"הייתי קופץ 30 ס"מ גבוה יותר מבלמים שהייתי נמוך מהם"
מוטי "העיט" קקון פרץ לתודעה בקיץ הראשון של הקבוצות הישראליות באירופה, והפך לכובש השני בטיבו בכל הזמנים של הפועל פ"ת. החבר מהשכונה שגרר אותו למועדון, המועדון הישראלי שבמבט לאחור היה הכי מתאים לו והפספוס בחו"ל: "כבר קיבלתי הזדמנות באירופה, ומנעו ממני אותה"
אבינעם פורת|
בקיץ 1992, באימון שנערך באצטדיון האורווה באם המושבות, קרא מאמן הפועל פ"ת, יאן פיברניק הצ'כי, לאחד הצעירים שעשו צעדים ראשונים בקבוצה הבוגרת. זה היה מוטי קקון, חלוץ בן 19, שנהג להשחיל שערים בכמויות במחלקת הנוער. "אני רוצה שתתחיל לשחק אצלי קבוע בהרכב", אמר לו.
קקון, היום בן 54 (גרוש ואב להילה, 21, משפיענית רשת, טל, 19, חייל, ומיכל, 14, תלמידה), לא הופתע. הוא היה בגיל הנכון להתחיל את דרכו כשחקן משמעותי בקבוצת הבוגרים, אפילו עם מעט ניסיון שרכש עונה קודם לכן כשחקן מחליף בסגל של המאמן זאביק זלצר שהוביל את הפועל פ"ת לזכייה בגביע המדינה (1:3 מול מכבי ת"א אחרי הארכה). גם שנה לפני כן הפועל פ"ת הייתה בגמר (הפסידה למכבי חיפה) - ובקיצור, קבוצת צמרת, השנייה באיכותה של המועדון לאחר תקופת האליפויות המופלאה בשנות ה-50' וה-60' עם שישה כתרי מדינה. למה זה לא קרה כבר בגיל 18? קקון מסביר: "בדיוק התגייסתי לצה"ל ובעונה הראשונה מנעו ממני חופשות למשחקים ואימונים, אז קיבלתי פירורי דקות". זה היה עיכוב של שנה בדרך לארץ המובטחת, אבל הרזומה בשורות מחלקת הנוער, עם שפע מלכויות שערים, דיבר בעד עצמו וסימל על השתלבות בשלב כלשהו.
באותו קיץ של 1992, הפועל פ"ת הגרילה מפגש בגביע אירופה למחזיקות ברוטרדם מול פיינורד, יריבה נשאה שם שלהט בכדורגל האירופי דאז. זו הייתה העונה הראשונה של הישראליות במפעלים האירופיים, והפועל פ"ת הספיקה לעבור את סטרומסגודסט הנורבגית בדרך לצמד המשחקים היוקרתי. במשחק הראשון בהולנד הצליחה פ"ת המתגוננת להוציא הפסד 1:0 בלבד, ובארץ הגדירו זאת כ"תוצאה מכובדת". אף אחד לא חשב שלפ"ת יש מה למכור באמת בקרב על הכרטיס לשלב הבא. 7,000 הצופים שהגיעו לגומלין באצטדיון ר"ג באו בעיקר להתרשם מהחוויה ההולנדית. הרי בשביל זה בדיוק לחמו הישראלים במסדרונות בניין אופ"א בשווייץ: לראות בארץ בשר ודם את הכוכבים מהטלוויזיה.
אף אחד לא תיאר לעצמו מה יקרה במשחק. כבר בדקה השלישית, הנער ההוא קקון השאיר מאחור את בלם נבחרת הולנד ג'ון דה וולף (שערך בהמשך שלוש הופעות בהפועל אשקלון) - "כאילו דה וולף היה מכונית 'סוסיתא' דגם 1963", תיארו זאת ב"ידיעות אחרונות" - ומסר לניר לוין שהניח את הראשון ברשת. אותו דה וולף, אגב, טען לפני כן כי "לפ"ת אין מושג בכדורגל". הצופים התייחסו ליתרון של פ"ת כדבר מקרי ומרענן, לא כפתיחת קרב אמיתי. ובנמלי ת"א ורוטרדם לא התכוננו לאירוע הבא, ארבע דקות בתוך המחצית השנייה, כשהילד קקון, כולו 1.75 מ', התרומם מכל הגנת פיינורד והעלה ל-0:2. בום טראח, 1:2 בקרב הכפול. הדחת פיינורד עמדה על הפרק והייתה גם אפשרות לסנסציה ראשונה של ישראלית במפעל אירופי. בגיליון "ידיעות אחרונות" המוצג לראווה במוזיאון הפועל פ"ת נכתב: "מוטי קקון, מרחוב סלאם בשכונת עמישב בפ"ת, עשה זאת לשוער האגדי דה חוי, בעל אותות הצטיינות". בהמשך וים פרייזר הכניע את רפי כהן והציל את ההולנדים העשירים ובעלי המסורת מול "הסטאז'רים" מישראל, ופיינורד עלתה בזכות שער החוץ. היא הגיעה באותה עונה עד לרבע הגמר, שם הודחה מול ספרטק מוסקבה.
אוהדי הפועל פ"ת לדורותיהם מדרגים את המשחק הזה כהישג השני בטיבו בתולדות המועדון. הוא מדורג רק מתחת לניצחון על הפועל ת"א בשנות השישים, 3:4 לאחר פיגור 3:0 (הכותרת בחדשות הספורט הייתה "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה"). הניצחון היוקרתי על פיינורד הגיע בתקופה אחרת, ובסיקור המשחק נטען (מי יודע אם ברצינות) שאוהד פ"ת מיהר במהלך המשחק לטלפון הציבורי באצטדיון כדי לברר מי תהיה היריבה בשלב הבא.
מוטי קקון הוא הכובש מספר 2 בתולדות הפועל פ"ת עם 137 שערים (25 נוספים הוא תרם להפועל כפר סבא שאליה הושאל בשלב מסוים ל-3 עונות, כולל חזרה באחת מהן לליגת העל). כינו אותו "העיט" על שם אמיליו בוטרגניו, הסקורר הספרדי הנפלא. קקון אינו גבוה במיוחד, אבל ניחן בחוש תזמון מהפנט ברחבות. "הייתי קופץ 30 ס"מ גבוה יותר מבלמים שהייתי נמוך מהם", הוא נזכר.
לא היה חסר הרבה שתעבור גם את נחום סטלמך ברשימה. "כשהייתי בן 29, החליטו לא להאריך את החוזה שלי. במילים אחרות, זרקו אותי וזה לא נעים". בכל זאת, תרמתי משהו להפועל פ"ת והיו צריכים להתחשב בזה. גם כל הקריירה שלי הייתה הפועל פ"ת. נאלצתי לעזוב ל-3 שנים לכפר-סבא, שאיתה עליתי ליגה. את הקריירה בליגות הגבוהות סיימתי בעוד עונה אחת בהפועל פ"ת".
הקריירה הנהדרת, תתפלאו, הייתה די מקרית. "האמת", נזכר מוטי, כיום במחלקת סחר חוץ בסניף בנק דיסקונט בראשל"צ, "אף פעם לא הייתי חם על כדורגל. נהניתי גם בכדורסל, עד שיום אחד חבר שלי מהשכונה, עוזי אוחיון, פשוט 'סחב' אותי להפועל פ"ת". המאמן הקולט שאל אותו באיזה תפקיד הוא משחק, ומוטי השיב: "חלוץ מרכזי". כך נראה הרגע המכונן.
כבר כילד, קקון התנהג כמו שחקן בוגר. "באתי לעבוד ולהשתפר, לא לבזבז את הפוטנציאל", הוא מספר. "אני זוכר שבתחילת הדרך פנה אליי דני נוימן. אני לא יודע מה הייתה הסמכות שלו ומה היה תפקידו, רק שהוא שאל אם יתאים לי לעבור לשחק בבית"ר ירושלים. הייתי אז ממש ילד, אמרתי שטוב לי בפ"ת ולא התייחסתי להצעה. כשאני משחזר, אני מגיע למסקנה שבית"ר ירושלים היה מועדון שמתאים לי, עם כל הקהל הגדול. הוא היה נותן לי זריקת מרץ. אבל אז הייתי שלם עם ההישארות בפ"ת, אפילו הייתי די קנאי לקבוצה. אולי לא היה קהל גדול כמו בית"ר, אבל הייתה לה מסורת עדיפה ואפילו ייחודית. 6 אליפויות, ובאותה תקופה עדיין בצמרת. היו לנו שחקנים מצוינים: קרלוס אולראן הארגנטינאי הגדול, אלון חזן לפני שעבר למכבי חיפה והוכיח את עצמו בתור קלף מנצח, אלי מחפוד, יוסי שושני, עוז איליה גבע מרכוס, וכמובן רפי כהן שבדיוק הגיע מהפועל אילת. היו עוד שחקנים טובים. סיימנו במקום השני אחרי בית"ר ירושלים, אחת מ-7 הסגנויות בתולדות המועדון. תחברו 6 אליפויות ו-7 סגנויות ותבינו מה הייתה הפועל פ"ת בתקופה ההיא. חבל שמאז היא לא חזרה לצמרת".
בתחילת המילניום הגשים קקון חלום ויצא לשחק בחו"ל. היעד היה מרידה הספרדית, שבדיוק ירדה מהליגה הראשונה ושמה לעצמה מטרה לחזור אליה. קקון: "עברתי לשם עם עידן טל. לפי מה שידוע לי, העסקה הייתה בסדר גודל של 600 אלף דולר. פ"ת סירבה לשחרר אותי, ורק אחרי עשרה מחזורים אופ"א פסקה בבוררות שחייבים לשחרר אותי".
באותה תקופה כותב שורות אלה נסע לסקר עבור "ידיעות אחרונות" את הצמד הישראלי במרידה. אני יכול להעיד כמה תקוות תלו בהם - אבל העיכוב פגע בקקון: "השחקנים הורידו את החלודה כבר בתחילת העונה , ואני פיגרתי בכושר בגלל שלא שיחקתי", הוא מסביר. "עשיתי עם הקבוצה מחנה אימונים מצוין בהרים בצפון ספרד, אבל לא קיבלתי את השחרור. אני חושב שדבר כזה לא יכול לחזור בחוקים של היום. בסוף לא הייתה ברירה וחזרתי לפ"ת".
קקון, שסיים את ארבעת החודשים בספרד, עם שני שערים, ממשיך: "ברור שכל מועדון עובד לפי החישובים שלו, אבל במקרה שלי זה לא היה הוגן. כבר קיבלתי הזדמנות באירופה, ומנעו ממני אותה. ממרידה הייתי יכול להתקדם לקבוצה עוד יותר טובה. חבל".
הסתדרת בחיים בלי להיות לגיונר מוביל? "אי אפשר לומר שחסר לי משהו. יש לי בדיוק מה שהמשפחה צריכה ואני צריך, ואני גם עדיין עובד. אבל מבחינה כלכלית, לא הצלחתי כמו שחקן בחו"ל", אומר מי שזכה גם לשתי הופעות בנבחרת ישראל.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.