מהפקודה החשאית עד הזנקת מטוסי הקרב: מה עושה צה"ל בפיגוע בטיסה - ותרחיש הקיצון
בעוד שבישראל ידעו רק מעט על הפיגוע בטיסה לדובאי, בצה"ל היו ערוכים לאירוע חטיפה אפשרי - תרחיש שמתורגל באופן שוטף. מטוסי חיל האוויר שהוזנקו לליווי המטוס נועדו למנוע התרחבות של האירוע. אלו המענים של צה"ל - והתנאים שבהם עשויים להחליט על הפלת המטוס
השעות המתוחות שעברו הבוקר (יום רביעי) על נוסעי טיסת "פליי דובאי" היו מורטות עצבים גם עבור תושבי המדינה וכוחות הביטחון בפרט, כשברגעים הראשונים האירוע היה לוט בערפל, ובצה"ל התכוננו לאפשרות של אירוע חטיפה. כזכור, זמן קצר אחרי קבלת ההתרעה על האירוע במטוס, צמד מטוסי קרב של חיל האוויר הוזנקו בכדי ללוות אותו עד לקבלת החלטה בנושא.
תיעוד נוסע לאחר שהשתלט על הטייס בטיסת פליי דובאי
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
הזנקת מטוסי הקרב בוצעה במסגרת נהלים המתורגלים בצה"ל באופן שוטף סביב תרחישים שבהם מטוס אזרחי בדרכו לארץ סוטה מנתיבו, אינו מגיב בקשר או משדר אות מצוקה, בהם אותות חירום, וגם כמובן אירוע חטיפה. במקרה הצורך מוזנקים מטוסי קרב לזיהוי וליווי, ובמקביל נבחנת האפשרות לסגירת המרחב האווירי.
מטוסי הקרב אמורים לתת מענה מול החוטפים או המחבלים, ולמנוע למעשה התרחבות של האירוע ופגיעות נוספות, בין היתר גם בנכסים אסטרטגיים, בנוסף לנוסעים ואנשי הצוות. הזנקת מטוסי הקרב נותנת גם את האפשרות - אם יש צורך בכך - להפיל את המטוס, או לחלופין להוביל אותו באופן מאובטח לנחיתה בנמל תעופה בטוח.
במקביל, ההחלטה על הפלת מטוס אזרחי על-ידי מטוסי קרב היא החלטה חריגה במידה קיצונית, ומתרחשת רק אחרי התייעצויות עם בכירי מערכת הביטחון, שפועלים בהנחיית הדרג המדיני. התרחיש נועד על מנת למנוע פגיעות רחבות גדולת וחמורות יותר, כמו נפגעים רבים על הקרקע בנוסף לאלו שעל המטוס, או פגיעה בנכסים אסטרגטים שיסבו נזק כבד לביטחון המדינה.
בצל הפצת מידע לא-מאומת ברשתות החברתיות, בחיל האוויר מדגישים כי הפעלת הפקודה הרלוונטית - ששמה אסור בפרסום - אינה מעידה בהכרח על אירוע ביטחוני.
חיל האוויר ערוך באופן רציף להתמודדות עם מגוון איומים מהאוויר ולמניעת חדירה למרחב האווירי של ישראל. במסגרת זו פועלים מערכי החיל מסביב לשעון לניטור המרחב האווירי, לזיהוי חריגות ולאיתור איומים, לצד יכולת להזניק ולהפעיל כלי טיס תוך פרקי זמן קצרים. ההיערכות מבוססת על תמונת מצב אווירית רציפה, כוחות הנמצאים בכוננות ותרגול שוטף של תרחישים שונים. המטרה היא לאפשר זיהוי מוקדם של אירוע חריג, קבלת החלטות מהירה ומתן מענה בהתאם להתפתחות האירוע.
אחד התרחישים שאותם מתרגל חיל האוויר נוגע כאמור למטוסים אזרחיים העושים את דרכם לישראל. במסגרת פקודה ייעודית ניתן להתמודד עם מצבים שבהם קיים חשש להתפתחות אירוע חריג, לרבות אפשרות של אירוע טרור אווירי - חטיפה או רצון להתאבד ולהתנגש עם המטוס ולרסק אותו על נוסעיו.
הפקודה עשויה להיות מופעלת במקרים שונים, בהם מטוס שסוטה מנתיב הטיסה המתוכנן, מטוס שאינו משיב לקריאות בקשר, מטוס המשדר אות מצוקה, תקלה טכנית או אירוע רפואי המחייב נחיתת חירום. עם הפעלת הפקודה מתבצעות פעולות להגנת המרחב האווירי לעיתים אף סגירת המרחב האווירי כולו מתוך כוונה למנןע פגיעה חמורה יותר. במקביל, וכפי שקרה הבוקר, ניתן להזניק מטוסי קרב לצורך זיהוי המטוס האזרחי וליוויו. במקביל מתבצעת הערכת מצב רציפה עד להבנת נסיבות האירוע ולהסרת החשש.
בחיל האוויר מתרגלים את המענה באופן שוטף, תוך דגש על קיצור זמני התגובה ועל היכולת לעבור במהירות מזיהוי חריגה להבנת תמונת המצב ולהפעלת המענה המתאים. בצה"ל מדגישים כי הפעלת הפקודה אינה מעידה בהכרח על חשד לאירוע ביטחוני. במקרים מסוימים היא עשויה להופעל בעקבות תקלה טכנית, בעיית תקשורת, סטייה מנתיב הטיסה או טעות אנוש של צוות המטוס. כל אירוע חריג נבחן ומטופל עד להסרת החשש ולהשלמת בירור תמונת המצב.
חיל האוויר ממשיך להחזיק כוחות בכוננות להגנת שמי המדינה וגבולותיה, בשגרה ובחירום, תוך יכולת לעבור בתוך זמן קצר משגרת פעילות למענה מבצעי בהתאם להתפתחות האירוע.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.