המפה הפוליטית רוסקה, טקסס נצבעה כחול: השינוי הטקטוני לפני בחירות 2028

לתבוסה הרפובליקנית בבחירות האמצע יהיו גלי הדף שיורגשו שנים קדימה, לא רק בגלל הניצחון הדמוקרטי המוחץ בסנאט ובבית הנבחרים, אלא גם בשל נפילתם בזה אחר זה של מעוזים רפובליקניים היסטוריים. הדובדבן שבקצפת: טקסס שלראשונה מאז 1994 בחרה סנאטור ומושלת דמוקרטים, ו-40 האלקטורים שלה עשויים לטרוף את הקלפים במרוץ לנשיאות בעוד שנתיים. גם קנזס, דרום קרוליינה ואייווה נצבעו כחול אחרי שנים, מבצע "הנדסת אזורי הבחירה" של טראמפ חזר לשמרנים כבומרנג

ynet והסוכנויות|

התוצאות שנחשפו היום (ד') בבחירות אמצע הכהונה בארצות הברית צפויות לשלוח גלי הדף בפוליטיקה האמריקנית לשנים ארוכות קדימה. הסיבה לכך אינה נעוצה רק בתבוסה הקשה שהנחילו הדמוקרטים לרפובליקנים ובעובדה שהצליחו לנצח בפערים עצומים הן בבית הנבחרים והן בסנאט, אלא גם – ואולי בעיקר – בכך שהנחשול הכחול הצליח לפרוץ אל לב ליבם של אזורים שנחשבו במשך עשרות שנים למעוזים רפובליקניים מובהקים ובלתי-חדירים. הבוחרים האמריקנים הנחיתו מהלומה על המפה המסורתית של מוקדי הקרב הפוליטיים, ובחרו במועמדים דמוקרטים בשורה של מדינות ומחוזות בחירה שרק לפני שנתיים, בבחירות לנשיאות של 2024, העניקו ניצחונות קלים ומוחצים לנשיא הרפובליקני דונלד טראמפ.

אחת השאלות הגדולות שמעסיקות כעת את המערכת הפוליטית בוושינגטון היא אם התוצאות הדרמטיות הללו משקפות תזוזה טקטונית שתישמר לאורך זמן – כזו העשויה לשרטט מחדש את המסלול לבית הלבן במערכות הבחירות הבאות לנשיאות – או שמא מדובר בהבלחה חד-פעמית הנובעת מחוסר הפופולריות העמוק של טראמפ ומחוסר שביעות רצונם של הבוחרים מיוקר המחיה המאמיר, ממצב הכלכלה ומהמלחמה מול איראן. כך או כך במפלגה הרפובליקנית קיבלו את תוצאות האמת בהלם מוחלט, לנוכח שורת הפסדים צורבים שאיש בצמרת השמרנית לא צפה בפתחה של שנת הבחירות הנוכחית.

קנזס, דרום קרוליינה, טקסס, אוהיו ואייווה – כולן מדינות שבהן שלטו הרפובליקנים ביד רמה במשך שנים – העניקו אתמול את קולן למועמדים דמוקרטים במרוצים לסנאט האמריקני, ובחלקן אף במרוצים לתפקיד המושל. ערב פתיחת הקלפיות ניצבו הדמוקרטים מול מפת סנאט שנראתה על הנייר קודרת ולא מסבירת פנים במיוחד, רוויה במדינות "אדומות" מובהקות, אבל בפועל הבוחרים ניסחו מחדש את המשוואות הפוליטיות המוכרות והובילו למה שפרשנים בארה"ב מיהרו להגדיר כ"טבח אלקטורלי של הרפובליקנים". מנהיג הדמוקרטים בסנאט, צ'אק שומר מניו יורק, אף הכתיר את הישגי מפלגתו כ"עיצוב מחדש של מפת הסנאט שרואים רק פעם בדור".

אם יש זירה אחת שמגלמת יותר מכול את עוצמת המהפך הדמוקרטי, הרי שזוהי טקסס: הדובדבן שבקצפת מבחינת הדמוקרטים בליל הבחירות היה ניצחונו ההיסטורי של ג'יימס טלריקו על המועמד הרפובליקני קן פקסטון במרוץ לסנאט ב"מדינת הכוכב הבודד" (The Lone Star State). במשך שנים ארוכות ליוותה את המפלגה הדמוקרטית תחושת החמצה מתסכלת בטקסס: בעקבות תמורות דמוגרפיות מואצות – צמיחת המטרופולינים והפרברים, הגירה פנימית של צעירים ומשכילים והתרחבות האוכלוסייה הלטינית – הרגישו הדמוקרטים כי טקסס, מדינה שצבועה בדרך כלל באדום כהה, הולכת ונעשית תחרותית יותר, כלומר כזו שבה הם יכולים לנצח, אולם מערכת בחירות אחר מערכת בחירות הסתיימה התקווה הדמוקרטית במפח נפש, בין היתר במרוצים המתוקשרים לסנאט ב-2018 (אז התמודד בטו אורורק מול הסנאטור הרפובליקני טד קרוז והפסיד בפער קטן) וב-2024 (אז נכשל קולין אלרד בניסיון להדיח את קרוז).

עד אתמול אף דמוקרט לא ניצח במרוץ כלל-מדינתי בטקסס מאז 1994 – בצורת פוליטית בת 32 שנים, ובמקרה של המרוצים לסנאט האמריקני – רצף ההפסדים נמשך 38 שנים. הלילה נפרץ הסכר הזה באחת, וסימן סוף-סוף את נקודת המפנה שעליה חלמו הדמוקרטים במשך יותר משלושה עשורים.

הניצחון של טלריקו הושג בתום קמפיין ששבר את כל השיאים הכלכליים בפוליטיקה האמריקנית: המרוץ לסנאט בטקסס השנה היה היקר ביותר בהיסטוריה למרוץ שאינו לנשיאות, עם יותר מחצי מיליארד דולר שנשפכו על תשדירי תעמולה. המיליארדר אילון מאסק לבדו הזרים מכיסו יותר מ-200 מיליון דולר לתמיכה ברפובליקני קן פקסטון – אך הון העתק הזה לא הספיק כדי לבלום את הגל הדמוקרטי.

הדרמה הפוליטית בטקסס חורגת הרבה מעבר לגבולותיה של המדינה הדרומית, וזאת בשל משקלה האדיר בבחירות לנשיאות ארה"ב. טקסס היא המדינה השנייה בגודלה בארה"ב (שנייה רק לקליפורניה), והיא מחלקת לא פחות מ-40 אלקטורים בבחירות לנשיאות, שבהן כדי לנצח ולהגיע לבית הלבן צריך מועמד להשיג 270 אלקטורים בסך הכול. במשך קרוב לחמישה עשורים, מאז 1980, שימשה טקסס כעוגן היציב ביותר של המפלגה הרפובליקנית והעניקה לה באופן כמעט-אוטומטי את כל האלקטורים שלה, וב-2024 למשל עוד גבר בה טראמפ על קמלה האריס בשיעור של 56.1% מול 42.5%. הפיכתה של טקסס כעת ממדינה רפובליקנית בטוחה למדינה שהדמוקרטים הוכיחו כי הם יכולים לנצח בה במרוצים כלל-מדינתיים עשויה להעניק למפלגה הדמוקרטית יתרון אסטרטגי עצום לקראת כל מערכת בחירות לנשיאות בעתיד: בלי 40 האלקטורים של טקסס יתקשו הרפובליקנים לשרטט מסלול מתמטי ריאלי להשגת רוב של 270 אלקטורים.

יתרה מכך, ניצחונו של טלריקו בסנאט לא היה אירוע נקודתי בטקסס, אלא חלק ממהפך גורף בצמרת הממשל של המדינה. במרוץ ללשכת המושל, חברת בית הנבחרים המדינתי מטעם המפלגה הדמוקרטית ג'ינה הינוחוסה חוללה סנסציה כשהדיחה את המושל הרפובליקני המכהן גרג אבוט, שכיהן שלוש קדנציות ברצף ונחשב מוקדם יותר השנה לפייבוריט מוחלט. הינוחוסה נתפסה תחילה כבעלת סיכויים קלושים כשיצאה מהפריימריז הדמוקרטיים עם שבריר מתקציבו של אבוט, אבל כשבשורות הרפובליקנים החלו לצוץ ספקות לגבי חוזקו של אבוט – שבצעד בולט אף נעדר מעצרת הבחירות של טראמפ בטקסס, עדות לפופולריות הירודה של הנשיא – פנו פוליטיקאים ועסקנים לטינים לאגודת המושלים הדמוקרטית (DGA) וביקשו סיוע דחוף של 10 מיליון דולר לקמפיין, בנימוק שהינוחוסה הפכה את המרוץ לצמוד. ה-DGA הסתפקה בהעברת מיליון דולר בלבד – סכום נמוך בהרבה מזה שהזרימה למרוצים אחרים – והינוחוסה הצליחה בכל זאת לנצח אף שיריבה נהנה מיתרון אדיר, ביחס של 5 ל-1, בהוצאות הפרסום.

במרוצים נוספים שנחתמו לפנות בוקר במדינה הדיחה הדמוקרטית ויקי גודווין את סגן המושל הרפובליקני הוותיק דן פטריק ותפסה את מקומו, והדמוקרט ניית'ן ג'ונסון גבר על הרפובליקני מייז מידלטון במרוץ לתפקיד התובע הכללי של טקסס. "אלו היו בחירות של גל סוחף בטקסס ובמדינה כולה", הודה פטריק המובס בהודעה שפרסם.

"אי אפשר באמת להאמין שזה קורה, אף על פי שעבדנו כל כך קשה כדי להגיע לרגע הזה", אמרה לפנות בוקר חברת בית הנבחרים ליזי פאניל פלטשר, דמוקרטית מיוסטון, לרשת CNN. "העוצמה והטוטאליות של זה – אני חושבת שזה מעבר לדמיון הפרוע ביותר של כל אחד מאיתנו". האסטרטג הדמוקרטי מייקל קולנק אמר כי תוצאות הלילה בטקסס הן בגדר "שינוי סדרי עולם".

הרפובליקנים, שלעגו במשך שנים לכוכבים הדמוקרטים בטענה שהם ליברלים מדי עבור טקסס ותלויים בתורמים מחוץ למדינה, הוכו בהלם לנוכח התוצאות. יו"ר המפלגה הרפובליקנית בטקסס, דרינדה רנדל, מסרה בהצהרה כי המפלגה תערוך "חשבון נפש כן, תפיק לקחים מכישלונותינו ותחזור חזקה יותר". סגן יו"ר המפלגה, דיוויד קובי, אמר כי התוצאות הן "קריאת ההשכמה שלנו".

הרעש הפוליטי שהתחולל בטקסס הדהד בשורה של מדינות שמרניות מובהקות ברחבי ארה"ב, שבהן נשברו שיאים היסטוריים בני עשרות שנים. בקנזס למשל, מדינה חקלאית ושמרנית בלב המערב התיכון, בחרו המצביעים בסנאטור דמוקרטי לראשונה מאז שנת 1932 – לפני כמעט מאה שנה, בעיצומם של ימי "השפל הגדול". המועמד הדמוקרטי אדם המילטון, כומר מתודיסטי העומד בראש "כנסיית ענק", הצליח לגבור על הסנאטור הרפובליקני המכהן רוג'ר מרשל.

בדרום קרוליינה, אף היא מדינה אדומה, מאסו הבוחרים בסנאטורית הרפובליקנית דרלין גרהאם, שמונתה למושב הסנאט בעקבות מותו של אחיה, הסנאטור הרפובליקני רב-ההשפעה והפרו-ישראלי לינדזי גרהאם, שהלך לעולמו במפתיע ביולי. במקומה העדיפו המצביעים את רופאת הילדים הדמוקרטית אנני אנדרוז, שהפכה לדמוקרטית הראשונה שמנצחת במרוץ לסנאט בדרום קרוליינה מאז 1998. רק לפני חודשים ספורים מעטים היו הפרשנים שהעריכו כי המושב הזה יהיה בכלל פתוח לתחרות ממשית.

גם באוהיו ובאייווה, שתי מדינות במערב התיכון שנחשבו בעבר לזירות קרב מתנדנדות ("סגולות") אך בשנים האחרונות הלכו ונטו בחדות ימינה עד שנתפסו כבלתי מושגות עבור המפלגה הדמוקרטית, רשמו הלילה הדמוקרטים ניצחונות אדירים. באוהיו השלים הסנאטור הדמוקרטי לשעבר שרוד בראון קאמבק מרשים כשגבר על הסנאטור הרפובליקני ג'ון יוסטד; במקביל, במרוץ לתפקיד המושלת, ניצחה הדמוקרטית איימי אקטון וקטעה שנות שלטון רפובליקניות ארוכות במדינה. אקטון גברה על המועמד הרפובליקני ויווק רמאסוואמי, מיליארדר מתחום הביוטק, בתום מערכת בחירות מכוערת שעלתה לכותרות בכל רחבי ארה"ב לאחר שרמאסוואמי הפיץ תשדיר בחירות שנוי במחלוקת, שאליו גויסה אמה של אקטון, שאיתה ניתקה יריבתו קשר לפני יותר מ-40 שנה, אחרי שבן זוגה של האם אנסה את אקטון בהיותה ילדה בת 12, והאם התייצבה לצדו. בתשדיר המכוער היא הוצגה האם מכנה את בתה שקרנית וקוראת לציבור לא להצביע לה.

באייווה כבשו הדמוקרטים הן את מושב הסנאט והן את לשכת המושל: הספורטאי הפראלימפי ג'וש טורק העביר לידי הדמוקרטים את מושב הסנאט שבו החזיקה הסנאטורית הרפובליקנית הפורשת ג'וני ארנסט, ואילו במרוץ למושל גבר הדמוקרט רוב סנד על המועמד הרפובליקני זאק לאן. במיין הודתה בהפסדה הסנאטורית הרפובליקנית הוותיקה סוזן קולינס, שכיהנה בתפקיד חמש כהונות רצופות ונחשבה במשך שנים לאלופת ההישרדות הפוליטית של מפלגתה.

כאמור, הגל הדמוקרטי לא נעצר בגבעת הקפיטול בוושינגטון, אלא שטף גם את בירות המדינות ברחבי ארה"ב. הבחירות אתמול כללו הצבעה גם לתפקיד המושל ב-36 מדינות, שבהן מתגוררים כ-80% מאזרחי ארה"ב, ומספרן של המדינות שהתבררו בסקרים כתחרותיות, כלומר ככאלה שבהן אין יתרון מובהק לאיש מהמועמדים, היה גדול באופן מפתיע – ביטוי ישיר לשיעורי התמיכה הנמוכים של טראמפ שגררו את מועמדי מפלגתו מטה.

ערב הבחירות ייצגו מושלים דמוקרטים כ-60% מאוכלוסיית ארה"ב, אך הרפובליקנים החזיקו ברוב של 26 מתוך 50 אחוזות המושל, ובעקבות הניצחונות הלילה יחזיקו הדמוקרטים בשנת 2027 בלפחות 27 לשכות מושלים. ההישגים הללו העניקו לדמוקרטים רוב בקרב מושלי המדינות לראשונה זה שני עשורים – מאז בחירות האמצע של 2006, שנערכו גם הן בכהונתו השנייה של נשיא רפובליקני (ג'ורג' בוש הבן), אז העבירו הדמוקרטים לידיהם שש לשכות מושלים שהיו קודם לכן בידי הרפובליקנים.

המשמעות המעשית של המהפך בלשכות המושלים לפנות בוקר היא דרמטית: הרוב החדש בקרב המושלים יאפשר לדמוקרטים להציב מערך הגנה תקיף הרבה יותר אל מול סדר יומו של טראמפ במחצית השנייה של כהונתו, או פשוט להתעלם מהנחיותיו. מאז שובו לבית הלבן העמיד טראמפ במבחן מתמיד את סמכויות המדינות, והתעמת בייחוד עם מושלים דמוקרטים סביב הפעלת כוחות המשמר הלאומי, מבצעי אכיפת הגירה, הצבת תנאים פוליטיים לקבלת סיוע פדרלי וניסיונות לכפות פיקוח פדרלי על כללי הבחירות, לרבות הגבלת ההצבעה דרך הדואר, פרקטיקה מועדפת על דמוקרטים רבים.

לצד המהפכים בטקסס, באוהיו ובאייווה, בלט במיוחד הניצחון הדמוקרטי בג'ורג'יה – מדינת מפתח בבחירות לנשיאות שבה שלטו הרפובליקנים בממשל המדינתי במשך שנים. המועמדת הדמוקרטית קיישה לאנס בוטומס, לשעבר ראש העיר אטלנטה ויועצת בבית הלבן בתקופת הנשיא ג'ו ביידן, הדפה את מתקפות הרפובליקנים על ניהול העיר שלה בימי מגפת הקורונה וגברה על המיליארדר הרפובליקני ריק ג'קסון. ג'קסון הזרים יותר מ-200 מיליון דולר מהונו האישי לתוך הקמפיין, אך בוטומס הצליחה למסגר אותו כמי שהתעשר על גבה של מערכת בריאות שבורה וגזר רווחים מכאב ומסבל של אזרחים.

אם יש בכל זאת נקודת אור עבור השמרנים אחרי הלילה הקודר שעבר עליהם, הרי שפלורידה בכללותה עדיין נוטה ימינה. "מדינת השמש", המעניקה 30 אלקטורים בבחירות לנשיאות (השלישית במשקלה האלקטורלי בארה"ב, אחרי קליפורניה וטקסס), הוכיחה כי בניגוד למדינות אחרות היא נותרה מעוז ימני: הסנאטורית הרפובליקנית אשלי מודי הצליחה להיבחר בה מחדש לאחר שניצחה בפער קטן, וחבר הקונגרס הרפובליקני ביירון דונלדס ניצח במרוץ לתפקיד המושל. בנוסף, הרפובליקנים הצליחו לשמור על משרות המושל בוורמונט ובניו המפשייר – אך נקודות האור הללו היו מעטות ומבודדות.

אחד הסיפורים המרתקים של בחירות 2026 הוא קריסתו המוחלטת של המבצע הרפובליקני לשרטוט מחדש של מפת מחוזות הבחירה לקונגרס – מהלך שנועד להבטיח למפלגתו של טראמפ שמירה על הרוב הזעום שהיה לה בבית הנבחרים, אך הסתיים בכישלון מהדהד.

כדי להבין את גודל הכישלון יש להכיר את שיטת הבחירות לקונגרס ואת מונח המפתח המלווה אותה: "ג'רימנדרינג" (Gerrymandering). רוב מדינות ארה"ב מחולקות למחוזות בחירה אלקטורליים, שכל אחד מהם מצביע כמעין ישות עצמאית ושולח נציג מטעמו לבית הנבחרים בוושינגטון. ככלל, גבולות המחוזות משורטטים מחדש (Redistricting) אחת לעשור, בעקבות מפקד האוכלוסין הכללי, כדי לשקף שינויים דמוגרפיים. מכיוון שלבתי המחוקקים המדינתיים ולמושלים יש כוח רב בקביעת המפות, מפלגת השלטון בכל מדינה מנצלת לא פעם את סמכותה כדי לעצב מחדש את גבולות המחוזות כך שייטיבו עם מצביעיה ויפצלו או יבודדו את מצביעי היריב. שינוי גבולות מגמתי כזה בידי השלטון כדי להטות את תוצאות הבחירות מכונה "ג'רימנדרינג" – על שמו של מושל מסצ'וסטס לשעבר אלברידג' גרי, שבראשית המאה ה-19 קבע במדינתו מחוזות בחירה מוטים לטובת מפלגתו.

אלא שבניגוד לנוהג של שרטוט מפות בתחילת כל עשור, בשנה החולפת יזם הנשיא טראמפ מאבק חריג של שרטוט מחוזות באמצע העשור: הוא הפציר ברפובליקנים בטקסס לעצב מחדש את מחוזות הבחירה במדינה כדי להעניק למפלגה הזדמנות לזכות בחמישה מושבים נוספים בבית הנבחרים. הקריאה של טראמפ הציתה מבצע ג'רימנדרינג בשמונה מדינות בשליטה רפובליקנית, שבהן שורטטו מחדש עשרות מחוזות בחירה, והרפובליקנים בנו על כך שהמפות החדשות יניבו להם, לצד חמשת המושבים בטקסס, עד ארבעה מושבים נוספים בפלורידה, שניים באוהיו, ומושב אחד בכל אחת מהמדינות אלבמה, לואיזיאנה, קרוליינה הצפונית וטנסי.

על הנייר החישוב נראה חסין מפני תקלות, ואולם במבחן הקלפי התוכנית התרסקה ברובה. המחוזות ה"בטוחים" התערערו מאוד בשל נחשול דמוקרטי שניזון מזעמם של המצביעים על טראמפ, על יוקר המחיה ועל המלחמה מול איראן, והרפובליקנים לא רק שכשלו בניסיון להשיג את מרבית המושבים הדמוקרטיים שאותם ביקשו לכבוש באמצעות השרטוט מחדש, אלא גם הפסידו מושבים שהם בנו על שימורם. "זו איוולת להניח שציבור הבוחרים בשנה אחת ייראה בדיוק כמו ציבור הבוחרים בשנה אחרת בתקופה של תנודות חדות בדעת הקהל", אמר פרופ' ג'סטין לוויט, מומחה מוביל לדיני בחירות, "אני חושב שסביר להניח שחלק ממשרטטי הגבולות פשוט לקו בביטחון יתר".

אירוניה פוליטית נוספת טמונה בכך שמה שהחל כיוזמה רפובליקנית עשוי להפוך לקראת בחירות 2028 למהלך דמוקרטי נרחב של שרטוט מפות מחדש. במרילנד אישרו אתמול הבוחרים תיקון חוקתי שיקל על בית המחוקקים הדמוקרטי במדינה לשרטט מחדש מחוזות לטובת מפלגתם – יוזמה שקודמה בגיבוי הנשיא לשעבר ברק אובמה כדרך "לעצור את טראמפ". גם בניו יורק כבר נקטו מחוקקים דמוקרטים צעד ראשוני לחלוקה מחדש של מחוזות הקונגרס לקראת 2028, ודמוקרטים שרשמו הישגים בבתי מחוקקים מדינתיים ברחבי ארה"ב עשויים להצטרף למגמה. ואולם, כפי שהמחישו תוצאות האמת אמש, חיזוי התנהגות הבוחרים ב-2028 יהיה מורכב מאי-פעם – בייחוד משום שזו תהיה מערכת הבחירות הראשונה לנשיאות מזה 16 שנים שבה שמו של טראמפ לא יתנוסס בראש פתק ההצבעה, ולא ברור כיצד יתארגנו תומכיו מאחורי מועמדים חדשים.

לצד רעידת האדמה הגאוגרפית-פוליטית, בחירות אמצע הכהונה של 2026 ייזכרו גם בזכות שורה ארוכה של מועמדים ומועמדות ששברו תקרות זכוכית היסטוריות בתולדות ארה"ב. ניצחונה של הדמוקרטית קיישה לאנס בוטומס בג'ורג'יה למשל הפך אותה לאישה השחורה הראשונה אי-פעם שנבחרה לתפקיד מושלת מדינה בארה"ב, והיה חלק מתקדים רחב עוד יותר: ב-250 שנות קיומה של ארה"ב נבחרו עד אתמול שלושה מושלים שחורים בלבד, ואילו בבחירות הנוכחיות הופיעו על פתקי ההצבעה שמונה מועמדים שחורים מטעם שתי המפלגות הגדולות, וניצחונותיהם של בוטומס בג'ורג'יה, של דייוויד קראולי בוויסקונסין, של ארון פורד בנבדה ושל הרפובליקני ביירון דונלדס – שהפך מצידו למושל השחור הראשון בתולדות פלורידה – יותר מהכפילו בתוך לילה אחד בלבד את מספר המושלים השחורים שנבחרו אי-פעם באמריקה (ארבעה חדשים, שהעלו את המספר הכולל לשבעה).

תקרות זכוכית נוספות התנפצו בדרום-מערב ארה"ב: בניו מקסיקו ניצחה הדמוקרטית דב האלנד והפכה לאישה הילידית-אמריקנית הראשונה בהיסטוריה שנבחרה להנהיג מדינה בארה"ב, ואילו בטקסס הפכה ג'ינה הינוחוסה למושלת הלטינית הראשונה בתולדות המדינה. שורת הניצחונות הנשיים הללו – לצד זכייתה של איימי אקטון באוהיו – מציבה את ארה"ב בדרכה לשבור את שיא כל הזמנים של 14 מושלות המכהנות במקביל.

גם בסנאט האמריקני נרשמו הלילה ציוני דרך היסטוריים: במישיגן גבר הדמוקרט עבדול אל-סייד האנטי-ישראלי על הרפובליקני מייק רוג'רס והפך למוסלמי הראשון אי-פעם שנבחר לסנאט של ארה"ב, ובניו המפשייר ניצח חבר הקונגרס הדמוקרטי כריס פאפאס את הרפובליקני ג'ון סונונו והפך לגבר ההומוסקסואל המוצהר הראשון בתולדות ארה"ב שנבחר לבית העליון של הקונגרס. לצדם בלט ניצחונו באייווה של הדמוקרט ג'וש טורק, שחקן כדורסל בכיסאות גלגלים וזוכה שתי מדליות זהב פראלימפיות: טורק, שמתנייד בכיסא גלגלים כל חייו, הופך עם בחירתו הלילה לספורטאי הפאראלימפי הראשון אי פעם שנבחר לסנאט של ארה"ב ולקונגרס האמריקני בכלל.