לא למלחמה בחרדים, כן לביטחון ישראל

שנים של מאבקים סביב הגיוס רק העמיקו את השסע בחברה הישראלית, בעוד העומס על לוחמי המילואים שובר שיאים. הציבור הישראלי מכיר בחשיבות לימוד התורה ומבקש דרך אחרת. במקום להמשיך במלחמת התשה עקרה, על המדינה לבנות שותפות ביטחונית מעשית עם החברה החרדית

אלי פלאי|

תוצאות הבחירות סיפקו תמונה מביכה למי שביקשו להפוך את סוגיית גיוס החרדים למנוף הפוליטי המרכזי שלהם. יועז הנדל, שהעמיד את מאבק המילואימניקים במרכז הקמפיין, נותר מתחת לאחוז החסימה. עופר וינטר, שהניף אף הוא את דגל הגיוס, נכשל. יולי אדלשטיין, שהפך את המאבק על מתווה הגיוס לסוגיה פוליטית מרכזית, מצא את עצמו מחוץ לזירה. גם הניסיון להציב חלופה פוליטית בתוך החברה החרדית הסתיים בתוצאה מביכה" מפלגת הציבור החרדי שהציגה גישה עצמאית בסוגיית הגיוס ללא גיבוי גדולי התורה, קיבלה תמיכה זעומה ונחלה כישלון חרוץ בקלפי. היוזמות הללו, שפנו לקהלי יעד שונים, הניבו תוצאה אחת ברורה: אף אחת מהן לא הצליחה לתרגם את סוגיית הגיוס לכוח פוליטי עצמאי בכנסת. הפיכתה למלחמת תרבות נגד החברה החרדית אינה מציעה פתרון לצורכי הביטחון של ישראל.

בשנים האחרונות הפכה מערכת המשפט לגורם מרכזי בעיצוב מדיניות הגיוס. פסיקות בג״ץ, שלילת תקציבים, סנקציות כלכליות, צווים ואיומים במעצרים הפכו לכלים המרכזיים שבאמצעותם מבקשת המדינה לחולל שינוי בחברה החרדית. פריצת הדרך המיוחלת לא הגיעה. למרות השקעות של מאות מיליוני שקלים בפיתוח מסלולים מותאמים, תוכניות חשובות כמו חטיבת ״חשמונאים״ וגדוד ״נצח יהודה״ מתקשות למצות את פוטנציאל ההתרחבות שלהן. לדברי סא״ל יוסי לוי, מנכ״ל עמותת נצח יהודה, שנתיים של סנקציות פגעו קשות ביכולת לגייס חרדים למסלולי לחימה, ולמעשה לא נרשם כל גידול בגיוס הקרבי. במחזור הגיוס האחרון באוגוסט גייסה חטיבת ״חשמונאים״ פחות מ־80 לוחמים. גם נתוני הגידול הכוללים שמציג צה״ל מחייבים בחינה זהירה, שכן הם כוללים גם תלמידי ישיבות שנעצרו וחוילו, ולא בהכרח השתלבו בשירות פעיל.

הדוגמה המקוממת ביותר היא שלילת סבסוד מעונות היום בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הצעד הזה פגע דווקא באמהות חרדיות עובדות ובמשפחותיהן, והטיל את מחיר המאבק על פעוטות שאין להם כל קשר לשאלת הגיוס. האווירה הציבורית הטעונה, הפגיעה הכלכלית במשפחות ומדיניות הכפייה יוצרות אנטגוניזם, מרחיקות מועמדים פוטנציאליים לשירות ובולמות את התפתחותם של מסלולי שילוב מותאמים. הניסיון לשנות את החברה החרדית באמצעות כפייה משפטית מתעלם מהעיקרון הבסיסי ביותר בכל תהליך של שינוי חברתי: שינוי עמוק מחייב אמון, לגיטימציה ושיתוף פעולה.

סקר שערך המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית באוגוסט–ספטמבר 2026, בקרב 1,001 יהודים בוגרים, מגלה פער עמוק בין השיח הציבורי הלוחמני לבין עמדות הציבור. 58% מהציבור רואים בשמירה על עולם התורה אינטרס של מדינת ישראל כמדינה יהודית. 78% מעדיפים הסדר המכיר בהחרגת לומדי תורה על פני המשך מדיניות הסנקציות במתכונתה הנוכחית. 49% מכלל המשיבים מעדיפים הסדר המכיר בלומדי תורה על בסיס קריטריונים ברורים, לצד חובת גיוס למי שאינם עומדים בהם. רק 22% בחרו בהמשך מדיניות הסנקציות כפי שהיא. והנתון החשוב מכולם: 92% מהציבור סבורים שחשוב לצמצם את המתח בין החברה החרדית לבין יתר החברה הישראלית.

הדיון על גיוס החרדים נלכד בתוך תפיסה צרה: כמה צעירים בני 18 יתגייסו לצה״ל, כמה צווים נשלחו וכמה סנקציות הוטלו על מי שלא התייצבו. אלא שצורכי הביטחון של ישראל רחבים בהרבה מגיוס בני 18 לצבא הסדיר. ישראל זקוקה בדחיפות לכוחות מילואים נוספים להגנת העורף, לאבטחה ולהגנה על מחנות צבא, להגנה מרחבית ולעיבוי מערכי החירום והביטחון הלאומי. היא זקוקה גם לכוח אדם איכותי במערכות הטכנולוגיות והמודיעיניות.

במסגרת עבודת המכון נמצא כי 70% מהגברים החרדים העובדים בני 24 ומעלה שהשתתפו בסקר ייעודי הביעו עניין בשירות פעיל ומחייב במערך המילואים. מדובר בעתודת כוח אדם משמעותית שכמעט אינה מנוצלת כיום

לפני כשנתיים יזמנו במסגרת המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, בשיתוף בכירים לשעבר במערכת הביטחון, את ״תוכנית הבכירים 2030״. התוכנית הציבה יעד שאפתני של שילוב 50 אלף חרדים עובדים במערכי הביטחון והחירום עד שנת 2030, בשלושה תחומים מרכזיים: שירות מילואים במשימות הגנה, השתלבות במערכות ובתעשיות הביטחוניות, וחיזוק מערכי החירום וההצלה האזרחיים. במסגרת עבודת המכון נמצא כי 70% מהגברים החרדים העובדים בני 24 ומעלה שהשתתפו בסקר ייעודי הביעו עניין בשירות פעיל ומחייב במערך המילואים. מדובר בעתודת כוח אדם משמעותית שכמעט אינה מנוצלת כיום.

לנוכח המבוי הסתום אליו נקלעה סוגיית הגיוס, הגיעה העת למודל של הוראת שעה לתקופה מוגדרת של שלוש שנים. הדרך לפתרון מתחילה בהכרעה עקרונית ברורה: במסגרת הוראת השעה, תוקפא מדיניות הסנקציות והעימות המשפטי, ומדינת ישראל תבטיח בחוק את זכותו של כל מי שחשקה נפשו בלימוד תורה ומקדיש לכך את זמנו להמשיך בלימודיו, ללא מכסות שרירותיות וללא התניה במספר המתגייסים האחרים. זה המפתח הקריטי כדי לקבל את הסכמתם של גדולי התורה למהלכים הללו. עצם קביעת הוראת השעה לשלוש שנים מהווה את מנגנון המבחן והבקרה הטבעי.

במקביל, על הממשלה להקים מנהלת לאומית בעלת סמכויות ביצוע ותקציב משמעותי, שתוביל תוכנית חומש לשילוב חרדים במערכי הביטחון והחירום. משימתה תהיה לפתח מגוון רחב של מסלולים מותאמים, להסיר חסמים ולחבר בין צורכי מערכת הביטחון לבין יכולות החברה החרדית. את עיקר המשאבים והמאמץ יש להפנות לגיוס נרחב למערך המילואים החרדי, תחום שבו קיימת נכונות רחבה להשתתפות וניתן להגיע לתוצאות ביטחוניות משמעותיות בזמן קצר יחסית.

עשרות אלפי חרדים שדחו את שירותם בתקופת לימודיהם ובהמשך יצאו לשוק העבודה, מייצגים עתודת כוח אדם בעלת פוטנציאל ביטחוני גדול. באמצעות הכשרה מותאמת, יחידות אורגניות ומסלולי שירות מחייבים, אפשר לשלבם במשימות הגנה מרחבית, הגנת מחנות, אבטחת יישובים והגנת העורף. בניית מערך כזה תחזק את יכולות ההגנה של צה״ל, תאפשר חלוקה יעילה יותר של משימות הביטחון ותפחית את העומס המוטל על משרתי המילואים. בניית האמון ושיתוף הפעולה עם ההנהגה הרבנית יאפשרו בהמשך גם שיח ענייני על פיתוח פתרונות שירות מותאמים לצעירים חרדים שאינם לומדים תורה.

לצד המילואים יש להרחיב את מסלולי ההשתלבות במערכות הטכנולוגיות, המודיעיניות והתעשייתיות, ולחזק את השתלבותם של ארגוני החירום החרדיים במערך הלאומי

לצד המילואים יש להרחיב את מסלולי ההשתלבות במערכות הטכנולוגיות, המודיעיניות והתעשייתיות, ולחזק את השתלבותם של ארגוני החירום החרדיים במערך הלאומי. בתום תקופת המבחן של הוראת השעה, תוכל המדינה לבחון על בסיס נתונים תוצאתיים בשטח – ולא על בסיס הצהרות פוליטיות – את ההיתכנות, היקף השילוב בפועל והתרומה האמיתית לביטחון ישראל.

מדינת ישראל צריכה לשנות מן היסוד את הדרך שבה היא מודדת הצלחה בסוגיית גיוס החרדים. לא מספר צווי הגיוס, לא היקף הסנקציות וגם לא מספר האנשים שעברו הכשרה צבאית צריכים לעמוד במרכז. הכשרה היא אמצעי. ביטחון הוא התכלית.

המבחן האמיתי הוא כמה יכולת ביטחונית נוספה למדינה. האם מערך ההגנה המרחבית והגנת המחנות התחזק? האם נוצרו יחידות מילואים המסוגלות לשאת באחריות מבצעית מתמשכת? האם פחת העומס על משרתי המילואים הקיימים? האם התחזק האמון בין החברה החרדית למערכת הביטחון?

המשך מדיניות הסנקציות וההתנגשות המשפטית מותיר אותנו במעגל של עימות וחוסר אמון. בניית שותפות ביטחונית ארוכת טווח באמצעות הוראת שעה מעשית מציעה אפשרות לשינוי יסודי. המטרה אינה לנצח את החרדים במאבק על הגיוס. המטרה היא לבנות יחד איתם את ביטחון ישראל.

אלי פלאי הוא מו״ל עיתון ״משפחה״, מייסד ויו״ר המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית ומייסד קרן פלאי