טירה היסטורית בת 800 שנה נמכרת באירו אחד בלבד – מה מסתתר מאחורי המחיר?
טירת שנאדיץ שבמזרח גרמניה משתרעת על שטח של יותר מ-1,000 מ"ר, כוללת אולם אבירים, שני מגדלים וחפיר מים. הרשויות מחפשות רוכש שיציל את המבנה ההיסטורי, שעומד נטוש כבר שנים. המחיר סמלי, אבל השיפוץ צפוי לעלות המון, וזאת לא הבעיה היחידה
מי לא חלם להיות בעלים של טירה עתיקה, עם מגדלים, אולם אבירים וחפיר מים? בגרמניה מציעים כעת להגשים את החלום במחיר שקשה להאמין לו: אירו אחד בלבד. הרשויות בעיר באד דיבן (Bad Düben) שבמדינת סקסוניה, במזרח גרמניה, העמידו למכירה את טירת שנאדיץ, מבנה היסטורי בן כ-800 שנה. אלא שמאחורי המחיר הסמלי מסתתרת הוצאה כבדה בהרבה: הרוכש יידרש להשקיע על פי ההערכות כ-20 מיליון אירו בשיפוץ, וגם להתמודד עם דרישות מחמירות לשימור המבנה העתיק.
הטירה, שהוקמה בסביבות 1237, משתרעת על שטח בנוי של כ-1,012 מ"ר. היא כוללת אולם אבירים, שני מגדלים, שאחד מהם מתנשא לגובה של 29 מטר, וחפיר מים המקיף את המתחם. המבנה עומד ריק כבר שנים, וחלקים ממנו נמצאים במצב רעוע. עם זאת, לדברי הרשויות המקומיות, היסודות והשלד עדיין יציבים, והגג האטום מונע חדירת מים ונזקים נוספים.
"הייתי רוצה שהטירה תינצל. המבנה חשוב לאזור ולסקסוניה כולה", אמר לעיתון הגרמני בילד מתיאס מית, ראש היישוב המקומי, בן 64. "מבחינה חיצונית הוא כבר לא נראה טוב במיוחד. יש הרבה עבודה לעשות, אבל הגג אטום למים".
לדברי מית, האפשרויות לשימוש עתידי במבנה מגוונות. "אני יכול לדמיין שם מלון, בית אבות, מרכז הדרכה או פנימייה", אמר לבילד. "אבל צריך להביא בחשבון את עלויות השיפוץ הגבוהות". גם הפארק הסמוך לטירה מוצע לרכישה, אך בניגוד למבנה עצמו, הוא אינו כלול במחיר הסמלי, אבל עדיין זול: לפי רשת השידור הציבורית הגרמנית MDR, מחיר הקרקע עומד על 60 אירו למ"ר.
זו אינה הפעם הראשונה שהרשויות מנסות למצוא מי שיחזיר את הטירה לחיים. ב-2014 נראה היה שהפתרון נמצא, כאשר אישה אמריקנית ובנה ביקשו להפוך את המבנה למתחם תיירות ואירוח, שיכלול מלון, מסעדת ברביקיו ובר יין. השניים קיוו לגייס משקיעים שיממנו את הפרויקט השאפתני, אך התוכנית לא התממשה.
לפי בילד, במקום השקעה של מיליוני אירו הושקעו במבנה כ-400 אלף אירו בלבד, וב-2018 קרס המיזם. חוזה הרכישה בוטל, ובהמשך הגיעו למקום שוטרים והוצאה לפועל כדי לפנות את המחזיקים בנכס ולהחליף את מנעולי הדלתות. הטירה חזרה לבעלות העירייה, ומאז נמשך החיפוש אחר רוכש חדש.
לטירה יש גם מקום בתולדות הספרות הגרמנית. במאה ה-16 התגורר בה האציל גינתר פון צאשוויץ, שהיה מעורב בפרשה היסטורית שהעניקה השראה לנובלה המפורסמת "מיכאל קולהאס" מאת היינריך פון קלייסט. ב-1532 החרימו אנשיו של האציל שני סוסים של הסוחר הנס קולהאזה, שהיה בדרכו ליריד בלייפציג. הסוחר הגיע לטירה כדי לדרוש את השבתם, אך ללא הצלחה. הסכסוך התפתח למאבק אלים שנמשך שנים, ובסופו הוצא הסוחר להורג. קלייסט עיבד את הפרשה ליצירה שפורסמה ב-1810 ועוסקת במאבקו של אדם המבקש צדק, אך הופך בעצמו לעבריין אלים.
לאחר מלחמת העולם השנייה, ב-1945, הופקע הנכס מבעליו. בתקופת גרמניה המזרחית הקומוניסטית שימשה הטירה למטרות שונות, ובהן דירות מגורים, משרדי המינהל המקומי, מספרה, סניף דואר ואפילו גן ילדים. לאחר איחוד גרמניה נותר המבנה נטוש במשך שנים ארוכות.
לצד עלויות השיקום העצומות, המכשול המשמעותי השני הוא מעמדה של הטירה כמבנה היסטורי מוגן. כל עבודת שיפוץ מחייבת עמידה בדרישות השימור, ולעיתים גם תיעוד ארכיאולוגי מפורט.
"הבירוקרטיה של הרשויות, בין אם מדובר ברשות לשימור אתרים ובין אם בארכיאולוגים – כל דבר קטן שעושים כאן חייב להיות מתועד במדויק", אמר מית לגוף השידור האזורי MDR. לדבריו, הדרישות עלולות לעכב את העבודות בחודשים ואף בשנים.
אלא שברשויות השימור דוחים את הטענה שהן אלה שמונעות את הצלת המבנים. אלף פורקרט, האחראי על שימור המורשת בסקסוניה, אמר ל-MDR כי הרשויות דווקא מוכנות לפשרות ולשיתוף פעולה, כל עוד השיפוץ אינו פוגע בערכו ההיסטורי של הנכס.
המקרה של שנאדיץ אינו יוצא דופן. לפי MDR, ברחבי סקסוניה יש עדיין מאות טירות, אחוזות אצולה ובתי אחוזה היסטוריים הממתינים לשיקום. חלקם הולכים ומתפוררים, בעוד הרשויות מתקשות למצוא משקיעים שמוכנים לשאת בעלויות.
בינתיים, הרשויות בבאד דיבן ממשיכות לקוות שיימצא מי שיסכים לקחת על עצמו את הפרויקט. בסופו של דבר, אירו אחד מספיק כדי להפוך לבעליה של טירה בת 800 שנה. השאלה היא מי מסוגל להרשות לעצמו להחזיק בה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.