"באקדמיה רוכשים מיומנויות וכישורים. זה חשוב לכל קריירה"

התואר איבד רלוונטיות? "באקדמיה רוכשים מיומנויות וכישורים. זה חשוב לכל קריירה"

בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" סיפרה ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב, על חשיבות האקדמיה ברקע מהפכת הבינה המלאכותית. ומה עם המחסור ברופאים? "הבנו שאם לא נעשה מעשה בקרוב לא יהיו מספיק רופאים ורופאות בישראל"

תגיות

"כולם מדברים על הרלוונטיות של התואר - למה צריך תואר כש-AI מנגיש לנו את כל הידע בלחיצת כפתור?", אמרה ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב, בוועידת "האנשים של המדינה", ועידת הדגל של ynet ו"ידיעות אחרונות". היא השיבה: "אקדמיה היא מזמן לא מקום שבו רק רוכשים ידע, אנחנו רוכשים מיומנויות וכישורים".

ברקע לעלייה במספר הסטודנטיות והסטודנטים שהחלו ללמוד באקדמיה הסבירה בן חמו את החשיבות בלמידת תואר. "השבוע שמעתי את ה-CTO של אנבידיה, מיכאל כגן, שלמד בטכניון", שיתפה. "הוא אמר שזה לא בדיוק הכשיר אותו למה שהוא עושה היום, אבל מה שכן הוא קיבל מהטכניון זה את היכולת לחשוב, להמציא את עצמו כל פעם מחדש - וזה רלוונטי לכל קריירה שנבחר".

על הבינה המלאכותית אמרה: "זו סוגיה שאנחנו דנים עליה בכל יום. אנחנו מבינים שאיש לא באמת יודע אילו מקצועות ישתנו ויישארו. מה שוודאי עבור כולנו הוא שכל התחומים יעברו איזושהי התאמה".

בן חמו תיארה את הצירים המרכזיים שבהם הוחלט להתמקד: "אחד זה ציר המדיניות: הקמנו שתי ועדות שכל כולן כרגע דנות באיך AI משפיע על המחקר, ההוראה והלמידה, כי אנחנו מבינים שזו לא 'עוד טכנולוגיה', אלא טכנולוגיה שמעצבת את המציאות של כולנו. בנוסף, אנחנו נוגעים בתשתיות. כדי להשתמש ב-AI אנחנו צריכים כוח מחשוב חזק עבור חוקרים וחוקרות. אנחנו רוכשים ביותר מ-400 מיליון שקל כוח מחשוב חזק וייעודי עבור חוקרים וחוקרות באקדמיה".

"והכי חשוב", ציינה, "זה הכשרת הסגל וההון האנושי. אנחנו מבינים שאי-אפשר לחכות וכבר השנה נפתחות שש מתוך 12 תוכניות שאישרנו לאחרונה ב-AI. מדובר בקרוב ל-100 סטודנטיות וסטודנטים שכבר עוסקים בזה השנה, אבל זה לא מספיק. אנחנו כל הזמן צריכים להיות Up to date. בכל הוועדות שציינתי יושבים אנשי תעשיה, סטודנטים וחוקרים כדי לוודא שאנחנו באמת בחזית".

בנוגע למחסור ברופאים בישראל אמרה: "הבנו שאם לא נעשה מעשה, בעשור הקרוב לא יהיו לנו מספיק רופאים ורופאות, בטח ובטח בפריפריה. זיהינו שיש צורך אמיתי וישבנו עם משרד הבריאות. החלטנו לפתוח שלוש פקולטות חדשות - באוניברסיטת רייכמן, במכון וייצמן ובאוניברסיטת חיפה. אנחנו מסתכלים על 1,490 סטודנטים שמתחילים את השנה הראשונה בלימודי רפואה - לעומת 700 רק לפני שש שנים".

"אנחנו מסתכלים לאחר מכן גם על השלב של הכשרה קלינית ועל תקנים בבתי החולים, וביד אחת משותפת עם משרד הבריאות דואגים שיהיו יותר שדות קליניים עבור הרופאים", סיכמה. "יש לנו גם תוכנית משותפת חדשה שבה החוקרים שלנו בעצם מחצית מהזמן נמצאים בבתי חולים, ומחצית מהזמן באקדמיה. זה מאפשר נגישות למחקר וגם הגדלה של התקנים".