הבמאי אילן מושנזון ("רובה חוליות") הלך לעולמו בגיל 82

סרטו הראשון של מושנזון "רובה חוליות", המבוסס באופן חלקי על חוויית ילדותו, נחשב לאחד הסרטים העלילתיים הראשונים שעסקו בהרחבה בנושא השואה. בנוסף ליצירה, הבמאי היה מרצה לקולנוע באוניברסיטת תל אביב במשך שנים ארוכות

במאי הקולנוע אילן מושנזון, שהתפרסם בזכות סרטו "רובה חוליות", הלך היום (רביעי) לעולמו והוא בן 82.

מושנזון, יליד תל אביב, גדל על הקולנוע האיטלקי של שנות השישים ועל הבמאים פליני, אנטוניוני ופזוליני וסרטי הגל החדש הצרפתי. הסרטים מהם הושפע במיוחד היו "אשתקד במרינבד" של אלן רנה ו"זה הדוד שלי" של ז'אק טאטי.

לפני הקרייירה הקולנועית שלו היה בוגר החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. בזמן לימודי ההיסטוריה השתתף בתיאטרון הסטודנטים, והבין שאמנות מעניינת אותו יותר מהיסטוריה, ונרשם לחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. במקביל עשה קורס הפקה בטלוויזיה הלימודית והתקבל לעבודה. למדו איתו בקורס בין השאר חיים פלטנר ודן כנר. בחלק משירות המילואים שלו שירת ביחידת ההסרטה של חיל האוויר, במסגרתה עשה סרטי הדרכה וסרטי תדמית. בשנים 1973-1970 עבד כבמאי בית בטלוויזיה הלימודית, ובמסגרת עבודתו כתב תסריטים לסדרות דרמה והפיק וביים עשרות תוכניות העשרה ותוכניות לימודיות רבות. ב-1974 ביים את הסרט הקצר "החתונה שרצינו לשכוח".

בהמשך נסע לאנגליה ללמוד קולנוע וסיים בהצטיינות את לימודיו ב-London Film School. במהלך לימודיו כתב את התסריט ל"רובה חוליות", סרט הקולנוע הראשון שביים בסוף שנות ה-70, המבוסס באופן חלקי על חוויות ילדותו, ונחשב לאחד הסרטים העלילתיים הראשונים שטיפלו בהרחבה בנושא השואה. הסרט, שמספר על מלחמת חבורות רחוב בין שתי קבוצות ילדים בגילי 10–12, בשכונה תל אביבית, לקראת חגיגות יום העצמאות השלישי למדינה, ייצג את ישראל בפסטיבל ברלין, והתסריט זכה בפרס על שם שייקה אופיר (לימים פרס אופיר).

מבקר הקולנוע מאיר שניצר כתב עליו בין השאר: "הסרט הוא חתך נאמן, לפעמים אימפרסיוניסטי מדי, לשנים הראשונות למדינה, על ההווי הייחודי שהיה בהן – משטר צנע וקיצוב מצרכים, ניצולי שואה שתרים אחרי קרובים אבודים, ירידה מואצת מהארץ, וטיפוח הממלכתיות וניצני הלאומנות. נושאים אלה מועברים בצורה קולנועית אינטליגנטית, שכוללת לא מעט רגעי הומור, בצד התפייטות".

בשנת 1977 היה פעיל בקבוצת קי"ץ (קולנוע ישראלי צעיר) שפעלה לקידום הקולנוע הישראלי האיכותי. בין חברי הקבוצה המרכזיים היו יצחק צפל ישורון, רנן שור ויעוד לבנון, ופעילותה הביאה להקמת קרן הקולנוע הישראלי. בשנים 1982-1977 ביים והפיק סרטים תיעודיים עבור הערוץ הראשון, במסגרת חברת ההפקה "קסטל". ב-1986 ביים את סרט הקולנוע השני שלו "סוף שבוע מטורף".

אסתר דר, עורכת סרטים ומורה לעריכה, הציעה למושנזון ללמד קולנוע בבית הספר בית צבי, בו היה מנהל מגמת הקולנוע. ארנון צוקרמן, אז דיקן הפקולטה לאמנויות וראש החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, הזמין אותו בהמשך ללמד אצלו בשנת 1991, שם לימד יותר מעשרים שנה, עד ליציאתו לגמלאות. בשנת 2002 הקים בחוג, יחד עם הבמאי והמרצה ג'אד נאמן, את מסלול ההכשרה לבוגרים של חוגים אוניברסיטאיים אחרים, המבקשים לעשות תואר שני בקולנוע. הוא ניהל את המסלול מאז הקמתו במשך אחת עשרה שנה ועד ליציאתו לגמלאות.

מושנזון היה נשוי לעדנה לבית בן-ארי, שכיהנה במשך 30 שנה כאוצרת בכירה במוזיאון תל אביב, והלכה לעולמה לפני שמונה חודשים, הלווייתו תתקיים מחר בצהריים בבית העלמין ירקון – שער החסד.