פוטושופ ו-Word בחינם: השבוע שהרעיד את חברות התוכנה (ומה אומר החוק?)

בשבועות האחרונים מתרבים הפיתוחים שמצליחים להשתמש ב-AI כדי להנדס לאחור מוצרים ששווים מיליוני ומיליארדי דולרים. איפה עובר הגבול שבין פיתוח חדש להפרת זכויות יוצרים? נראה שלאף אחד אין תשובות חד משמעיות

תמונה: PhotoCraft

בתחילת שנת 2026 התרחש מרחץ דמים בבורסות ברחבי העולם, כאשר מניות חברות התוכנה וה-SaaS, שנסחרות בבורסות ברחבי העולם, קרסו יותר מהר מגרסת בטא חדשה של Windows. כל זה קרה סביב החשש מהתופעה שזכתה לשם SaaSpocalypse, כלומר, מצב שבו פיתוחי AI זריזים יכולים להחליף אפליקציות ושירותים בתשלום חודשי או שנתי קבוע.

אבל לפחות עד עכשיו נראה שמדובר בעיקר בחששות תיאורטיים, אחרי הכל, תוכנה ארגונית זה יותר מכמה פיצ'רים. יש מערכי מכירות ותמיכה ושירות, עדכונים, ציות ורגולציה, גיבוי ועוד. אבל בכל מה שקשור למשתמשים פרטיים? כאן המשחק שונה לגמרי, ובשבועות האחרונים אנחנו מקבלים עוד ועוד סימנים לרעידת אדמה בתחום, כשמפתחים בודדים, חמושים בסוכנים וכלי AI, משכפלים בימים או בשעות אפליקציות ושירותים מוכרים שעולים כסף רב – ומציעים אותם להורדה בחינם ובקוד פתוח.

אז האם אנחנו בדרך למהפכה אמיתית בתחום והאם – ונשים רגע בצד את השאלות האתיות – כל זה חוקי בכלל?

אף אחת לא בטוחה

נחזור לרגע לנקודת ההתחלה של ה-SaaSpocalypse, כי עם קצב ההתקדמות של ה-AI, קשה לזכור שרק בחודש פברואר האחרון הושק Claude Cowork, וגרם למשקיעים לחשוב שבקרוב ארגונים לא יקנו יותר רישיונות לאפליקציות, ויבנו הכל בעצמם. כבר ראינו איך מניות של חברות ישראליות כמו Wix ו-monday.com צוללות ומלקקות את הפצעים עד היום, בין היתר מאותו חשש שכל אחד יכול פשוט לבנות עכשיו את המוצרים או התוצרים שהן ואחרות מציעות.

אבל רק בשבועות האחרונים אנחנו רואים כיצד התופעה הזאת קורמת עור וגידים ומאיימת אולי על כמה מהחברות הגדולות ביותר בעולם. המקרה המפורסם ביותר הוא כנראה של ברנדון תומאס, שמאס ב-Adobe והחליט להתנקם בה על ידי יצירה של גירסאות Rust בקוד-פתוח של כל סט התוכנות של אדובי תחת השם ArtCraft. תומאס פיתח בזמן קצר תחליפים לפוטושופ, פרימייר, אילוסטרייטור, לייטרום ועוד – כשכולם מוצעים להורדה בחינם, וכולם פשוט נראים כמו הדבר האמיתי. אחרי הרעש הגדול שהוא עורר, הוא לא נח, וכמה ימים לאחר מכן, הוא כיוון את התותחים שלו לאחת מהחברות הגדולות בעולם: מיקרוסופט. השבוע שיחרר תומאס גירסאות בקוד פתוח של Word, PowerPoint ו-Excel – כמה ממוצרי הדגל של מיקרוסופט – שפשוט מוצעים בחינם. עכשיו זה לא שלא היו מוצרים מתחרים למוצרים של מיקרוסופט כמו LibreOffice או אפילו וורקספייס של גוגל, אבל כאן מדובר בשיכפול של מוצרי אופיס השונים כמעט אחד לאחד. את כל אלה הוא בנה בעזרת Opus 5.5 של Anthropic, בתהליך שנשמע בהחלט כמו סוג של הנדסה לאחור (ב-Clean Room, לטענתו) של האפליקציות המוכרות.

זה לא וורד…

בשני המקרים מדובר בסוג של נקמה מתוכננת בעולם התוכנה המסורתי. תומאס הסביר ש"ה-AI נותן לנו בחזרה את הטכנולוגיה, ומחזיר את השעון ללפני התקופה המחורבנת שאנחנו חיים בה. עכשיו אתם יכולים ליצור אפליקציות שהן 1:1… שום דבר לא יכול לעצור אתכם". תומאס מרחיב ומסביר שבעזרת AI, אנחנו "נחליף את Google Search, נבנה את הסמארטפונים שלנו… נוריד את כל הפרסומות וננקה את עולם הטכנולוגיה… האינטרנט עומד לעבור ריסט ולחזור לשנים 1990-2004, לפני פייסבוק ו-Web 2.0. הכל הולך להיוולד מחדש כ-Open Source, ואנחנו נהיה הבעלים של הכל".

גם אם נשים בצד את המניפסט הקיצוני, תומאס צודק בכך שחברות הטכנולוגיה אכן החזיקו במשך שנים את המשתמשים שלהן מאחורי רישיונות שימוש יקרים, ואז ביטלו את האפשרות לרכוש חד-פעמית תוכנה לצורך מינוי לא נגמר שהופך את המשתמשים לתלויים בהן. עכשיו, הפרדיגמה אכן השתנתה כשכל אחד, עם יכולות קוד או מוצר בסיסיות, יכול תיאורטית לפנות ל-Claude ולבקש ממנו לשחזר תוכנות, שעד לפני זמן קצר היו שוות כמויות אסטרונומיות של כסף. שינוי פרדיגמה, ללא ספק. אבל האם תומאס והמשתמשים מסכנים את עצמם ואחרים בפועל?

נחשו מה? זה מורכב

תמונה: גיקטיים

עו"ד מיכל לוצאטו, שותפה וראש תחום זכויות יוצרים בקבוצת לוצאטו, מסבירה בשיחה עם גיקטיים כי הדין משתנה בין מדינה למדינה. "לפי הדין הישראלי, התשובה תלויה לא רק במידת הדמיון בין התוכנות, אלא בעיקר במה שהועתק ובאופן שבו בוצע השחזור", מסבירה לוצאטו. "פיתוח תוכנה שמציעה יכולות זהות או דומות לאלו של תוכנה קיימת אינו מהווה בהכרח הפרה, גם אם נעשה במכוון כדי להתחרות בה. אלא שכתיבת קוד חדש, באמצעות AI או בלעדיו, אינה מעניקה חסינות משפטית: גם העתקה של רכיבים מקוריים ומוגנים של התוכנה עשויה להוות הפרה, אף אם קוד המקור עצמו שונה".

לדבריה, הסיכון המשפטי הוא לא בינארי ומדובר יותר בספקטרום, כאשר הסיכון עולה ככל שהשחזור מתקרב לביטוי הקונקרטי של המוצר: קוד מקור מוגן, גרפיקה, אייקונים, טקסטים ורכיבים מקוריים אחרים. אפילו שימוש במקטע קוד שג'ונרט על ידי כלי AI אבל מוגן במקור על ידי זכויות יוצרים יסכן את המפתח גם אם לא עשה זאת במודע.

"העובדה שהקוד הופק באמצעות AI אינה מנתקת בהכרח את אחריותו של המשתמש", עו"ד מיכל לוצאטו. תמונה: לוצאטו את לוצאטו

"גם הנדסה לאחור אינה אסורה או מותרת באופן גורף. חוק זכות יוצרים הישראלי מכיר בנסיבות מסוימות שבהן פעולות ביחס לתוכנת מחשב מותרות", היא מוסיפה. למרות זאת, שכפול של מוצר מסחרי מתחרה הוא לא קונספט שפשוט מותר בחוק. "אם התוצאה היא העתקה בלתי מורשית של ביטוי מוגן, העובדה שהקוד הופק באמצעות AI אינה מנתקת בהכרח את אחריותו של המשתמש. במילים אחרות, AI אינו הופך פעולה שהייתה מפרה אילו נעשתה בידי מתכנת לפעולה מותרת רק משום שהמודל ביצע חלק מהעבודה", פוסקת לוצאטו.

ומה לגבי חברות ה-AI עצמן? גם אם תומאס הוא המבצע בפועל, Anthropic מספקת לו לכאורה את הכלי שמאפשר לו את כל זה. כאן לוצאטו טוענת כי Anthropic או חברות אחרות לא הופכות אוטומטית לאחראיות לכל שימוש שעושה בו משתמש. כמו שניחשתם, גם הנושא הזה שנוי במחלוקת משפטית: "שאלת אחריותן של ספקיות AI עדיין מתפתחת בעולם, ובפרט בארצות הברית, ולכן אין כיום כלל פשוט שלפיו ספקית המודל אחראית, או פטורה מאחריות, לכל תוצר מפר שמופק באמצעותו". מורכב, אמרנו.

גם עולם הגיימינג על הכוונת

אבל לא רק חברות תוכנה מוצאות את עצמן מותקלות על ידי פיתוחי ה-AI האחרונים. גם עולם הגיימינג נשאב לסערה. בשבועות האחרונים אנחנו עדים למתקפה של פיתוחים מסקרנים בעולמות הגיימינג, במסגרתם משתמשים מפרקים ומרכיבים מחדש משחקים קלאסיים, כדי שאלו ירוצו על גבי מכשירים שהם לא נועדו לרוץ עליהם במקור. כך למשל ראינו את Halo: Combat Evolved בגרסת ה-Xbox עובר דה-קומפלציה ל-WebAssembly, כך שהוא יכול לעבוד ישירות על הדפדפן – וזאת לצד שלל פורטים לדפדפן של משחקים אהובים. ראינו מאשאפים בין משחקים כמו Modern Warfare 2 ו-Skate 3, משחקי PC שרצים לפתע על Apple Silicon כמו שאפל מעולם לא הצליחה, משחקי פלייסטיישן 5 שרצים על PC (גם אם בפורטים לא הכי מוצלחים כרגע) ועוד שלל פיתוחים.

חלק מהפרויקטים האלה הוסרו מהאוויר, חלקם שנויים במחלוקת יותר ופחות, אבל כולם מעידים על מגמה שבמסגרתה כלי AI עוזרים לקהילה להתחיל לשנות את עולם הגיימינג, ובדומה להצעה של ברנדון תומאס, "לכבוש מחדש את האינטרנט". מה שכמובן לא יגרום לענקיות הגיימינג לשמוח.

דווקא Xbox בעניין

מי שדווקא אימצה את המגמה, למרבה ההפתעה, היא מיקרוסופט עם Xbox, שממש השבוע הודיעה על הקמת קבוצה חדשה בשם Xbox Labs שתורכב לדבריה מיוצרי משחקים, מהנדסים ומדענים שיחקרו את כל הפיתוחים החדשים הללו, וינסו להפיק מהם כלים שיסייעו לתעשייה ולגיימרים.

אשה שארמה, המנכ"לית החדשה של Xbox, טוענת שדווקא כל הפיתוחים המרשימים מהשבועות האחרונים שמאפשרים למשחקים לרוץ בפלטפורמות שונות כמו דפדפנים או מעבדים של אפל, הם כאלו שמשנים את הפרדיגמה של התעשייה. "למרות שקשה לחזות את עתיד עולם הגיימינג, קל לראות את האפשרות לייצר משחקים מצוינים ונגישים יותר, להענקת חיים חדשים למשחקים ישנים, ובמתן אפשרות ליותר שחקנים להפוך ליוצרים ושותפים ליצירה", אמרה שארמה וציינה כי כל התוצאות הללו הן טובות, גם אם הן מאתגרות את המודלים העסקיים הקיימים של החברה.

אז האם עולם התוכנה עומד בפני סכנה קיומית, בין אם באמצעים פיראטיים או לגיטימיים? לוצאטו טוענת כי מרכז הכובד של היתרון התחרותי של החברות יעבור לנכסים שקשה הרבה יותר לשכפל: "מודל AI עשוי לקצר מאוד את הדרך לשחזור פונקציונליות ואף חלק מחוויית המשתמש, אבל העתקת הפונקציות אינה בהכרח שקולה לשכפול המוצר העסקי כולו… חלק מהיתרון שהיה טמון בעצם מורכבות הפיתוח נשחק. במציאות כזו, חברות תוכנה יידרשו לבסס את יתרונן התחרותי במידה הולכת וגוברת על נכסים שקשה יותר לשחזר, ובהם מידע, קהילת משתמשים, מותג, אינטגרציות, אבטחה, אמינות ושירות". שיהיה בהצלחה לכולם, אנחנו הולכים להוציא בינתיים את הפופקורן מהמיקרו.