מה באמת גרם לאינטל לשלם 2.3 מיליארד דולר על Classiq הישראלית?
צילום מסך
תחום המחשוב הקוונטי הישראלי – ובפועל, גם העולמי – רשם אמש (ב') ציון דרך משמעותי, כשענקית השבבים אינטל הודיעה על רכישת חברת הסטארטאפ הישראלית Classiq, המפתחת פלטפורמת תוכנה למחשבים קוונטיים.
תמי שחר, מנכ"לית Qubit IL, ארגון הגג של חברות המחשוב הקוונטי בישראל, מתארת את המהלך כלא פחות מהיסטורי: "זו הרכישה הגדולה ביותר שנעשתה עד היום בתעשיית הקוונטים העולמית, והיא של חברה ישראלית. מעבר לכסף, זה סימן שהתעשייה עוברת משלב ההבטחה לשלב היישום", היא מציינת ומדגישה כי העסקה שמה את ישראל על המפה העולמית של הקוונטים בצורה שאי אפשר להתעלם ממנה. אבל מה עומד מאחורי הרכישה, שנעשתה בסכום חסר תקדים של 2.3 מיליארד דולר?
לגשר בין חומרה ותוכנה
מייסדי Classiq: מימין לשמאל – ניר, אמיר ויהודה. תמונה: יח"צ
הסיבה הראשונה וכנראה החשובה ביותר לעסקה היא הרצון של אינטל, חברת שבבים בעיקרה, לגשר על הפער שבין חומרה לתוכנה. פיתוח אפליקציות ותוכנה למחשבים קוונטיים נחשב למשימה מורכבת ביותר, שדורשת הבנה עמוקה של פיזיקת קוונטים ומבנה החומרה הספציפי. הפלטפורמה של Classiq מבצעת אבסטרקציה או הפשטה של המורכבות הזו דרך סינתזה אוטומטית של אלגוריתמים. לדברי שחר, "כל עוד כל אלגוריתם קוונטי נבנה ידנית, מעגל אחרי מעגל, קוונטים יישארו כלי של מומחים. שכבת אבסטרקציה כמו של Classiq היא מה שיכול להפוך את המחשוב הקוונטי לפלטפורמת מחשוב מיינסטרים, שמפתחים רגילים יכולים לעבוד איתה".
כלומר, בדיוק כמו ששבבי x86 לא היו שווים יותר מדי בלי שכבות התוכנה שרצות עליהן, ובדיוק כמו שתוכנות EDA ו-CAD חוללו מהפכה בתכנון של שבבי סיליקון קלאסיים לפני 4 עשורים, הפיתוח הישראלי מאפשר למפתחים לבנות מעגלים קוונטיים בלי לצלול לקרביים של החומרה עצמה.
תמי שחר. תמונה: IncrediBuild
סיבה נוספת לכך שאינטל נתנה את 3 הספרות שבגב הכרטיס קשורה לרצון שלה לעבור לספק פתרון Full-Stack שלם. אינטל משקיעה יותר מעשור בפיתוח של יכולות קוונטיות, כשהיא מתמקדת בייצור שבבי סיליקון מסוג Spin-qubits (כלומר קיוביטים שמבוססים על ספין של אלקטרון) ומערכות שליטה קריוגניות, אותן מערכות קירור שפועלות בטמפרטורות קרובות לאפס המוחלט. עם זאת, כדי להתחרות מול ענקיות טכנולוגיה אחרות, חומרה לבדה פשוט לא מספיקה.
שחר מוסיפה סיבה נוספת שקשורה להפקת הלקחים של אינטל מההיסטוריית הכשלונות שלה בזיהוי מגמות. "דווקא בגלל שאינטל נמצאת בתקופה מאתגרת, היא לא יכולה להרשות לעצמה לפספס עוד גל טכנולוגי", היא מסבירה. "היא כבר למדה בדרך הקשה מה קורה כשמגיעים מאוחר במובייל וב-AI, ובקוונטים היא בוחרת לבנות עמדה מוקדם".
לדבריה, אינטל לא מובילה כרגע את מרוץ הקוונטים לעומת מתחרות כמו גוגל ו-IBM, אבל ההימור שלה על קיוביטים מבוססי ספין, שניתן לדחוס במיליונים על שבב אחד במפעלי הייצור הקיימים שלה, עשוי להשתלם בעתיד. "החיבור של הקיוביטים מבוססי הסיליקון של אינטל יחד עם פלטפורמת הסינתזה האוטומטית של Classiq, הופך את אינטל לספקית פתרון קוונטי מלא", מדגישה שחר. השילוב של שכבת התוכנה מאפשר לה להציע סביבת עבודה מקצה לקצה. כשיושלם המוצר הסופי, תוכל אינטל להציע גם מעבדים קוונטיים ולאפשר למעשה לחברות להקים לעצמן תשתית מחשוב קוונטית לשימושים מסחריים של ממש.
סיבה שלישית ומרכזית היא בניית אקוסיסטם פתוח קצת למהלך של אנבידיה עם CUDA. המערכת של Classiq אגנוסטית לחומרה, כלומר היא יכולה לרוץ על גבי ארכיטקטורות שונות. על פי ההערכות, אינטל לא תהפוך את הפלטפורמה לגן סגור, ותמשיך לתמוך באינטגרציות קיימות. העובדה הזו מתחברת היטב לתפיסה שמציגה שחר, לפיה "אינטל קונה שכבת תוכנה שמשרתת את כל השוק, ולא רק את השבבים שלה". הגישה הזו עשויה לאפשר לה לקבוע דה-פקטו את הסטנדרט בעולם התוכנה הקוונטית, גם כאשר מפתחים בוחרים להריץ את הקוד על חומרות של חברות מתחרות.
"קטגוריה חדשה בעולם המחשוב"
שרית פירון. תמונה: עדי לם
שרית פירון, שותפה מנהלת ב-Team8, אחת מהנהנות הגדולות מהאקזיט, אומרת בשיחה עם גיקטיים ש-Classiq היא לא רק חברה ישראלית שנמכרת בסכום יוצא דופן, אלא חברה שהצליחה להגדיר קטגוריה חדשה בעולם המחשוב: "היא פיתחה שכבת תוכנה שמנגישה את המחשוב הקוונטי ומאפשרת למפתחים לתכנן ולפתח יישומים קוונטיים מורכבים. זה גם הערך האסטרטגי שאינטל זיהתה ב-Classiq: טכנולוגיה שעשויה לסייע להפוך את המחשוב הקוונטי מתחום מחקרי לטכנולוגיה שימושית בקנה מידה רחב" אמרה פירון.
לדבריה, הרכישה היא הבעת אמון משמעותית לא רק ב-Classiq, אלא גם ביכולת של ההייטק הישראלי להוביל בתחומי הטכנולוגיה המתקדמים בעולם.
האם אין חשש לפגיעה באקוסיסטם הקוונטי הישראלי שמונה בסופו של דבר מספר לא גדול של חברות?
פירון: "לצד ההישג, חשוב לוודא שהידע והיכולות שנבנו כאן ימשיכו להתפתח בישראל, וליצור את התנאים שיאפשרו לחברות ישראליות לצמוח ולהפוך למובילות עולמיות. הצלחת העסקה תימדד לא רק בהיקפה, אלא גם בהזדמנויות שתייצר, בהשקעות שתמשוך ובתרומתה לביסוס ישראל כמוקד מוביל בתחום המחשוב הקוונטי".
אפשר לבנות בישראל חברת קוונטים בשווי מיליארדים
גם תמי שחר שותפה לאופטימיות ורואה במהלך דחיפה לכל האקוסיסטם, במיוחד לאור העובדה שאינטל הופכת את החברה למרכז הפיתוח הגלובלי שלה לתחום מישראל. "אקזיט כזה גם מוכיח למשקיעים שאפשר לבנות בישראל חברת קוונטים בשווי מיליארדים. זה מושך הון לחברות הבאות, מייצר יזמים חדשים מתוך העובדים, ומכניס עוד שחקנים גלובליים לשוק המקומי. ככה נראה אקוסיסטם שמתבגר", היא מסכמת.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.