ירדן מחכה לבחירות, בישראל
אם השלום עם מצרים נודע כשלום קר, עם ירדן ניתן להגדירו כקפוא. אבל מהזווית הפוליטית הוא פתוח עדיין להפתעות - בתיווך אמריקני-אמירתי ואחרי הבחירות אצלנו. אם תרצו: סוג של שלום כל כך קרוב אבל רחוק
זאת כבר התקיפה השלישית של הטילים והכטב"מים האיראניים על עקבה. גורמי הביטחון הירדנים הזדרזו בשני בלילה להוציא הודעה לטלפונים הפרטיים של תושבי עקבה ולחצו עליהם להתמגן במקלטים (אין) או במקומות חנייה מתחת לבתי המגורים (אין הרבה) או "למצוא מחסה בטוח". חלק מ-2,500 הפועלים ועובדי בתי המלון, שחוצים אלינו את הגבול מדי בוקר וחוזרים בערב - קיבלו אישור ללון באילת עד סוף השבוע.
המלך עבדאללה ובנו הבכור חוסיין, יורש העצר הרשמי, התעטפו הפעם בשתיקה. הם שמעו את האיראנים מתפארים ש"הרגנו ופצענו עשרות אנשי צבא אמריקנים". ההודעות מוושינגטון ומעמאן סיפרו סיפור אחר: עשרה טילים הופלו מעל בסיס ההדרכה תינתין בעקבה, ועוד שלושה יורטו בלי לגרום נזק.
שימו לב איך אף אחת מהמדינות הגובלות בירדן - עיראק, סוריה ולבנון, לא נחלצת לעזרתה. במדינות המפרץ שממשיכות לחטוף מאיראן, כווית ובחריין מסתגרים עם צרותיהן. סעודיה שומרת מרחק, ובאיחוד האמירויות ממתינים לרגע שבו ניתן יהיה להתחיל את התיווך בין ירדן לישראל.
קציני צבא בכירים לא רק עוקבים אחרי הפעילות האיראנית אלא גם משוחחים עם מקביליהם בירדן. אין שגרירויות, אין קשרים כלכליים-מסחריים ויש התלהמות יוקדת ברחוב הירדני, אבל שיתופי הפעולה הביטחוניים וההתייעצויות - מצליחים לשרוד.
משיחות עם מקבלי ההחלטות בעמאן אני שומעת קל אחד, נרגן, ברור וחד-משמעי: ירדן ממשיכה לקבל כמויות מים חיוניות לשתייה ולחקלאות מישראל, כאילו מים אלו נועדו לחפות על המצפון הישראלי בעניין הקשר שלא צלח עם "אחותנו הקטנה"
משיחות עם מקבלי ההחלטות בעמאן אני שומעת קל אחד, נרגן, ברור וחד-משמעי: ירדן ממשיכה לקבל כמויות מים חיוניות לשתייה ולחקלאות מישראל, כאילו מים אלו נועדו לחפות על המצפון הישראלי בעניין הקשר שלא צלח עם "אחותנו הקטנה". אחת הדוגמאות האחרונות ליחסים העכורים: סירוב ישראלי עקשני להרשות למסוק הירדני שנועד להעביר את מזכ"ל הליגה הערבית החדש, נביל פהמי לפגישה עם אבו מאזן במוקטעה. המזכ"ל חזר לקהיר בזעם ובבושת פנים.
המלך עבדאללה מתמודד עם משברים כלכליים. הוא חורק שיניים וממתין לתוצאות הבחירות אצלנו. אם יישאר נתניהו, הסכם השלום יירד עוד דרגה אחת לפחות - בלי דיפלומטים, בלי שיתופי פעולה ובלי ביקורים. מאידך בממלכה כבר מסתובבים הפרופילים של איזנקוט, בנט ליברמן, יאיר גולן וגם של יואב סגלוביץ" (מנסור עבאס מוכר היטב בירדן ) ואם יהיה שינוי שלטוני אצלנו - אלוהים גדול, כמו שאומרים. במקרה כזה, מתחייב באוזניי בכיר מאד בסביבת המלך עבדאללה, ייפתח מחדש מסע ביקורי ההתייעצויות בארמון.
אם השלום עם מצרים נודע כשלום קר, עם ירדן ניתן להגדירו כקפוא. אבל מהזווית הפוליטית הוא פתוח עדיין להפתעות - בתיווך אמריקני-אמירתי ואחרי הבחירות אצלנו. אם תרצו: סוג של שלום כל כך קרוב אבל רחוק.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.