מסטארטאפ ניישן ל־Space Nation: הפריצה של תעשיית החלל הישראלית

תעשיית החלל העולמית עוברת שינויים מרחיקי לכת: שיגורים זולים יותר, פעילות פרטית והנפקות ענק הופכים אותה לשוק שצפוי לגלגל כ־1.8 טריליון דולר עד 2035. "רקיע", חברה לתועלת הציבור, שהוקמה לאחר משימת שיגורו של האסטרונאוט איתן סטיבה ובהובלתו, מובילה יחד עם סוכנות החלל הישראלית משלחת חסרת תקדים לכנס Space Tech Expo בגרמניה, כדי להכניס חברות ישראליות לאקוסיסטם צומח עם פוטנציאל אדיר 

קובי ליברמן|

בין 17 ל־19 בנובמבר יתקיים בעיר ברמן שבגרמניה כנס Space Tech Expo Europe, אירוע ה־B2B הגדול באירופה בתחום החלל, שבו צפויות להציג יותר מאלף חברות. השנה, ישראל מגיעה אליו לראשונה עם ביתן לאומי, ובו משלחת של 24 חברות מגופי ענק כמו התעשייה האווירית, אלביט ורפאל ועד חברות בינוניות־קטנות וסטארטאפים בשלב מוקדם. את המהלך מוביל פורום החלל הישראלי מבית "רקיע" בשיתוף סוכנות החלל הישראלית, שמחברת בין חברות, אקדמיה, ממשלה ומשקיעים.

הדר ורניק שלו, מנכ"לית רקיע, מסבירה על מה מדברים כשמשתמשים במונח "עידן ה־New Space": "חברות פרטיות יכולות כיום לפתח טכנולוגיות לחלל, לשגר ולמכור שירות, והן מובילות חלק הולך וגדל מהפעילות המסחרית במסלול הנמוך סביב כדור הארץ, לצד הפעילות של סוכנויות החלל הממשלתיות. דוח של מקינזי והפורום הכלכלי העולמי מעריך שכלכלת החלל תהיה שווה 1.8 טריליון דולר עד 2035, ושוק ההון מגלה עניין גובר, עם הנפקות של חברות גדולות בתקופה האחרונה. ככל שתעשיית החלל מתרחבת, גדל גם הצורך באנשים מתחומי ידע מגוונים. ברקיע אנחנו פועלים לחשוף סטודנטים, חוקרים ואנשי מקצוע להזדמנויות בתעשיית החלל ולפתח הכשרות ממוקדות לצד לימודים אקדמיים".

גם רן לבנה, מנהל סוכנות החלל הישראלית, מספר כי תחום החלל ביצע מעבר מתעשייה ריכוזית, שנשלטה בעיקר בידי ממשלות, לכזו שבה יש מעורבות משמעותית של הסקטור הפרטי. "שחקנים פרטיים, בעיקר SpaceX, הורידו את עלות השיגורים, וזה מאפשר להעלות הרבה יותר נכסים לחלל", הוא אומר, "יותר ממאה מדינות מחזיקות היום נכסים בחלל, והוא הפך מתחום נישתי לתשתית קריטית. מדינות מבינות שחלק גדול מהתשתיות החיוניות שלהן, כמו ה־GPS, מושתתות עליו. כמו שבעבר האנושות סללה סיבים אופטיים בתחתית האוקיינוס, כך היא מנצלת כיום את החלל לטובת תשתית. זו תקופה מרתקת, כי בכל אחד מההיבטים של התחום יש פריצות דרך חדשות מדי שנה".

איתן סטיבה, אסטרונאוט ודירקטור ברקיע, שטס לתחנת החלל הבינלאומית ב־2022, מצביע על הכלכלה החדשה של השיגורים. "האנושות הבינה שהחלל הקרוב הופך לתשתית עבור כדור הארץ: ניווט, צילום, ולאחרונה גם שדה קרב, כשחץ 3 מיירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה", הוא אומר, "עם Starship, עלות השיגור תרד מתחת לאלף דולר לקילוגרם. נאס”א הבינה שיעיל הרבה יותר לעשות תחרות מי יבנה משגר או תחנת חלל, כי השוק הפרטי יכול להרשות לעצמו להיכשל ולנסות שוב ושוב. אם פעם התחום נחשב מסוכן מאוד, היום חברות חלל מנפיקות, כלומר יש הערכה של הסיכון. משקיעים בעולם שמים כסף על פלטפורמות שלוקחות אותנו גם לירח ולמאדים".

מי נכלל בתעשיית החלל הישראלית? "כששומעים 'חלל' מדמיינים אסטרונאוטים, אבל היום חלל, בכל העולם, הוא פלטפורמה עם נגיעה כמעט לכל תחום", אומרת ורניק שלו, "המיפוי שערכנו בפורום כולל יותר ממאה חברות בישראל. לצד הענקיות עובדות גם חברות קטנות וכן סטארטאפים שמפתחים חיישנים, רכיבים ומערכות ניווט. חברה לא חייבת לבנות לוויין שלם כדי להיות חלק מתעשיית החלל. למעשה, יש באקוסיסטם הישראלי חברות שלא מודעות לכך שהטכנולוגיות שלהן יכולות להשתלב בשוק החלל. סייבר, AI, רובוטיקה, פסיכולוגיה, פיזיולוגיה – יותר ויותר מהיכולות האלה יכולות להיות רלוונטיות. אנחנו בעידן שמאפשר לשלב חברות וטכנולוגיות קיימות בשוק שנבנה ומתפתח".

"לישראל יש את אבני הבנייה לסקטור חלל משגשג: תוכנית צבאית, אקדמיה ויחידות צבאיות שמכשירות אנשים", אומר לבנה, "העובדה שישראל נמצאת בקונפליקט גורמת ליזמות להיות אדג'ית ולפתור בעיות בעולם האמיתי. כך, למשל, חברות ישראליות ביטחוניות שבונות טרמינלים לקליטת נתוני לוויין מתכננות אותם מראש לעבוד בתנאים קיצוניים ובלי GPS, ובמצב שבו אין היום באירופה GPS מסודר, גם חברות אזרחיות רוצות יכולות כאלו".

סטיבה מוסיף דוגמאות: "לישראל יש ניסיון בצד הרפואי, כמו טיפול מרחוק ובקרת איברים דרך חיישנים במוח, מה שיכול להיות אפקטיבי מאוד בחלל, בשגרה ובמקרי חירום. מעבר לכך, יש בישראל אומץ ליזום ולקחת סיכונים. צעירים שיוצאים מיחידות בצבא מעזים לפתוח סטארטאפ, וזה מאוד חשוב בחיפוש ובתגליות".

בכל הנוגע לנוכחות של החברות הישראליות בכנס ולתפקיד של רקיע, ורניק שלו מסבירה כי "רקיע היא במידה רבה גשר: בין ישראל לעולם, בין אקדמיה לחברות, בין סטודנטים לתעשייה. הכנס הקרוב הוא אחד מאירועי השיא החשובים בתחום באירופה. חברה ישראלית אחת, במיוחד אם היא קטנה, יכולה ללכת לאיבוד בתערוכה כזו. הנוכחות המשותפת נותנת לחברות הקטנות נראות שקשה להשיג לבד. אנחנו מציגים תעשייה ישראלית שלמה, חברות גדולות ומבוססות לצד סטארטאפים שמשלימים אחד את השני".

לדבריה, הביתן הוא רק האמצעי. "המטרה היא שחברה ישראלית שמפתחת רכיב ללוויין תגיע לחברות שמייצרות לוויינים, ושחברה אירופית תגיע לביתן הישראלי ותמצא שותף או פתרון טכנולוגי שהיא מחפשת. טכנולוגיה מצוינת היא תנאי הכרחי, אבל בתחום החלל היא לא מספיקה. רבים מהלקוחות הם גופים גדולים, תהליכי הרכש ארוכים, וההשתלבות בתעשייה מחייבת קשרים ושיתופי פעולה. אנחנו פועלים לתיאום פגישות ממוקדות בהתאם לצרכים של כל חברה, וההשתתפות של החברות הגדולות לצד החברות הקטנות, והתמיכה שלהן במהלך, מאפשרות לנו לייצר נוכחות משותפת ומשמעותית. כל זה מתאפשר בזכות הפעילות של פורום החלל הישראלי".

סטיבה מוסיף: "הקמנו את רקיע כסוכנות חלל פרטית שתרכיב משימה ותתאם מול גופים בישראל, מול נאס”א וסוכנויות חלל בעולם. את המשימה הרכבנו מ־140 משימות קטנות. מה שמפתיע אנשים שמצטרפים לתחום זה שמדובר בקהילה קטנה יחסית, אבל היא מתרחבת מהר. יש בתחום שתי מגמות שלא סותרות אחת את השנייה: הצורך להיות שותפים לפרויקטים בינלאומיים כדי ללמוד ולהכשיר מומחים ברמה הגבוהה בעולם, והרצון של מדינות להיות עצמאיות בדברים קריטיים כמו לוויני צילום ותקשורת. צריך למצוא שילוב ביניהן".

לבנה מצביע על גרמניה, המארחת של הכנס, בתור שותפה פוטנציאלית של חברות ישראליות. "חלק גדול מהצמיחה באירופה מגיע מהשוק הגרמני. חברות גרמניות אוהבות טכנולוגיה ישראלית, ובחלק מהתחומים אנחנו מתקדמים יותר מהן. היו לאחרונה חוזים אסטרטגיים מול חברות ישראליות. ישראל היא מדינת אי, וכל ההייטק הישראלי מתמקד בייצוא, ולכן צריך פלטפורמות שמאפשרות לשחקנים ישראלים לפגוש קולגות וספקים".

סטיבה מוסיף כי "גם היפנים אוהבים אותנו ופתוחים לשיתוף פעולה. יש 10־11 מדינות שיודעות לשגר לחלל וישראל היא אחת מהן. אנחנו צריכים להיות בתוכניות הגדולות ביותר בתחום החלל ולהפוך את ישראל שחקן בינלאומי שתמיד סופרים אותו. אני רוצה שיהיו חייבים את ישראל בכל פרויקט. שאם סוכנות החלל האירופית תצא למסע, יצטרכו את ישראל או חברות ישראליות. יש לנו את הטכנולוגיה, האנשים והשכל. צריך להיות שם. נרוויח מזה המון".

לבנה רואה תקדים בענף אחר: "בסייבר היינו מובילים עוד כשקראו לתחום 'אבטחת מידע', ואז נוצר אקוסיסטם. כבר היום, תחום החלל בישראל הוא לא נישה קטנה. אני מאמין שנשמע על חוזים חדשים בסכומים גבוהים שחברות ישראליות השיגו באירופה".

לסיום, ורניק שלו מזכירה שהכנס בברמן הוא תחנה אחת במסע: "יהיו שם מעל 115 ישראלים, סדר גודל חסר תקדים, וזה כבר הישג. המבחן האמיתי יהיה מה שיקרה ביום שאחרי: האם חברה הצליחה להגיע ללקוח שלא הייתה יכולה להגיע אליו אחרת".