלאה בדצמבר. בסיטי לא שוללים שהריבית תגיע בהמשך ל-5% ומעלה.‏

כך או כך, אוסטרליה, ארץ השמש, החופים והמחצבים, שנראתה במשך שנים חסינה למשברים, מגלה שגם היא ‏אינה מוגנת מהמלחמה במזרח התיכון. בינתיים, בין תחנת הדלק לסניף הבנק, האוסטרלים לומדים לחיות עם ‏פחות.‏