מנדלבליט יעיד 5 ימים ברצף, השופט הקשה בדיון: "מותר לחקור כל אדם על מתנות?"

ביום העדות החמישי של היועמ"ש לשעבר, השופט משה ברעם הקשה בשאלות לגבי היקף האישורים שנתן לחקירה בתיק 1000 ונוסח האזהרה שקיבל נתניהו. לשאלה על המתנות השיב: "אם יש חשד מסוים, פותחים בבדיקה". השופטים אישרו את בקשת ההגנה - ומנדלבליט יעיד שבוע הבא 5 ימים ברציפות

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, המשיך למסור היום (ראשון) את עדותו במסגרת משפט תיקי האלפים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך העדות התעמת מנדלבליט עם השופט משה ברעם בנוגע לנוסח החשדות שהופנו כלפי נתניהו בתיק 1000. בנוסף, אישרו השופטים את בקשת ההגנה, לפיה היועמ"ש לשעבר יעיד בשבוע הבא חמישה ימים ברציפות.

בחלקו הראשון של יום העדות התמקד עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, בצו האזנת סתר שאישר בית המשפט לבקשת המשטרה, להאזנה למקורבו של ראש הממשלה נתן אשל. מנדלבליט כבר התייחס לפעולת החקירה בעדותו וסיפר כי האזנה למקורב לראש הממשלה הייתה צריכה להיות מובאת לאישורו, ומשזה לא קרה הוא דרש לעצור את ההאזנה.

מנדלבליט הוסיף בעדותו הבוקר: "זה מאוד הרגיז אותי שהסתבר שזה מה שקרה ולכן זה אכן הופסק. זה לא דומה לאף פעולה אחרת שנתקלתי בה. הציפייה הייתה שדבר כזה, ככל שרוצים אותו, יביאו בפניי מראש, וזה לא נעשה. זה עלה בדיון. אני לא זוכר בדיוק איך גיליתי את זה. לא שזה הפתיע אותי".

חדד שאל את מנדלבליט האם עלו בהאזנה הקשרים פוליטיים, וזה השיב: "כשפונים למישהו שלא היה בתפקיד, ומטפל בעניינים מדיניים ופוליטיים של ראש הממשלה, צריך מאוד להיזהר ולא להקשיב להם. זה עלול לעלות הקשרים פוליטיים. זה רגיש מאוד. אני לא מוכן שיקשיבו ככל שאין איזה חשד שקושר אותו. לא זוכר שעלו דברים פוליטיים קונקרטיים באותן שיחות. יכול להיות".

חדד הציג את צו ההאזנה לנתן אשל, שכלל עבירות שוחד ושיבוש מהלכי חקירה, וביקש לבדוק אילו עבירות אישר מנדלבליט בנוגע לחקירה בעניין חוק "ישראל היום". "זה יכול להגיע גם לשם. אני דיברתי על טובות הנאה של אנשי עסקים ואישרתי. לא התחבר לי תיק 2000 לזה, אבל זה יכול להתחבר לחשד בתיק 1000", השיב מנדלבליט. חדד שאל: "לא אישרת לחקור עבירת שוחד בתיק 1000?", ולכך השיב מנדלבליט: "אישרתי נושא, זה לא אותו דבר כמו חקירה באזהרה. אני לא מאשר חקירה ספציפית אלא נושאים לחקירה".

השופט ברעם שאל: "לחוקרים יש שיקול דעת רחב?" מנדלבליט השיב: "כן. לפי החוק אני אמור להסכים בפתיחה בחקירה וככל שיש אישום הוא מוגש על ידי. אני לא החוקר ואני לא התובע. מרגע שנתתי הסכמה אני זז הצידה? זה לא הולך ככה. אני עובד עם אנשים שאני סומך ומאמין בהם, אנשי מקצוע שזו עבודתם ביום יום, בכירים במשטרה ובפרקליטות. הם באים אליי עם שאלות ומתקדמים, ואני מכווין אותם. אני בהחלט גם רוצה לדעת מה הפעולות שנעשו ושצריך עוד לעשות. אני מצפה שפעולות חקירה יובאו אליי לאישור - לא כל הפעולות - אבל ודאי המרכזיות. יש להם גם שיקול דעת".

בשלב הזה התגלע מעין עימות בין היועמ"ש לשעבר מנדלבליט לבין השופט ברעם, שחידד את השאלות בנוגע להתנהלותו. השופט שאל כיצד הגיב מנדלבליט כאשר ראה שהחוקרים שאלו את הדס קליין ויונתן חסון - העוזרת של איש העסקים ארנון מילצ'ן והנהג שלו בהתאמה - בנושאים שלטענת הסנגורים לא אישר. בעוד שמסירת העדות נדרשה לבדיקת מתן הסוויטה של איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר במלון רויאל ביץ' ליאיר נתניהו, הן נשאלו גם באופן כללי על טובות הנאה שקיבל נתניהו מאנשי עסקים.

"אני לא זוכר, אבל לא חדלתי מהבדיקה בנוגע למתן טובות הנאה בהיקפים נרחבים", השיב מנדלבליט. השופט ברעם תהה: "יש כאן אישור גורף לחקור בעניינו של ראש הממשלה?" מנדלבליט השיב: "לא. הגידור זה הנושא. אמרתי להם - 'אם תצליחו להביא לי ראיות לקבלת טובות הנאה בהיקף ניכר מאנשי עסקים, זה יכול להעביר את הרף מבדיקה לחקירה'".

השופט ברעם הוסיף לתהות: "מותר לחקור כל אדם וכל עניין בנוגע לקבלת מתנות? זה לא נראה גורף מדי כאשר מדובר בראש הממשלה?" מנדלבליט השיב: "אם יש חשד מסוים, פותחים בבדיקה. הם צריכים לבוא אליי עם ממצאים, ולכן יש ישיבות סטטוס".

השופט ברעם המשיך: "האישור מראש ולא בדיעבד? הגידור נעשה בדרך של אישור לפעולות קדימה?" מנדלבליט השיב: "יש היתר כללי לעניין הזה. צריכים אישור כל פעם". השופט הוסיף להקשות: "כלומר צריך לבקש אישור לפעולות מהותיות ולא ניתן לבצע אותן בלי האישור", ומנדלבליט השיב: "זה לא מדויק. האישור ניתן לבדיקת נושא ואף פעם לא הפסקתי אותו. לא צריכים לבוא לבקש על כל פעולה".

השופט ברעם לא הסתפק במענים של מנדלבליט: "אז על מה כן צריכים לבקש?" מנדלבליט השיב: "צריך להגיד שיש חשד כלפי פלוני ואנחנו רוצים להעמיק את הבדיקה כלפיו, והכול במסגרת אותו נושא. הדברים צריכים להיות הגיוניים. אני לא חושב באותו זמן על סיגרים ושמפניות. מה שהציגו לי באותו זמן לא הצדיק העמקה בנושא של סיגרים ושמפניות. מה ששינה היה העדות של הדס קליין עם המידע על קו אספקה ועל שימוש בכינויים שלימד על הסתרה".

השופט ברעם לא הרפה: "השאלה מה מבינים חוקרי המשטרה שמקבלים את ההיתר הכללי. אולי צריך לתת אישור יותר קונקרטי, כדי שלא יעשו חלילה בטעות מה שאסור. אני לא כל כך מבין איך זה אמור לעבוד". מנדלבליט ניסה להסביר: "בשביל זה יש ישיבות סטטוס. ככל שעולים דברים שמציגים קבלת טובות הנאה בהיקף נרחב, צריכים לבוא אליי מראש ולהציג את זה בפניי כדי לקבל היתר לעניין הזה. אני חושב שהם הבינו".

הסנגור חדד חזר לנוסח האזהרה בחקירת נתניהו בתיק 1000 והקריא את הדברים שנאמרו לנתניהו בפתח החקירה: "עומדים לחקור אותך באזהרה בחשד לקבלת טובות הנאה בשווי רב מבעלי הון ואנשי עסקים באמצעות בני משפחה הקרובים לך". לפי הנוסח, לא הובהר לנתניהו סעיף העבירה שבו הוא נחשד.

"חשבתי שיש פה ניסיון לנתב אותי לכיוון של שוחד כלפי ראש הממשלה ומילצ'ן, ואני חושב שצריך להיזהר לפני שמזמינים אדם לחשד בעבירה של שוחד", השיב מנדלבליט. "רציתי להתמקד בנושא של העובדות ולאו דווקא בסעיף העבירה הפוטנציאלי".

השופט ברעם הקשה: "אז איך נוצר הפער הזה? בין עובדות שמייחסות לו שוחד לבין מה שהוא מוזהר לגביו?", ומנדלבליט השיב: "יש מסכת עובדתית שאליה הוא צריך להתייחס. מבין את הטענה שאומרת שהוא צריך לדעת מראש על באיזו עבירה הוא חשוד, אבל בגלל זה נקטתי ב'טוהר מידות', כי זה נותן ספקטרום יותר רחב. במקרה הזה אני לא זוכר, אבל מלכתחילה זה היה נראה לי יותר בעולמות של הפרת אמונים ולא שוחד ולכן לא רציתי להגיע למקום שמייחס לו שוחד".

מנדלבליט אמר כי אינו זוכר אם קבע את נוסח האזהרה בתיק הזה, לעומת השליטה הרבה יותר שהייתה לו בתיק 4000: "בו רציתי לשמור לעצמי את מרחב שיקול הדעת בין שוחד למרמה והפרת אמונים".