"זו הכרזת מלחמה": אריתריאה פלשה לאתיופיה, נסוגה - וקוראת לעזרת האו"ם

אתיופיה מאשימה את שכנתה בסיוע למורדים בחבל תיגראי, שם פרצה מחדש הלחימה מולם בחודש שעבר, וכעת טוענת שכוחות אריתראיים פלשו בחבל הזה עד לעומק 60 ק"מ: "נהיה חייבים להגן על עצמנו". אריתריאה מכחישה - למרות שלל דיווחים שכוחותיה אכן חדרו - ופנתה למועצת הביטחון: "תרתיעו אותה, זו הכרזת מלחמה כלפינו". ברקע: החשש מהצהרותיו של רה"מ האתיופי וחתן הנובל לשלום, אביי אחמד, ולפיהן ארצו חייבת להשיג גישה לים האדום דרך שטח אריתריאה 

ynet והסוכנויות|

תגיות

אריתריאה פנתה היום (שבת) למועצת הביטחון של האו"ם וקראה לקהילה הבינלאומית לנקוט "צעדים מרתיעים" כדי להגן עליה מפני אתיופיה, שלטענתה הכריזה עליה מלחמה. הפנייה הגיעה יממה אחרי שאתיופיה פנתה גם היא למועצת הביטחון, והאשימה כי אריתריאה פלשה לשטחה, בחבל תיגראי שבו פרצה מחדש מלחמת האזרחים עם המורדים התיגרינים, שלטענת אדיס אבבה אריתריאה מסייעת להם. אף שאסמרה מכחישה רשמית את הטענה שהיא פלשה לתיגראי, בפועל כמה וכמה כלי תקשורת בינלאומיים דיווחו כי לפי עדי ראייה בשטח כוחותיה אכן נכנסו לאזורים מסוימים בחבל הזה, כשלפי סוכנות הידיעות רויטרס הם נאלצו לסגת אחרי שספגו מתקפות כטב"מים.

המתיחות הגדולה בין שתי המדינות השכנות בקרן אפריקה מעוררת חשש גדול שמלחמת האזרחים בתוך אתיופיה תגלוש כעת למלחמה נרחבת יותר באזור. אריתריאה, נזכיר, היא יריבתה ההיסטורית של אתיופיה: היא הייתה בעבר מחוז בתוך אתיופיה, ונתיב הגישה היחיד של אדיס אבבה לים, ואחרי עשרות שנים של לחימה למען עצמאות היא הפכה למדינה נפרדת ב-1993. בין השתיים התנהלה מלחמה עקובה מדם בין 1998 ל-2000, ורק ב-2018 הושג הסכם שלום שאותו הוביל ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד, הסכם שבגינו אף זכה אז בפרס נובל לשלום. אריתריאה אף העניקה לצבאו של אביי סיוע צבאי ישיר במלחמה הראשונה שניהל מול המורדים בתיגראי, אחרי שאלו פתחו במרד נגדו ב-2020, אבל בהמשך התחדשה המתיחות בין המדינות בעקבות הדרישה שכעת משמיע אביי לקבל גישה ריבונית לים דרך שטחה של אריתריאה.

המתיחות הגיעה לשיא אחרי שבחודש שעבר, ארבע שנים אחרי סיומה ב-2022 של מלחמת האזרחים העקובה מדם בתיגראי – שהביאה למותם של כחצי מיליון בני אדם מקרבות, מחלות ורעב – ארגון המורדים "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF) פתח שוב במתקפה נרחבת על כוחות הממשלה הפדרלית של אביי, כחלק מברית שסוכמה עם ארגוני מורדים אחרים באתיופיה בניסיון להביא להפלת שלטונו. אביי מאשים כעת את אריתריאה בהענקת סיוע למורדים בתיגראי, ובעקבות המתיחות היחסים הדיפלומטיים בין המדינות נותקו לחלוטין. אתמול כאמור פנתה אדיס אבבה ראשונה למועצת הביטחון, והאשימה שכוחות אריתראיים פלשו בימים האחרונים עד לעומק 60 ק"מ בצפון תיגראי. היא הזהירה כי תהיה חייבת להגן על עצמה אל מול נוכחות של כוחות זרים בשטחה הריבוני.

במכתב של שר החוץ האתיופי גדעון טימותאוס הוא הדגיש את זכותה של ארצו להגנה עצמית, המעוגנת בסעיף 51 למגילת האו"ם, אבל לא פירט אילו צעדים בדיוק אתיופיה מתכוונת לנקוט. במכתב האשימה אתיופיה את אריתריאה בפריסת כוחות חי"ר ויחידות ממוכנות בשבועות האחרונים, וכן בתמיכה במורדים, במימונם, בחימושם ובהכוונתם. המכתב לא ציין אילו אזורים נכבשו ולא הציג ראיות התומכות בטענות. אריתריאה מכחישה כאמור את הטענות שהיא פלשה לאתיופיה, ושר החוץ שלה עוסמאן סאלח כתב היום במכתב התגובה שלו למועצת הביטחון כי הטענות הללו הן חלק מתוכנית אתיופית להצדיק "מלחמת תוקפנות" נגד ארצו – וקרא לאו"ם להתערב. "אריתריאה מבקשת ממועצת הביטחון של האו"ם לגנות בתוקף את הכרזת המלחמה הנתעבת של אתיופיה נגד אריתריאה", הוא כתב, ודרש "לנקוט נגדה את אמצעי ההרתעה הנדרשים".

במקביל, שר ההסברה של אריתריאה ימנה גברמסקל אמר אמש כי ארצו הפגינה איפוק, ולדבריו הצהרה שניפקה אתיופיה כבר ב-2023, ולפיה בכוונתה להשיג גישה ריבונית לים, שקולה להכרזת מלחמה נגד אריתריאה. ראש הממשלה האתיופי אביי חזר על הדרישה לקבל גישה ריבונית לים האדום גם ביום שני האחרון – לדבריו מדובר בצורך קיומי עבור ארצו, שלה אין כאמור מוצא לים – אבל במשרד החוץ האתיופי הבהירו כי אדיס אבבה מחויבת ל"דיאלוג" עם שכנותיה בסוגיה הזו.

כך או כך, ולמרות הכחשותיה של אריתריאה, כמה כלי תקשורת בינלאומיים דיווחו כי כוחות אריתריאיים אכן פלשו לתיגראי בימים האחרונים, אם כי לפי הדיווחים נראה שבינתיים הם כבר נאלצו לסגת מחלק מהאזורים. הצבא האתיופי שנלחם בתיגראי במורדים, נזכיר, רשם שם הצלחות גדולות מאז סוף החודש שעבר, ובתחילת החודש המורדים אף נאלצו לברוח ממעוזם ובירת החבל מקלה. אחרי הנסיגה שלהם ממקלה, לפי מיליציה מקומית המסייעת לצבא הפדרלי של אביי כוחות אריתריאיים נכנסו ביום שלישי האחרון לעיר אדיגראת, העיר השנייה בגודלה בתיגראי ששוכנת בצפונו, 25 ק"מ בלבד מהגבול עם אריתריאה. גם ב-BBC דווח מפי עדי ראייה על כניסת כוחות אריתראיים לעיר הזו.

אלא שבימים האחרונים דווח על חילופי אש באזור, ותושבים דיווחו על פיצוצים עזים באדיגראת – כשלפי ארגון מעקב אמריקני בשם ACLED, המדווח על המתחולל בשטח, כוחות אתיופיים תקפו "כוחות וציוד של אריתריאה" עם כטב"מים – ואלו נאלצו לסגת צפונה. אתמול כבר דיווחו תושבים שכוחות הממשלה האתיופית נכנסו לאדיגראת. סוכנות הידיעות AP דיווחה כי תושבים שם קיבלו בברכה את פני הכוחות, אך היא וכלי תקשורת בינלאומיים נוספים הדגישו כי הם לא יכולים לאמת באופן עצמאי את הטענות שהעיר נכבשה לפני כן על ידי אריתריאה.

התושבים עצמם העידו על משבר הומניטרי חמור שפרץ שם בעקבות הקרבות. "אנחנו מתמודדים כרגע עם משבר חמור. ילדים וקשישים סובלים מרעב", אמר הגוס וולדהגבריאל, תושב אדיגראת. הוא אמר שחולים מתים בשל היעדר טיפול רפואי, וקרא לסיוע מיידי. תיאמה למלם, תושב העיירה זלמבסה באזור הגבול עם אריתריאה, שנאלץ לעזוב את ביתו, אמר כי הבנקים שם סגורים ואספקת המזון הולכת ואוזלת. "אם ישרור שלום, הדבר יפיח בנו תקווה גדולה".