יטיב עם החשודים: הנוהל החדש של צה"ל סביב פגיעות מיניות
פרסום ראשון: לדרישת הסנגוריה הצבאית, השתנה משמעותית אופן הטיפול בהטרדות שאינן ברף הפלילי - לטובת החשודים כפוגעים מינית. מעתה, כבר בזימון הראשון לבירור, מי שנחשד בהטרדה יקבל הסבר מפורט על התלונה ועל זכויותיו. לפי הנוהל, יוכל מושא התלונה להגיש שאלות למתלוננת - שתחויב להשיב
תגיות
פגיעות מיניות והטיפול בהן, הינם מהתחומים הרגישים ביותר בצה"ל - מסיבות ברורות. מצד אחד, חשוב מאין כמוהו לשמור על הנפגעות והנפגעים ולטפל ביד קשה באלימות מינית, ומאידך - יש לשמור על זכויותיהם של מי שהינם חשודים כל עוד הם לא מורשעים עדיין בביצוע המעשים. בהקשר הזה, ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע לאחרונה על נוהג חדש ומשמעותי בצה"ל, שנועד לשנות את ההליכים שהיו נהוגים עד כה בנוגע לזכויות החשודים בפגיעה והטרדה מינית שאינם מגיעים לרף פלילי.
מדובר במקרים שמגיעים ליוהל"ם - יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, ואינם תחת חקירה פלילית. במקרה שבו למשל מתלוננת לא מגישה את תלונתה למשטרה הצבאית מסיבותיה, או שהתלונה נידונה במשטרה הצבאית אך המעשים לא היו ברף הפלילי - מתקיים הליך בירור שעליו אחראית יחידת יוהל"ם. לאחרונה, שונה הנוהל הקובע את אופן הבירור הזה, כך שלחשודים בהטרדה יהיו מעתה יותר זכויות. הנוהל שונה בעקבות דרישת הסנגוריה, שטענה כי המצב פוגע במשרתים החשודים ובזכויותיהם. זאת, לאחר שהסנגוריה אף הגישה עתירה לבג"ץ. מרבית טענות הסנגוריה נגד הנוהל יושמו וחיזקו את זכויות החשודים בהליך. יחד עם זאת, לא התקבלה הזכות להיוועצות עם סנגור וכן נשלל עיגון של מסלול ערעור.
כפי שפורסם ב-ynet, בצעד חריג הסנגורית הצבאית הראשית עתרה לפני כתשעה חודשים לבג"ץ בבקשה לבטל את הנוהל המקורי, שנכנס לתוקף בינואר 2024. בסנגוריה טענו אז כי הוא נכתב בין גורמי התביעה בצבא ללא היוועצות בה. בעתירה נטען כי לפי הנוהל, הבירור לתלונות על הטרדות מיניות עלול לשמש מסלול עוקף לחקירת מצ"ח או להליך משמעתי, ולאפשר השעיה, הדחה ואף סיום שירות קבע - כשלפי הסניגוריה למושא התלונה אין מספיק כלים להתגונן. הסנגוריה, כאמור, טענה גם כי ההליך עלול לעודד תלונות שווא.
לאחר הגשת העתירה, נפתח משא ומתן בין יוהל"ם לבין הסנגוריה שבסופו שונה הנוהל משמעותית עבור החשודים בהטרדה (המכונים "נילונים" בעגה המשפטית). לפי הנוהל המעודכן, כבר בזימון לבירור יקבל הנילון תיאור כללי של המעשים המיוחסים לו, הסבר על ההליך ועל זכויותיו ועותק של הנוהל המלא, ובתחילת הבירור יפורטו הטענות והתשתית הראייתית ככל האפשר. אם המדווחת תאשר, התלונה המקורית תימסר לו, ובהיעדר הסכמתה - תימסר לו תמצית התלונה. כלל החומר שנאסף יועבר למפקד האחראי. הנילון יקבל סיכום ממצאים ויוכל להגיב עליו לפני ההחלטה הסופית - כל זה נשלל ממנו בנוהל הקודם.
חקירה נגדית ישירה של הנילון למתלוננת אמנם לא תתאפשר, אבל המפקד המברר יחויב להפנות למתלוננת שאלות מהנילון וזו תחויב להשיב עליהן. זאת, אלא אם מצא המברר טעמים חריגים שיתועדו בכתב. הנילון גם יוכל לזמן עדים מטעמו - עוד עניינים אשר נשללו בנוהל הקודם.
לפני הנוהל, את המבררים היו בוחרים אנשי יוהל"ם. הסניגוריה בעתירתה טענה כי הדבר יוצר חשש לניגוד עניינים, משום שהיחידה אמונה גם על ליווי נפגעי עבירה וגם על מינוי המבררים שיבררו את תלונותיהם. לפי הנוהל החדש, המפקד של החיילת או החייל המתלוננים הוא שיבחר מי יברר את התלונה, ויוהל"ם תמשיך להעניק הכשרה למבררים בשיתוף מסוים של הסנגוריה הצבאית. שני הצדדים יוכלו לבקש להחליף מברר בשל חשש ממשי למשוא פנים. כבר בקורס המבררים האחרון העביר רס"ן (מיל') שלומי רכבי מהסנגוריה הרצאה מטעמה. לפי הנוהל, המברר עדיין יכול להמליץ על הדחה, השעיה או התנעת הליך להתרת התחייבות לשירות קבע, וההחלטה נתונה למפקד המוסמך.
מהסנגוריה הצבאית נמסר בתגובה: "מהלך זה ממחיש את תפקידה המוסדי והחיוני של הסנגוריה הצבאית בעיצוב נורמות ונהלים בצה"ל, תוך יצירת איזון ראוי בין צרכי המערכת לבין ההגנה על זכויותיהם של המשרתים בצה"ל".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.