תוכנית ההונאה, ומניעת הבאת שוקולד מרחפנים: כך הושמד "חוצב להבות" של חיזבאללה

איראן וחיזבאללה שותקים בינתיים: אחרי מבצע שנמשך ארבעה חודשים, הושמדו 5,410 מטרים של תוואי תת-קרקעי ברכס עלי טאהר, תוך שימוש ב-1,100 טונות חומר נפץ. כך ניסו בארגון הטרור להעביר ציוד למחבלים הנצורים, וזו הייתה הסיבה לעמימות שעליה שמר צה"ל. תיעוד: חיסול מחבל באחד הפירים

בצה"ל מסכמים את סיומו מה שהם מכנים כאחד המבצעים המורכבים ביותר במלחמה - כיבוש והשמדת רכס עלי טאהר, מרכז הפיקוד האסטרטגי של חיזבאללה בדרום לבנון, והפיכתו "לארגז חול". מידע רב עדיין חסוי, אבל ביום שאחרי הפיצוצים האדירים - שהורגשו כרעידת אדמה בעוצמה 4.1 בלבנון - נחשפים פרטים על תוכנית ההונאה שהובילה להשמדת מה שבצה"ל כינו "חוצב להבות". בנוסף, פרסם צה"ל תיעודים מהתוואים התת-קרקעיים שהושמדו, לצד תיעוד חיסול מחבל של חיזבאללה בפיר. בינתיים, לא בחיזבאללה ולא באיראן הגיבו להשמדה - לא באופן מילולי ובוודאי לא בשיגורים.

מדובר במבצע שנמשך כארבעה חודשים. בתחילה, במערכת הביטחון כלל לא האמינו שניתן להגיע ליעד המבוצר. אלא שבתחבולה והטעייה מתוחכמת של חיזבאללה, ובאמצעות מהלכים חסויים רבים שעדיין אסורים בפרסום, הצליחו כוחות צה"ל "לפתוח את הדלת" לשליטה על הרכס.

מאחורי ההישג האסטרטגי עומדת עיקשות של אלוף פיקוד הצפון רפי מילוא ושל מפקד אוגדה 36, תא"ל יפתח נורקין. בצה"ל אומרים כי הנחרצות האופרטיבית והטקטית דחפה את המטכ"ל ואת הדרג המדיני לאשר את המשימה, והיא בוצעה מבלי לגרור את האיראנים ואת הלבנונים למערכה רחבה, לפחות בשלב זה. המשמעות היא שאחרי השמדת הרכס והדאחייה בביירות, לחיזבאללה לא נותרו עוד תשתיות אסטרטגיות.

המבצע החל בחציה מורכבת של נהר הליטאני בציר עוקף ונסתר, בזמן שבחיזבאללה היו משוכנעים שצה"ל מתכוון לחצות את הסלוקי. לוחמי סיירת גולני החלו לטהר את המרחב עד שתקפו את תשתית "חוצב להבות" דווקא מהעורף - וחיזבאללה הוכה בתדהמה. הלוחמים מצאו בשטח את תיקיהם הזרוקים של המחבלים שנמלטו לאחור. בשלב זה החל הטיפול בתשתיות התת-קרקעיות, שם ניסו המחבלים להילחם מתוך המעמקים אבל ברחו כתוצאה מהלחץ הכבד. אז יצאו הכוחות להתקפה הישירה על רכס עלי טאהר, הלב הפועם ומפקדת הפיקוד של הארגון, שם נתפס אמצעי לחימה ייחודי ואמצעים רגישים נוספים.

מה שהתפתח ברכס היה פעולת קומנדו יוצאת דופן, שבה היה מעורב כל המטה הכללי, לצד זרועות המודיעין, הלוגיסטיקה והתקשוב - ותחת ניתוח ומעקב צמוד של אלוף פיקוד הצפון. במשך חודשים התמודדו הכוחות מול עשרות מחבלים שהתבצרו מתחת לקרקע, סירבו לנטוש וניהלו קרב על החיים ועל המוות.

רכס עלי טאהר, המשופע באמצעי חבלה ותצפית, הוא שטח חשוף ושולט מכל עבר. הכוחות שפעלו שם צעדו שלב אחר שלב, ובזהירות ובשיטתיות "קילפו" את יכולות האיסוף והחבלה של חיזבאללה. בצה"ל לא ידעו מראש על מיקומו של כל פיר. השטח היה סבוך ומכוסה בסלעי ענק. תמונת המודיעין הלכה ונבנתה תוך כדי תנועה, לצד ההישגים שנצברו. ההערכה היא כי באזור שהו כ-50 מחבלים, ורובם המכריע חוסל. חלקם ניסו לברוח בחסות הערפל והתקדמותם המדורגת של הכוחות, אך צה"ל פגע בהם וגופותיהם התגלו לאחר מכן בשטח. למרות דיווחים קודמים, במערכת הביטחון לא מוכרת הטענה שהיו מתחת לקרקע גם גורמים איראנים.

במהלך הקרבות אירעו היתקלויות פנים אל פנים, ובצה"ל אמרו כי חיזבאללה נלחם על התשתיות הללו בחירוף נפש, עד שהבין שהשטח אבוד. ארגון הטרור ניסה לחלץ ולהזרים תגבורות, ולפחות 10 מחבלים שניסו להגיע לרכס כדי לחלץ את חבריהם חוסלו על ידי צה"ל. חיזבאללה ניסה להעביר לכלואים מתחת לקרקע חבילות אספקה החל מציוד מבצעי ועד למזון ואמצעים להעלאת המורל, כולל חבילות שוקולד, סיגריות ואמצעי קשר. בתחילה היה קשה לעצור את זה, כי מיקומי הפירים לא היו מוכרים, והחבילות הוצנחו באמצעות רחפנים. אבל ברגע שצה"ל איתר את נקודות החלוקה ולאחר שהמחבלים יצאו מהפירים כדי לאסוף את השוקולד והציוד, הלוחמים פגעו בהם והם חוסלו.

מתחת לאדמה התנהל שיח רציף בין המחבלים הכלואים לבין מפקדיהם בחיזבאללה. ניתנה למחבלים ההזדמנות לצאת החוצה עם דגל לבן והמסרים הועברו אליהם, אך הם סירבו. חלקם אף בחרו לברוח, בניגוד מוחלט להנחיות ארגון הטרור. בצה"ל אמרו כי בימים האחרונים למערכה ניסו בחיזבאללה להנמיך את האתוס סביב הרכס לאחר שהבינו כי הם מובסים. המחבלים נותרו לבדם בשטח, ללא עזרה, וברשתות בלבנון אף החלו לעקוץ את חיזבאללה על אובדן הנכס האסטרטגי.

במערכת הביטחון אמרו כי בסך הכול הושמדו 5,410 מטרים של תוואי תת-קרקעי, תוך שימוש ב-1,100 טונות של חומרי חבלה: "להכניס כמות אדירה כזו של חומר נפץ תחת איום מתמיד של רחפני נפץ דרש אומץ לב עילאי של חטיבת הקומנדו ויחידת יהל"ם. מדובר בשטח המורכב ביותר שאיתו התמודדנו שאולי בכל שלוש שנות המלחמה. שיפרנו את הביטחון משמעותית בזכות עקשנות הכוחות, יוזמות מקומיות וטכניקות קרביות מתקדמות".

לאורך כל המבצע נשמרה עמימות תקשורתית ומבצעית קפדנית, במטרה למנוע מחיזבאללה להבין מה צה"ל עושה ואיפה הכוחות ממוקמים, וזאת לאחר שחיזבאללה ירה אש "על עיוור", בניסיון לאתר את מיקום הכוחות. חיזבאללה קרא נואשות לאיראן להתערב ולהציל אותו מהמפלה, אבל המערכה נוהלה באופן שנועד לא לייצר סיכון מיותר לישראל ובמטרה לא להיגרר לעימות ישיר עם איראן.

כעת צה"ל נשאר דרוך, אבל אין אינדיקציה לפעילות אופרטיבית מצד האיראנים. תשתית "חוצב להבות" הושמדה כליל, ויכולתו של חיזבאללה לפעול בדרום לבנון נפגעה אנושות. בצה"ל נערכים כעת בקווי הגנה חדשים, שאותם הם מגדירים כ"נכונים ויציבים יותר".

לפני השמדת הרכס אמר תא"ל נורקין ללוחמים: "חטיבת הקומנדו ויחידת יהל"ם, יחד עם כוחות חטיבת האש, גולני וחטיבה 7, הובילו מבצע מהמורכבים שאי פעם ביצענו, בניצוחו של פיקוד הצפון. פעלנו מעל הקרקע ובתת-הקרקע, מול איומים קרובים ורחוקים, בנחישות ותוך שמירה מוקפדת על ביטחון כוחותינו. לאורך הדרך התמודדנו עם מהמורות ומפולות, אך המשכנו לחתור להשלמת המשימה - השמדת מנהרות התת-קרקע ברכס עלי טאהר ותשתיות האויב במרחב".