מקצה הארץ - לשער הצפוני הימי של ישראל

נהריה אחרי שנות המלחמה, האזעקות וחוסר הוודאות, הופכת את התקומה למנוע עוצמתי של צמיחה: הגעתון ישודרג ויהפוך למרחב פעיל ושוקק, מיזם Galil 360 צפוי לייצר אלפי משרות, המרינה החדשה תהפוך את העיר לשער הכניסה הימי הבינלאומי של ישראל, ובמקביל מואצות ההתחדשות העירונית, התשתיות וההשקעה בחינוך ובחוסן הקהילתי

מוגש מטעם עיריית נהריה

במשך שנים התרגלו תושבי נהריה לחיות במציאות שבה המרחק מהגבול הכתיב לא פעם את סדר היום. אזעקות, ירי, פינוי, חוסר ודאות ושנים של מתיחות ביטחונית הפכו לחלק מהחיים בעיר. אלא שעם פתיחתה של שנת תשפ"ז פועלת נהריה במלוא המרץ לסמן כיוון אחר - לא רק לשקם את מה שנפגע, אלא לבנות את העתיד, להרחיב את מנועי הצמיחה ולהפוך את העיר למוקד האזורי של הגליל המערבי.

התוכנית נשענת על שילוב בין השקעה בתשתיות ובמיגון ובין התחדשות עירונית, תיירות, תעסוקה, חינוך וצמיחה דמוגרפית. שלושה פרויקטים מרכזיים – פיתוח הגעתון, מתחם Galil 360 והמרינה הימית הבינלאומית – אמורים לשנות את פניה של העיר בשנים הקרובות, בעוד השקעות בחינוך ובחוסן הקהילתי נועדו להבטיח שגם התושבים יהיו במרכז התהליך.

טל חמי, מהנדס העיר, מסמן שלושה מיזמי דגל המשלימים זה את זה בדרך לביסוס נהריה כבירת הגליל. הראשון והקרוב ביותר לחיי היומיום הוא שדרוג ופיתוח רחוב ונחל הגעתון – העורק המרכזי של העיר. במסגרת פרויקט בהיקף של כ־200 מיליון שקל, בהובלה משותפת עם קרן עוגנים ובאמצעות החלטת ממשלה, יתפתח ציר הגעתון מתחנת הרכבת ועד חוף הים. המטרה היא להפוך את השדרה למרחב עירוני פעיל, שוקק ומושך, שבו הנחל עצמו הופך למרכיב המרכזי של הרחוב.

התוכנית כוללת הזרמה מחודשת של מי מעיינות הגעתון, מתחמי קולינריה, פסטיבלים, אירועי תרבות ופעילויות מים, לצד יצירת מרחב ציבורי שיחבר בין מרכז העיר לחוף. "הגעתון יתפתח לאטרקציה ברמה בינלאומית", אומר חמי, כשהחזון הוא להפוך אותו לא רק לנכס עירוני אלא למוקד משיכה עבור תושבי האזור ומבקרים מכל הארץ.

בד בבד נהריה משלימה בימים אלה את החלקים האחרונים של הטיילת לאורך רצועת חוף באורך של כשבעה קילומטרים. הטיילת משלבת מתחמי קולינריה, פעילות תרבותית ואומנותית, פסטיבלים, מרכז שיט, אטרקציות חופיות ופעילויות ספורט ימי. החלק הצפוני החדש צפוי להשלים רצף טיילות אזורי שיאפשר מסלול רציף מראש הנקרה ועד עכו.

פרויקט הדגל השני הוא Galil 360, המוקם במזרח העיר, בסמוך למרכז הרפואי לגליל, ומשתרע על כ־600 דונם. מדובר במתחם מעורב שימושים המשלב מגורים, מסחר ותעסוקה, ובחזון העירוני הוא אמור להפוך למוקד חדשנות ותעסוקה משמעותי עבור נהריה והגליל המערבי.

המתחם כולל תשתיות מתקדמות, הייטק, מחקר רפואי ופיתוח מתקדם, לצד חדרי ניתוח, מרכזי דימות, מרכז כנסים ומערך של שירותים ומסחר. השאיפה היא ליצור סביבת חיים ועבודה שתמשוך חברות ויזמים ותייצר אלפי מקומות תעסוקה איכותיים – כך שצעירים ומשפחות לא יצטרכו לעזוב את האזור כדי למצוא קריירה משמעותית.

לדברי חמי, לצד שני הפרויקטים הללו ניצב הפרויקט הצופה פני עתיד – הקמת המרינה הבינלאומית החדשה של נהריה. המרינה צפויה לכלול כ־500 מקומות עגינה ולהפוך את העיר לשער כניסה צפוני של המדינה, עם חיבור לערי החוף בישראל וליעדים באירופה.

הפרויקט, שעלותו מוערכת בכחצי מיליארד שקל, מקודם בשיתוף משרד ראש הממשלה, צה"ל, מינהלת תנופה ומשרדי ממשלה נוספים. המרינה הוכרזה על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כתשתית לאומית במסגרת תת"ל 222 – מהלך שאמור להקל ולקצר את ההליכים הבירוקרטיים.

אבל מבחינת העירייה, המרינה אינה מתחילה בים, אלא דווקא ביבשה. "הממשק עם העיר הוא החשוב ביותר", מדגיש חמי. סביב המרינה מתוכנן מתחם יבשתי שיכלול עשרות אלפי מטרים של מסחר, תעסוקה ותיירות, בתמהיל המזכיר מרינות מובילות בעולם ואת אזורי הנמל ביפו ובתל אביב. גם חיל הים הוא שותף מרכזי בפרויקט, כאשר מקומות עגינה לכלי השיט שלו ישולבו במרינה. בעירייה רואים בכך גם תרומה לחיזוק יכולת ההגנה על נהריה והגבול הצפוני, לצד מהלך שצפוי להביא לחיסכון משמעותי של מיליוני שקלים בשנה.

לדברי עו"ד דודו אלחיאני, מנכ"ל העירייה, שנות המלחמה חייבו את נהריה "לחשב מסלול מחדש". לצד המשך הפיתוח, נדרשה העירייה לתת מענה מיידי למיגון, לחינוך ולחוסן של התושבים. "לאורך כל המלחמה פדרציית ניו יורק השקיעה תרומות כספיות נרחבות, ופדרציית צפון ניו ג'רזי, שהיא העיר המאמצת הרשמית של נהריה, תרמה ועסקה רבות בכך שתתאפשר בעיר שגרת החירום, חינוך וחוסן מיטבי", הוא מציין.

בתחום המיגון, התקופה האיצה את הרחבת תוכנית "מגן הצפון" עד לטווח של תשעה קילומטרים מהגבול. עבור נהריה, מדובר במהלך משמעותי: מבנים ובתים ללא ממ"ד יוכלו לקבל תקציב של עד 182 אלף שקל לצורך מיגון, בהתאם להחלטת הממשלה. במקביל מוזרמים תקציבים גם ליזמים במתחמי ההתחדשות העירונית, כך שהצורך הביטחוני מתחבר לתהליך רחב יותר של חידוש המרקם העירוני.

גם החינוך קיבל קדימות. במהלך המלחמה הוסטו תקציבי תרבות ופנאי לטובת חיזוק מערכת החינוך, השירות הפסיכולוגי והחוסן הנפשי. בשיתוף קרן רש"י, קרן מנדל ויד הנדיב הושקעו משאבים בתגבור מורים, למידה פרטנית ומעטפת רגשית לילדים ולמשפחות.

ההשקעה כבר זוכה להכרה: נהריה זכתה בפרס החינוך הארצי, בפרס החינוך המחוזי ובארבעה פרסי מצוינות אישיים ומוסדיים. "זו הוכחה לחוסנה של נהריה", אומר עו"ד אלחיאני. "גם בתקופה ביטחונית מורכבת העיר לא עצרה, אלא ידעה להתאים את עצמה למציאות, להשקיע בתושבים ולהמשיך להתקדם".

החזון של נהריה לחמש עד עשר השנים הקרובות נשען, לדברי מנכ"ל העירייה, על שלושה מנועי צמיחה: תיירות, מסחר ובילוי; חינוך; וצמיחה דמוגרפית לצד בנייה והתחדשות עירונית.

בהקשר למנוע הראשון, חוף הים הוא אחד הנכסים המרכזיים של העיר, ותחום התיירות אמור לזכות בתנופה נוספת עם השלמת הטיילת, הרחבת מוקדי הקולינריה והבילוי והקמת המרינה. במקביל Galil 360 אמור להרחיב משמעותית את בסיס התעסוקה בעיר, ולמשוך חברות בתחומי ההייטק והפארמה.

מערכת החינוך היא מנוע הצמיחה השני. בעיר מבקשים לשמר את הישגיה ולהרחיב את תפיסת "החינוך המעצים" גם לשעות אחר הצהריים, באמצעות חוגים, תנועות נוער, פעילויות העשרה ומסגרות לכל ילד וילדה.

המנוע השלישי הוא הצמיחה הדמוגרפית. נהריה, שמפריפריה הפכה לבירת הגליל בהיותה העיר הגדולה ביותר באזור זה, חצתה את רף 80 אלף התושבים ונהנית מהגירה חיובית ומביקושים בתחום הנדל"ן. לצד קידום שכונות חדשות, העיר הכינה תוכנית כוללנית להתחדשות עירונית, שתאפשר לחדש גם את השכונות הוותיקות, לשפר את המיגון והתשתיות ולשדרג את המרחב הציבורי. כך מבקשת העיר לייצר צמיחה מאוזנת: בנייה חדשה לצד התחדשות של העיר הקיימת, מקומות עבודה לצד איכות חיים, ותיירות לצד קהילה חזקה.

"נהריה חזקה, גאה ועוצמתית", מסכם אלחיאני. "העתיד של נהריה ושל הצפון כולו טמון בהמשך הבנייה, הפיתוח וההתעצמות". המסר שלו לישראלים באשר הם אינו רק לבוא לבקר, אלא לקחת חלק: להגיע, לנפוש, להשקיע, לרכוש בית ולהיות שותפים לצמיחה.

עבור נהריה, התקומה היא הזדמנות יוצאת דופן לבנות ולבסס עיר חזקה יותר, מחוברת יותר ומרכזית יותר – ולהפוך את מה שנחשב פעם קצה הארץ, לשער הכניסה הצפוני של מדינת ישראל.