מאירוסין ביפן לנטרול הטייס-מחבל: "צעקו 'עזרה', חשבתי שאם אקום - נמות בנפרד"

אדר חיות, מהנוסעים שהשתלטו על הטייס-המחבל בטיסת פליי דובאי, שחזר ל-ynet את רגעי האימה, הריצה לקוקפיט והעימות עם הדיילים: "חשדנו שהם נגדנו". בת הזוג מיכל, שהתארסה לו רק ימים ספורים קודם לכן, סיפרה על הטראומה שלא עוזבת: "יש לי סיוטים בלילה, אני נעזרת בכדורי שינה". צפו בתיעוד מתוך המטוס

"אני אומר לה 'מאמי, אני אוהב אותך'. לא נתפס לי שככה אני אמות". כך תיאר אדר חיות, אחד ממנטרלי הטייס-מחבל בטיסת פליי דובאי, את האימה שאחזה בו לפני כשבועיים כשהמטוס צלל בחדות והוא החל לחשוב על פרידה ממשפחתו ומבת הזוג מיכל שאליה התארס במהלך טיול שעשו השניים ליפן. צפו בתיעוד שיחת ההרגעה לנוסעים אחרי רגעי האימה:

"לא היינו אמורים להיות על הטיסה הזו", סיפר חיות ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". "טסנו לטיול ליפן לחודש שבמהלכו הצעתי למיכל נישואין. הזיזו אותנו מטיסה אחרת, אנחנו יושבים במטוס, אני קורא מאמר באייפד ומסכם לי נקודות כשמיכל צופה במסך נתיב הטיסה של המטוס ועוברת על הערים המוצגות ומה יש לעשות בהן. פתאום המטוס מתחיל להשתגע ולבצע פניות בצורה אקראית לכל הכיוונים".

באותם רגעים, לדבריו, היה עסוק בהרגעת הנוסעים שהיו בפאניקה. "נשמעה צעקה לחגור חגורות, אני לא חגור עדיין ומהר מאוד אני מרחף בין הכיסא לתקרה למשך שתי שניות שלמות. אני רואה אנשים סביבי בפאניקה וצועק להם 'תנשמו לבטן, הכול בסדר, לחגור חגורות'". חיות חגר, ובשלב הזה לא שיער שמדובר בניסיון פיגוע אלא היה לדבריו בטוח שזו תקלה במטוס שאולי הובילה להזדקרות והטייס מנסה להיחלץ ללא הצלחה.

רץ לי בראש שהמוות ודאי. אני חושב שאם אקום מיכל ואני נמות בנפרד ואני לא יכול שלא להיות איתה ברגעים האחרונים

אך כשהצלילה הופכת חדה יותר ("המטוס נכנס לסחרור"), הוא מבין שאין דרך לצאת מזה. "אני מבין שאנחנו הולכים להתרסק", אמר. "רצות הרבה מחשבות בראש. אני חושב על אנשים בסיטואציות דומות שבחרו להיפרד מקרוביהם ואני מסתכל על מיכל ואומר לה 'מאמי אני אוהב אותך', אני חוזר על כך כמה פעמים. לא נתפס לי שככה אמות, שמשפחתי תצטרך להמשיך לחיות בלעדי, ושלא אראה את בועת ה-AI מתפוצצת".

מיכל סיפרה מהצד שלה כי תהתה אם כך באמת הסיפור ייגמר. "אנחנו מדברים על הקמת משפחה והתרגשנו להתחיל לארגן את החתונה" אמרה, "זה היה פחד מוות והרגשתי שאנחנו הולכים למות, וחשבתי אולי להקליט משהו להורים שלי". אז שמע חיות את צעקותיה של טלי מנס, רעייתו של צביקה מנס שהיה מעורב גם הוא בנטרול המחבל, שלפי עדויות הייתה הראשונה להתריע בפני הנוסעים על המתרחש ולקרוא לעזרה.

חיות המשיך: "אחד האנשים צועק 'צריך אנשים מלפנים צריך אנשים שיעזרו', כל זאת כשאחד הדיילים מתקדם קדימה וצועק לחגור חגורות. כשהוא מגיע לפנים הוא מסתובב חזרה, פניו נפלו כאילו שראה את מלאך המוות, ובמהלך התקדמותו לאחורי המטוס כנראה להביא תיק עזרה ראשונה הוא צועק 'אני לא מאמין'. כשאני רואה את פניו אני מבין שהאירוע כנראה אחר, אך מה שרץ לי בראש שאחד הנוסעים דקר את שני הטייסים, והמוות הוא ודאי. אני חושב על כך שאם אקום מיכל ואני נמות בנפרד ואני לא יכול שלא להיות איתה ברגעים האחרונים".

אחרי שהמטוס התייצב חיות שמע צעקות שזקוקים לרופא והוא מחליט לקום ולסייע. "אני מסתובב למיכל ושואל 'אני קם בסדר?', היא עונה לי 'לך'. אני רץ מלפנים וכשמנסים לעצור אותי אני אומר להם שאני סטודנט לרפואה", סיפר. "השתחלתי בין האנשים ונכנסתי למסדרון הכניסה לקוקפיט שבו מתרחש האירוע הכאוטי שמלווה בצעקות רבות. אני רואה לפני מעט משמאל את הטייס ההודי שכוב ומדמם, על רגליו של ההודי מקופל המחבל כשאסף רג'ואן מעליו יחד עם יניב. שאלתי אותם מי מטיס את המטוס והם אמרו לי 'הטייס'. אני מזהה שיושב טייס בצד שמאל של הקוקפיט כשכתפו הימנית מרוחה בדם".

חיות נחלץ לעזרת הטייס ההודי, אך הוא מבין שהמחבל טרם נוטרל והוא עוזב אותו ואוזק את המפגע - אך אז נשמעות צעקות שלמחבל יש סכין. "המחבל מקבל כמה מכות נוספות. הדייל משלשל קיט אזיקונים על היד החשופה ואני מהדק ובלי להסס יותר מדי לוקח גם את היד המסוכנת ומכניס לאזיקון השני ומהדק גם אותה. אני מהדק אותה כל כך חזק עד כדי נמק כי מבחינתי שלא ייתכן שום מצב בו הוא משתחרר", הוסיף.

אלא שאז, לדבריו, דיילי המטוס ביקשו לשחרר את האיזוק למחבל. "הדיילים התחילו לריב איתנו, הם רצו לשחרר טיפה את האזיקה - מה שהעלה לנו חשד שהם אולי נגדנו". חיות סיפר על עימות איתם עד שאלו החלו להקשיב. בשלב הזה, עבר שוב חיות להרגיע את הנוסעים האחרים. "אמרתי להם 'חברים, היה פיגוע. המצב בשליטה. יש טייס שמטיס את המטוס'", אמר. "אני מרגיש שהצלחתי, אבל אני חוזר לקוקפיט ומבין שסיפור שחרור האזיקה לא נגמר והעניינים מתלהטים מחדש. במהלך המריבה יניב (חיון - נ"פ) אומר 'חברים, אם אנחנו לא ניקח פה פיקוד אני לא יודע איך זה יגמר'. אני מתחיל למשוך את אחד הדיילים. אנחנו נאבקים בעמידה ואני מחליט להרגיע. כשאני מרגיע גם הוא מרגיע והם גם מתחילים להשתכנע".

מיכל סיפרה כי גם אחרי שהמטוס התייצב והושגה שליטה, הפחד לא עזב אותה ואת שאר הנוסעים: "חשבנו בשלב הזה שהמחבל הוא אחד הנוסעים ולא ידענו אם יש לו שותפים. הרגשתי שאני צריכה להתכונן עם כלי נשק כדי להגן על עצמי ופחדתי שהוא העלה איזשהו חומר נפץ. כולם חשדו בדיילים ולא ידענו מי משתף פעולה ומי לא. היה הרבה מתח עד שהמטוס נחת".

גם כשבועיים אחרי, בני הזוג מתמודדים עם הטראומה. "אני עדיין לא מעכלת ומרגישה שהגוף שלי עדיין בשוק. עוד לא בכיתי ולא פרקתי לגמרי", אמרה. "מאוד קשה לי להתרכז בינתיים ויש לי סיוטים בלילה. אני נעזרת בכדורי שינה. היה לי תמיד קשה להירדם אז עכשיו זה יותר מציף אותי וגם המצב הפיזי של הגוף, אני עדיין מרגישה במתח מהמטוס וזה משפיע עליי".

בני הזוג חזרו ונחתו בשלום אך עדיין לא חגגו את אירוסיהם. לדבריהם, "אף אחד לא שואל על יפן או על האירוסין אלא שואלים על מה שחווינו שם במטוס. מזל שהוא נגמר טוב. אנחנו אוספים את עצמנו כי צריכים להתחיל להתארגן לחתונה אבל עדיין לא התאפסנו".