הלחץ על האג גובר: הסנקציות האמריקניות שישתקו את בית הדין הבינלאומי

טראמפ מגביר את ניסיונותיו לשתק את בית הדין הפלילי הבינלאומי, וב"וול סטריט ג'ורנל" דווח: הממשל מתכונן להטיל סנקציות שינתקו אותו מחלק ניכר מהמערכת הפיננסית העולמית. פרסום ההחלטה ייתכן כבר השבוע - ואיך תגיב אירופה? 

תגיות

ממשל טראמפ נערך להטיל סנקציות כלכליות גורפות על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. כך דיווח הלילה (בין ראשון לשני) "וול סטריט ג'ורנל", מפי גורמים אמריקנים רשמיים. על פי הדיווח, ההחלטה עשויה להתפרסם כבר השבוע במקביל לכינוס העצרת הכללית של האו"ם, והיא תאסור על ביצוע מרבית העסקאות עם המוסד בדולרים לאחר תקופת חסד של כמה חודשים - צעד שעלול לנתק אותו לחלוטין ממערכת הפיננסים העולמית.

בינתיים, בעוד הנשיא טראמפ לא צפוי להיפגש עם נתניהו בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק השבוע, הוא ייפגש הערב עם ראש העיר ניו יורק זוהראן ממדאני - שמרבה להתבטא נגד נתניהו והמלחמה שמנהלת ישראל.

המהלך האמריקני נגד האג מגיע כהסלמה משמעותית במאמצי ארה"ב נגד בית הדין, בעקבות החלטתו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. שר החוץ האמריקני מרקו רוביו הבהיר בחודש יולי כי הממשל יפרק את בית הדין "לבנה אחר לבנה" בשל התקדים המסוכן והאיום שהוא מציב על הריבונות האמריקנית. משרד האוצר האמריקני סירב להגיב לבקשת ה"ג'ורנל", בית הדין הפלילי הבינלאומי לא הגיב לבקשת תגובה.

ממשל טראמפ מכין כעת סנקציות שצפויות להיות הרבה יותר "ניתנות לענישה", אמרו הגורמים ששוחחו עם העיתון. הסנקציות יחולו על מגוון עסקאות עם בית הדין הפלילי הבינלאומי ולא על פקידים בודדים. לפי המסמכים שנצפו ע"י ה"ג'ורנל", יוחרגו עסקאות הקשורות לשירותי תקשורת.

בדיווח צוין כי מדינות אירופיות ותומכות גדולות אחרות של בית הדין, כמו יפן, התחייבו להגן עליו מפני מתקפת ממשל טראמפ - אך לא ברור כיצד הן מתכננות לעשות זאת. האיחוד האירופי עשוי לדרוש מהבנקים של הגוש להמשיך לעבוד עם בית המשפט.

ארה"ב וישראל, נזכיר, אינן חברות בבית הדין בהאג. בחודש יולי אמר רוביו כי הממשל מתכונן לקמפיין נרחב, וכי החלטת בית הדין לרדוף אחר פקידים של מדינות שאינן חברות בו יצרה "תקדים מסוכן ואיום על ריבונות ארה"ב". ב"ג'ורנל" ציינו כי אותו תקדים לא הטריד את רוביו ב-2022, כשכסנאטור הוא שותף לקריאה לבית הדין לחקור פשעי מלחמה באוקראינה שבוצעו ע"י רוסיה - מדינה נוספת שאינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי. ב-2023 הוציא בית המשפט צו מעצר נגד ולדימיר פוטין ובכירים רוסים אחרים.

התיק נגד נתניהו וגלנט הוא שהרס את היחסים בין ארה"ב לבית הדין, כשבשנת 2024 הוציא בית הדין צווי מעצר נגדם בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, בשל ניהול המלחמה בעזה. בית המשפט טען כי השניים חסמו כניסת סיוע הומניטרי לשטח הפלסטיני כדי להפעיל לחץ על חמאס, דבר שעשוי להיות הפרה של המשפט ההומניטרי. חאן, התובע לשעבר, ביקש גם צווי מעצר נגד מנהיגי חמאס בגין תפקידם בטבח 7 באוקטובר 2023, אך מאז הם נהרגו בקרב או בהתנקשות.

בית הדין הפלילי הבינלאומי חוקר גם את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בגין תפקידם בהרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון, שלטענת האו"ם מפרה את החוק הבינלאומי.