חשבון נפש לאומי: כ־269 אלף ישראלים יצאו מהארץ לשלושה חודשים לפחות בשנים 2023–2025
ניתוח נתוני הלמ״ס שערכו חוקרי אוניברסיטת תל אביב מצא כי ב־2025 יצאו 90,922 ישראלים לתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות; לפי המתאם לשנים קודמות, החוקרים מעריכים כי 45–50 אלף מהם עשויים להיחשב בסופו של דבר למהגרים לשנה ומעלה
גל היציאה מישראל שהחל בשנת 2023 נמשך גם בשנת 2025: ניתוח של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שערכו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצא כי 90,922 ישראלים יצאו מהארץ באותה שנה ושהו בחו״ל במשך שלושה חודשים רצופים לפחות. המספר דומה ל־91,499 שנמדדו ב־2024 וגבוה במעט מ־86,509 בשנת 2023.
בסך הכול, בשנים 2023–2025 נרשמו 268,509 יציאות של ישראלים שעמדו בתנאי של שהייה רצופה בת שלושה חודשים לפחות בחו״ל. לשם השוואה, בשנים המקבילות עשור קודם לכן, 2013–2015, עמד המספר על 183,219. מדובר בעלייה של כ־47%. הממוצע השנתי עלה מכ־60 אלף בעשור 2010–2019 לכמעט 90 אלף בשלוש השנים האחרונות שנבדקו.
עם זאת, חשוב להבחין בין יציאה ממושכת לבין הגירה קבועה. שהייה של שלושה חודשים בחו״ל עשויה לכלול גם לימודים, שליחות, טיול ארוך או עבודה זמנית. משום כך הנתון של 268,509 אינו מעיד שכל האנשים שנכללו בו עזבו את ישראל לצמיתות.
מדד מוקדם במקום המתנה עד 2027
את הניתוח ערכו פרופ׳ איתי אטר מהפקולטה לניהול על שם קולר וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, פרופ׳ נתאי ברגמן, ראש בית הספר לכלכלה, ודורון זמיר, דוקטורנט בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. העבודה נעשתה בחדר המחקר של הלמ״ס, והנתונים הוצלבו עם נתוני המועצה להשכלה גבוהה, משרד הבריאות ורשות המסים.
המדד המקובל במחקרים הקודמים של הצוות הגדיר עוזב כמי ששהה מחוץ לישראל במשך 12 חודשים לפחות. אלא שנתון זה עבור שנת 2025 יהיה זמין רק בתחילת 2027. כדי לזהות את המגמה מוקדם יותר, החוקרים השתמשו הפעם במדד של שהייה בת שלושה חודשים רצופים לפחות מחוץ לישראל.
לדברי החוקרים, המתאם ההיסטורי בין מדד שלושת החודשים למדד 12 החודשים גבוה מאוד ועומד על 0.96. על סמך הקשר בין שתי סדרות הנתונים הם מעריכים כי אם המתאם יישמר גם לגבי שנת 2025, מספר הישראלים שישהו בחו״ל במשך שנה ומעלה יהיה בין 45 אלף ל־50 אלף.
זהו אומדן ולא נתון סופי. הוא מבוסס על הקשר שנמצא בשנים קודמות, ועלול להשתנות אם דפוסי החזרה לישראל בשנת 2025 יהיו שונים. הנתון המלא יוכל להתברר רק כאשר יהיו בידי הלמ״ס נתוני שהייה של שנה שלמה.
כיצד הוגדר עוזב במחקר
ישראלי נכלל במדד אם שהה מחוץ לישראל במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מיום יציאתו. כאשר מדובר במי שעלה בעבר לישראל, נדרש גם שהתגורר או שהה בישראל במשך שלוש שנים לפחות לפני יציאתו, כדי שלא לכלול עולים שהגיעו מראש לתקופה קצרה.
במדד 12 החודשים המקובל נוסף תנאי שלפיו האדם שהה מחוץ לישראל יותר מ־270 ימים במהלך השנה הראשונה שלאחר יציאתו. ההבדל בין ההגדרות מסביר מדוע מספר היוצאים לפי מדד שלושת החודשים גבוה במידה ניכרת ממספר המהגרים הצפוי לפי המדד השנתי.
הנתונים המתפרסמים הם נתוני יציאה, ולא מאזן הגירה נטו. כדי להעריך את השינוי במספר הישראלים החיים במדינה יש להביא בחשבון גם ישראלים שחזרו ארצה, וכן כניסות ויציאות חוזרות. למרות ההסתייגויות, העלייה החדה והרציפות במשך שלוש שנים מצביעות על שינוי משמעותי לעומת העשור הקודם.
החשש מפגיעה בהון האנושי
במסמך קודם של הצוות נמצאה עלייה בעזיבה בקרב רופאים, בעלי תואר שלישי, מהנדסים, אנשי אקדמיה ובעלי הכנסות גבוהות. אלה קבוצות שמספר קטן יחסית של עובדים בהן עשוי להשפיע במידה רבה על מערכת הבריאות, ההייטק, המחקר והכנסות המדינה ממסים.
לדברי החוקרים, כלכלת ישראל תלויה במיוחד בהון אנושי ובענפים עתירי ידע. עזיבה ממושכת של עובדי מפתח עלולה לפגוע במערכות שקשה להכשיר עבורן מחליפים במהירות. החשש הוא מתהליך של היזון חוזר: היחלשות השירותים והכלכלה עשויה לעודד אנשים נוספים לעזוב, ועזיבתם עלולה להחריף את ההיחלשות.
פרופ׳ אטר אומר כי הנתונים הנוכחיים כשלעצמם עדיין אינם מסכנים את חוסנה של ישראל. לדבריו, הסכנה היא בהמשך המגמה ובאפשרות שזעזועים פוליטיים, כלכליים או ביטחוניים נוספים יביאו לזינוק חד בהיקף ההגירה.
בין ההפיכה המשפטית למלחמה
הדיון הציבורי בהגירה מישראל התגבר לאחר הבחירות בנובמבר 2022, על רקע קידום הרפורמה או ההפיכה המשפטית והמחאה נגדה, והתחזק לאחר מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה. עם זאת, נתוני היציאה לבדם אינם מאפשרים לקבוע מדוע כל אדם עזב או לבודד את התרומה של כל גורם למגמה.
המחקר מצביע על חפיפה בזמן בין האירועים לבין העלייה ביציאה הממושכת. קביעה של קשר סיבתי מחייבת מידע נוסף על מאפייני העוזבים, הסיבות לעזיבה, מדינות היעד ושיעורי החזרה לישראל בשנים הבאות.
שאלות ותשובות
האם 268,509 ישראלים היגרו לצמיתות בשנים 2023–2025?
לא. זהו מספר הישראלים שיצאו מהארץ ושהו בחו״ל לפחות שלושה חודשים רצופים. חלקם עשויים לחזור בתוך פחות משנה. החוקרים מעריכים את ההגירה הממושכת באמצעות הקשר ההיסטורי בין מדד שלושת החודשים למדד של שנה.
כמה ישראלים צפויים להיחשב למהגרים בשנת 2025?
אם המתאם שנמצא בשנים קודמות יישמר, החוקרים מעריכים כי בין 45 אלף ל־50 אלף ישראלים שיצאו בשנת 2025 ישהו בחו״ל במשך 12 חודשים לפחות. הנתון הסופי יהיה זמין רק בתחילת 2027.
מדוע החוקרים השתמשו במדד של שלושה חודשים?
מדד של שנה מחייב להמתין זמן רב להשלמת הנתונים. מדד של שלושה חודשים מאפשר לזהות שינוי מוקדם יותר, ולדברי החוקרים נמצא בינו לבין מדד השנה מתאם של 0.96.
האם המחקר מוכיח שהמצב הפוליטי או המלחמה גרמו לעזיבה?
לא. האירועים חופפים בזמן לעלייה ביציאה הממושכת, אך הנתונים המוצגים אינם מוכיחים סיבתיות ואינם מפרטים את הסיבה האישית לעזיבה של כל אדם.
המאמר המדעי
עוד בנושא באתר הידען
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.