חשיפה: אזהרת הבכיר בשב"כ מפגיעה בביטחון המדינה - והזעם בתוך הארגון

עימות חריג מתנהל בתוך הארגון הביטחוני בעקבות חוות דעת שהפיץ בכיר בייעוץ המשפטי בתקופתו של רונן בר - שבה התריע מפני שימוש גובר בנימוקי ביטחון על חשבון זכויות אדם. גורמים בארגון זעמו, וגורם מבצעי הפיץ מסמך נגדי שבו האשים את הייעוץ המשפטי בהגבלת השירות. משב"כ לא נמסרה תגובה
תגיות
כמה חודשים אחרי טבח 7 באוקטובר, בתקופה שלפני התפטרות רונן בר מראשות השב"כ, הופצה בארגון חוות דעת של ראש חטיבת הייעוץ המשפטי שלו, שלפיה לנוכח המלחמה והמצב הביטחוני הקשה שבו מצויה ישראל, יש לשנות את האיזון שהיה נהוג עד כה, שהעניק יתרון לערך הביטחון על פני ערך זכויות האדם.
בחוות הדעת הסביר הבכיר ששופטי בג"ץ לא יאפשרו למצב להימשך, והזהיר מפני סוגיות שעצם הבירור שלהן בבג"ץ עלול להיות מופנה נגד ישראל בזירה הבינלאומית באופן שישפיע על ביטחון המדינה. אלא שבאורח חריג, בתגובה לחוות הדעת, הפיץ גורם מבצעי בשב"כ מסמך משלו שבו טען שהייעוץ המשפטי של הארגון מגביל את עבודת השירות, וצירף כהוכחה לכך את אותה חוות דעת משפטית.
פרטי העימות הפנימי יוצא הדופן הגיעו אל בכירים במשרד המשפטים ואל גורמים מדיניים שנחשפו למסמכים ותיארו בפני ynet ו"ידיעות אחרונות" את הנכתב בהם. לדברי אותם גורמים, אחרי שראש השב"כ החדש דוד זיני נכנס לתפקידו באוקטובר 2025, הוא עודכן באותה מחלוקת, וזה בין השאר הרקע למתח שבינו לבין היועמ"ש של שירות הביטחון הכללי.
באותה חוות דעת הזהיר רח"ט הייעוץ המשפטי שהאפשרות המשפטית להמשך השימוש בנימוקים ביטחוניים להצדקת פעולות הפוגעות בזכויות אדם הולכת ומצטמצמת ככל שחולף הזמן. בכיר הייעוץ המשפטי של השב"כ כתב בחוות הדעת לאנשי הארגון, כי הרושם לגבי צמצום מרחב התמרון שמעניקים נימוקי הביטחון נבע מיותר ויותר הערות ביקורת שהטיחו שופטי בג"ץ בדיונים בעתירות נגד המדינה בענייני ביטחון.
בחוות הדעת פורטו תיקי בג"ץ שבהם הביעו השופטים ביקורת על שימוש עודף בנימוקי ביטחון, החל מהבעת חוסר נוחות ועד ביקורת של ממש. העתירות העוסקות בענייני ביטחון שהשב"כ היה מעורב ולקח חלק בהן, לרבות חקיקה והחלטות ממשלה, ביחס לצעדים בתוך גבולות ישראל וגם באיו"ש וברצועת עזה.
ב-2025, בג"ץ פסק כי "קיים חשש שאספקת המזון לאסירים במתכונת הנוכחית אינה מבטיחה במידה מספקת את העמידה בסטנדרט החוקי", זאת מול דעתו החולקת של השופט דוד מינץ. מאחורי הקלעים בטיפול בעתירה ניטש ויכוח בין גופי המדינה על האופן שבו יש להגיב לעתירות ומידת התמיכה בשינוי מדיניות המזון של שב"ס לאסירים ביטחוניים.
בכיר בשב"כ הזהיר כי כאשר השירות מקבל החלטות לגבי פעולות ביטחון, עליו לקחת בחשבון כי גם צעדים עם נימוקי ביטחון מובהקים לא יתקבלו על ידי השופטים, וכי על השירות להימנע מלאתגר את סבלנות השופטים בזירות שכבר ישנן עתירות תלויות ועומדות נגד המדינה. אזהרה נוספת של הייעוץ המשפטי בשב"כ נגעה לסוגיות שעצם הבירור שלהן בבג"ץ עלול להיות מופנה נגד ישראל בזירה הבינלאומית באופן שישפיע על ביטחון המדינה.
כאמור, גורמים בשב"כ זעמו על חוות הדעת, משמעותה וההשפעה שמבקש הייעוץ המשפטי ליצור בתוך הארגון. בעקבות כך, גורם אחר בשב"כ חיבר גם הוא מסמך ובו למעשה האשים את הייעוץ המשפטי כמי שמגביל את השירות בהגנה על ביטחון המדינה. כאחת הראיות לטענתו זו צירף את חוות הדעת של רח"ט הייעוץ של השירות. המסמך הופץ לגורמים רבים בתוך השירות וחילופי הדברים עוררו סערה גדולה בארגון.
הסערה הגיעה גם אל דרגים מדיניים בכירים וגם בכירים במשרד המשפטים עודכנו בפרטים. כשראש השב"כ דוד זיני נכנס לתפקידו כראש השירות הוא עודכן בפרטי הסערה על ידי בכירים בשירות ונדרש לעניין. גורמים מדיניים ומשפטיים שנחשפו לחוות הדעת אמרו כי זה בין השאר הרקע למתח שבין ראש השב"כ זיני לבין יועמ"ש השב"כ ואנשיו.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.
