האופסייד של גדי
את התסכול מתוצאות הבחירות יכל איזנקוט לתרגם כבר בליל המדגמים לטובת קמפיין אפקטיבי ביוזמתו, במקום זה הוא מיהר להכריז על ניצחון (שלא היה) ודהר להקמת ממשלה בתמיכת הערבים (שלא תהיה), רק כדי לקבל ברקס מליברמן שמקמבן ממשלה בראשותו בתמיכת החרדים
נבו כהן|
הנה זה מתחיל, שוב.
אחרי שביום הבחירות היכה את התחזיות, את הסוקרים ואת איזנקוט, מסתער ביבי שוב על הטרף, נועץ בו שיניים ומבצע בו את זממו בתיאבון רב.
לפני כשבוע פצח ביבי בקמפיין האחדות שלו, מוצאי שבת, שעת הפריים טיים, וכהרגלו זה רק הוא, לבדו, בלי עיתונאים, בלי שאלות, אפילו בלי השאלות המלטפות והמביכות של מוטי קסטל מערוץ 14, התייצב ביבי מול האומה ובעיקר מול גדי ושאיפותיו להקים ממשלת בזק, והפריח לאוויר את כמיהתו לאחדות.
הייתה זו הפעם הראשונה מאז הימים השחורים שבאו אחרי טבח שבעה באוקטובר שהמילה אחדות עלתה על שפתותיו.
שלושה ימים אח"כ, באקט אווילי לחלוטין, בחר נתניהו לחזור לסורו ולשסע ביום השבעת הכנסת, אבל מהר מאוד התעשת והבין שהדרך לשלוט בסדר היום ולסבך עוד יותר את הפלונטר שנקרא קואליציית איזנקוט עוברת דרך פמפום מסר האחדות וביתר שאת.
הדברים יכלו להתבצע אחרת לגמרי.
את התסכול מתוצאות הבחירות יכל איזנקוט לתרגם כבר בליל המדגמים לטובת קמפיין אפקטיבי ביוזמתו, במקום זה הוא מיהר להכריז על ניצחון (שלא היה) ודהר להקמת ממשלה בתמיכת הערבים (שלא תהיה), רק כדי לקבל ברקס מליברמן שמקמבן ממשלה בראשותו בתמיכת החרדים (שאיזנקוט ממש לא רוצה).
הקמפיין האפקטיבי האמור היה צריך להיות קמפיין אחדות אותו איזנקוט יוזם, הוא זה שהיה צריך להושיט את היד לעבר ביבי שהיה מבולבל בערב המדגמים לא פחות מאיזנקוט עצמו.
שליטה בסדר היום מובילה לשליטה בחדרי המו״מ, בזמן שאצל איזנקוט מיהרו לקבוע צוותי מו"מ וזנחו את הקמפיין ואת רצונות הציבור, ביבי התעשת ראשון.
תדרוכי נתניהו יציפו את התקשורת בוויתורים שביבי מוכן לשקול, איזנקוט יוצג כנוקשה, כסרבן, כמי שמעדיף משתמטים על פני משרתים, כמי שרחמנא ליצלן מבכר ערבים על ציונים, ביבי יעשה לאיזנקוט בית ספר, מכיתה א' ועד הבגרות
הנרטיב שישלוט בשיח הפוליטי בשבוע הקרוב לא יהיה הסיכוי לממשלת איזנקוט החדשה, אלא מהם התנאים של כל צד בכניסה לממשלת אחדות, במקום ליזום ולהביך את נתניהו בסירובו לדון באחדות, איזנקוט נגרר עכשיו בחוסר חשק לקוראלס שימצה לו את תקופת המנדט מהנשיא, מיצוי שעלול לעלות לו באובדן המנדט כשבאמתחתו כלום ושום דבר.
תדרוכי נתניהו יציפו את התקשורת בוויתורים שביבי מוכן לשקול, איזנקוט יוצג כנוקשה, כסרבן, כמי שמעדיף משתמטים על פני משרתים, כמי שרחמנא ליצלן מבכר ערבים על ציונים, ביבי יעשה לאיזנקוט בית ספר, מכיתה א' ועד הבגרות.
עוד לא מאוחר מדי להפוך את הקערה, על איזנקוט עכשיו להיות אחדודיסט על סטרואידים, אם הליכוד שלח את אלישע מדן הגיבור לפתוח מאהל אחדות, על איזנקוט לשגר את שירה שפירא לצעדת האחדות, כשבן גביר מכריז שהוא נגד אחדות, איזנקוט צריך להגיב שדווקא עכשיו,ללא בן גביר, זו בדיוק העת המתאימה.
איזנקוט צריך להיראות עכשיו ציוני יותר מהרצל, מאחד יותר מזכייה באירוויזיון וכלל ישראלי יותר ממנה של פרגית בפיתה, במקום זה אנשי איזנקוט עסוקים כעת בהמשך התדרוכים שאופציית הממשלה עם המפלגות הערביות עדיין על השולחן.
הסתיימו השיחות? מצוין, הדבר הנכון הוא לצייר נרטיב שיש רצון רוח גדולה של שינוי, רוח של פיוס וחזון, לכתת סלוגני שנאה לחיבוקים ולמלכד את ביבי אל תוך ממשלה ללא שותפיו הטבעיים.
ההודעה המשותפת שיצאה מסבב השיחות הראשון נותנת אפס סיכוי שאיזנקוט ייצא בשלום מהאופסייד שביבי מנסה להכניס אותו אליו.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.