"האנגלית של התיכון לא מכינה לעולם האמיתי": הפער שמעכב גם בוגרי 5 יחידות

"המערכת כיוונה אותנו בעיקר לפתור דפי עבודה ולשנן חוקי דקדוק יבשים כדי לעבור את הבגרות" מספר כ', מתכנת בכיר ממרכז הארץ: "אם להיות כנים, האנגלית של התיכון פשוט לא מכינה אותך לשום דבר שקורה בעולם האמיתי, ובטח שלא לעבודה בהייטק".

כ' נמצא כבר 15 שנה במעגלי תעשיית ההייטק. הוא מכיר היטב את החברות השונות והדרישות בתחום. התופעה שהוא מצביע עליה כבוגר מערכת החינוך, שבעצמו לא קיבל מספיק מלימודי האנגלית בבית הספר - זכתה לאחרונה להכרה ולהדהוד במחקר חדש.

המחקר של פרופ' עפרה ענבר-לוריא מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אדם אסעד מהטכניון, בשיתוף המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) וקרן טראמפ לחינוך וממצאיו, מעלים שאלות על מידת המוכנות של בוגרי מערכת החינוך לתפקד באנגלית בסביבה מקצועית בינלאומית, גם עם חמש יחידות באנגלית.

אמנם מערכת החינוך עמדה ביעד להגדלת מספר התלמידים הלומדים חמש יחידות באנגלית, ושיעור הזכאים לרמה זו עלה מ-46.8% בתשפ"ד ל-48.7% בתשפ"ה - אך הגידול אינו מבטיח שליטה מעשית בשפה.

לכך מצטרף מחסור במורים לאנגלית המלווה את מערכת החינוך שנים רבות ומהווה אחת הסיבות המרכזיות לרמת התלמידים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קיים מחסור כמותי מתמשך של מאות מורים לאנגלית - ביסודי ובחטיבה העליונה גם יחד.

בנוסף, על פי הדוח האחרון של מבקר המדינה בנושא הוראת האנגלית במערכת החינוך, רק 30% מבוגרי חמש יחידות באנגלית קיבלו פטור מלימודי השלמה באנגלית. בקרב בוגרי ארבע יחידות לימוד שיעור מקבלי הפטור עמד על 4% בלבד.

המחקר הנוכחי כלל סקר בקרב 133 עובדי ועובדות הייטק ממגוון תפקידים ודרגים, לצד ראיונות עומק עם מנהלים, אנשי מקצוע בכירים בתעשייה ומומחים להוראת האנגלית.

הממצא המרכזי הוא שאנגלית אינה עוד מיומנות משלימה בענף ההייטק, אלא שפת העבודה בפועל. בחברות בינלאומיות נדרשים העובדים לקרוא ולנתח נתונים ודוחות באנגלית, לכתוב תכתובות מקצועיות, להשתתף בישיבות ולנהל תקשורת עם דמויות מחו"ל.

על פי המחקר, רמת האנגלית עשויה להשפיע ישירות על מסלול הקריירה: היא משמשת תנאי סף בתהליכי גיוס ועלולה להפוך לחסם בקידום. המרואיינים תיארו מקרים שבהם עובדים מוכשרים התקשו לבטא את יכולותיהם בראיונות עבודה ובדיונים מקצועיים בגלל קשיי התבטאות באנגלית.

דווקא בעידן הבינה המלאכותית, כניסתם המואצת של כלי הבינה המלאכותית משנה את אופי העבודה, אך אינה מבטלת את הצורך בשליטה באנגלית. כלי AI מסייעים בכתיבה בשפה זרה, אך אינם מחליפים את היכולת להשתתף בדיון, להסביר רעיון או להשיב לשאלות בזמן אמת.

לדבריהם, תכנית חמש היחידות אינה מיושמת באופן שמבטיח לתלמידים את פיתוחן של היכולות התפקודיות הנדרשות. בפרט, מיומנויות הדיבור והאינטראקציה אינן מתורגלות ומוערכות באופן שיטתי ומתמשך.

פרופ' עפרה ענבר-לוריא מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב: "היכולת לקיים שיח שוטף באנגלית מהווה את עקב אכילס של מערכת הוראת השפה. מדובר לא רק בהייטק. אנגלית היא שפת העולם בעידן הנוכחי. חוסר יכולת לתקשר בה פוגע בבוגרי המערכת בכל ענף שבו יבחרו לעסוק".

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך: "אפשר היה לחשוב שבעידן ה-AI האנגלית תהיה פחות חשובה, כי המחשב כבר יודע לתרגם ולנסח - אך המחקר הזה מראה שההפך הוא הנכון. לכן צריך לשדרג את לימודי האנגלית כך שיכינו את התלמידים לתפקד, להציג, לדון ולהוביל בסביבה בינלאומית".

אירית טויטו, מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח): "גם מי שמצטיינים בחמש יחידות אנגלית עשויים להתקשות בניהול שיחה עסקית, בשכנוע ובהובלה בזירה הבינלאומית". לדבריה, במדינה שבה ההייטק ממלא תפקיד מרכזי ביצוא ובכלכלה, יש חשיבות לאומית להקנות לתלמידים כבר בתיכון את הכלים ואת הביטחון הדרושים להצלחה בזירה הגלובלית.

ד"ר מוניקה לוי, ראש המחלקה לאנגלית בסמינר הקיבוצים, הוסיפה כי גם בקרב בוגרי חמש יחידות קיימים פערים לימודיים. ד"ר לוי מאמינה כי יש לפתח מסלולים ייעודיים ללימוד אנגלית להייטק, אך גם לצד זאת לחזק את מיומנויות האנגלית של כלל התלמידים ולהכין אותם גם לדרישות ההשכלה הגבוהה: "אי אפשר לצפות מתלמידים לפתח יכולת דיבור בלי לתת למורים את התנאים לתרגל אותה איתם. הקטנת כיתות הלימוד והכשרת מורים הן תנאי לשיפור. כל עוד הבעיות האלה נמשכות, מסלול נוסף לתלמידי חמש יחידות משאיר ללא מענה דווקא את התלמידים שזקוקים לעזרה הרבה יותר".

במשרד החינוך מציינים כי חיזוק לימודי האנגלית והתאמתם למיומנויות הנדרשות בעולם המשתנה נקבעו כיעד מרכזי. במסגרת זו חלו בשנים האחרונות שינויים משמעותיים בהוראת האנגלית במערכת החינוך: "תפיסה זו מבוססת על ההכרה כי שליטה באנגלית אינה מתמצה בידע לשוני, אלא כוללת גם את היכולת להשתמש בשפה באופן מעשי - לנהל שיח, להביע עמדה ולהציג רעיונות", מסרו מטעם המשרד. בהתאם לכך, עודכנה תכנית הלימודים באנגלית, הנשענת על מסגרת הייחוס האירופית לשפות (CEFR), תוך הרחבת הדגש על השפה הדבורה ופיתוח כשירות תקשורתית.

עוד ציינו במשרד כי בשנת הלימודים הנוכחית מתרחבת תכנית 720 בחטיבות הביניים, ולצדה מורחבת הלמידה המותאמת אישית באנגלית לכלל חטיבות הביניים במסגרת "אנגלית לכולם". באמצעות כלי בינה מלאכותית, המהלך מאפשר לזהות פערים ולהתאים את התרגול לצורכי התלמידים, במטרה לחזק את מיומנויות השפה ולצמצם פערים.