חוזרים לשכונה: היזמים שבונים מחדש את נוף ילדותם

הם גדלו בשיכונים, שיחקו במגרשים השכונתיים וחלקם עדיין מכירים את הדיירים. עשרות שנים אחר כך חוזרים אנשי הנדל"ן לרחובות שבהם גדלו - ומובילים מיזמי פינוי בינוי שמשנים את השכונות מהיסוד. "זה לא עוד פרויקט אלא בסגירת מעגל"

תחום ההתחדשות העירונית הפך בשנים האחרונות למנוע הבנייה והנדל"ן העוצמתי ביותר, שמשנה לנגד עינינו את קו הרקיע של ישראל. על פי נתוני הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, היקפי הפעילות בענף הגיעו ליותר מ-340 אלף דירות מאושרות במצטבר בתוכניות פינוי בינוי ולמאות אלפי היתרי בנייה לאורך השנים.

אלא שמאחורי המנופים, יציקות הבטון והדוחות היבשים, יש לא מעט סיפורים נוסטלגיים של סגירת מעגל, לא רק של בעלי הדירות. חלק מהיזמים ואנשי המקצוע בשוק ההתחדשות העירונית רואים בפרויקטים האלה, לצד עוד הזדמנות עסקית, גם הזדמנות לחזור למגרש השכונתי שבו שיחקו כילדים - כדי להוביל מהפך בשכונות שבהן צמחו והתחנכו.

אשר אלון, מנכ"ל ומבעלי קבוצת אשלי לירן, מגדיר את עצמו כיזם שההתחדשות העירונית עבורו היא הרבה מעבר לעסקים – היא גם חזרה הביתה. אלון נכנס לתחום ההתחדשות העירונית לפני יותר מ-20 שנה, וכבר אז סלל את הדרך כשיזם והקים את פרויקט הפינוי בינוי הראשון בתל אביב ME TLV בשכונת נווה שרת.

הוא נולד וגדל ברעננה בשכונת ה"בלוקונים", המוכרת גם כקריית שז"ר, בסמוך לרחוב ויצמן. זיכרונות הילדות שלו שזורים ברחובות הללו, החל ממשחקי כדורגל ומחניים עם ילדי השכונה במגרש השכונתי, ועד לצפייה משותפת בסרטי "פנס קסם" שהוקרנו בחוץ בחצרות הציבוריות.

הוא עזב את השכונה בנערותו כשיצא ללמוד ימאות והפליג בעולם, אך הוריו המשיכו לגור בה עד יומם האחרון. לאחר קריירה כחוקר בימ"ר תל אביב, שבה עסק בצוותי חקירה מיוחדים, הוא פנה לעסקי נדל"ן וספורט, וכיום הוא גם הבעלים של קבוצת הכדורגל הפועל רעננה. יחד עם שותפו וגיסו רוני בריק (נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ), הוא הקים את קבוצת אשלי לירן העוסקת הן בייזום והן בביצוע, חברה משפחתית שבה עובדים גם ארבעת ילדיו.

החיבור להתחדשות העירונית בשכונת ילדותו נולד מתוך הקהילה עצמה והוביל לגולת הכותרת שלו - ME ויצמן, פרויקט פינוי בינוי הראשון שיצא לפועל ברעננה. חברי הילדות שגדלו ושיחקו איתו בשכונה פנו אליו וביקשו שיקדם את הפרויקט ברחוב שבו התגורר. במסגרת הפרויקט הוקמו 4 מגדלים חדשים עם 154 דירות במקום 4 בניינים ישנים עם 48 יחידות דיור, והוא אוכלס ב-2021.

המפגש הראשון עם בעלי הדירות בשכונה התקיים במקום בעל משמעות עמוקה עבור כולם. מכיוון שלא היו באזור מבני ציבור מתאימים להתכנסות, הפגישה נערכה בבית הכנסת השכונתי "עולי לוב", ממש ליד ארון הקודש. אלון מתאר כי המעמד יצר אווירה רצינית שבה כל מילה שנאמרה הייתה מחייבת, מה שסלל את הדרך להקמת הפרויקט.

על אותו בסיס קהילתי ואישי המשיך אלון למתחם ME בורוכוב-כנרת, המרוחק רק כמה רחובות ממתחם ויצמן. גם בפרויקט זה מספר לא מבוטל מבעלי הדירות גדלו ולמדו יחד עם אלון באותו בית הספר. חברי הילדות, שהיו חלק מרכזי מוועד הדיירים, היו אלו שהאיצו בו לקחת את המושכות וסחפו אחריהם את יתר השכנים. הפרויקט המורכב משלב עסקאות פינוי בינוי, בינוי פינוי וקומבינציה, והקמתו הושלמה לאחרונה.

עבור אריאל בבלי, מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת בראל הפועלת גם היא בתחום הייזום והביצוע, העיסוק בנדל"ן בנוף הגליל (לשעבר נצרת עילית) הוא הרבה יותר ממיזם עסקי. מבחינתו מדובר במסע אישי אל נוף ילדותו: הוא נולד וגדל בעיר, ובית הילדות ניצב במרחק מאות מטרים ממגרש הכדורגל העירוני, שבעבר נקרא "אצטדיון גרין". "בצפון יש אנשים אמיתיים בגובה העיניים", אומר בבלי, והחיבור שלו לעיר נמשך גם לתוך חייו המקצועיים.

כבר כמהנדס צעיר הוא לקח חלק בבניית מבנה עיריית נוף הגליל, ובימים אלה הוא סוגר מעגל היסטורי כשהוא מוביל את פרויקט נגה, מיזם פינוי בינוי הראשון שיצא לביצוע בנוף הגליל ובמחוז הצפון כולו. הפרויקט, הממוקם ברחוב התירוש בסמוך לאזור שבו גדל, נמצא בשלבים מתקדמים וכולל גם הקמת מרכז מבקרים חדש בהשקעה של כ-7 מיליון שקל.

במסגרת הפרויקט מוקמת שכונה חדשה עם 7 מגדלים בני 15-27 קומות ו-778 דירות במקום 120 דירות ישנות ב-5 מבני רכבת שנהרסו, לצד שטחי מסחר ומגדל משרדים. הפרויקט צמוד לפארק העירוני "נופארק" ובקרבת הרכבת הקלה "נופית" העתידית. לצד תנופת הבנייה, סגר בבלי מעגל נוסף לאחר שהחברה הפכה לנותנת החסות הרשמית של קבוצת הכדורגל העירונית וכן של אצטדיון הכדורגל העירוני, שהיה חלק בלתי נפרד מנוף ילדותו.

בבלי מתאר כיצד ראה את האצטדיון מחלונו מדי בוקר ואת אחיו הקטן משחק במחלקת הנערים של הקבוצה המקומית. זיכרון ילדות בולט הוא מפגש עם כוכב הקבוצה דאז, השוער האגדי יעקב אסייג, שהזמין אותו לביתו. "אני נרגש להיות חלק מבניין העיר שבה גדלתי והתחנכתי. מבחינתי לא מדובר בעוד פרויקט בנייה אלא בסגירת מעגל ובזכות גדולה", הוא אומר.

עבור טל אל-על, התחדשות עירונית אינה רק מקצוע או מומחיות, אלא חיבור רגשי ואישי לשורשים. אל-על נולד וגדל בשכונה ד' מזרח בבאר שבע עד גיל 10. השכונה, שהוקמה כשכונת מעמד ביניים קלאסית, הציעה דירות מרווחות יחסית, מוסדות ציבור וקרבה לאוניברסיטת בן-גוריון ולבית החולים סורוקה. לימים, גילה אל-על שגם צביקה הדר ודני קושמרו גדלו באותה שכונה ובאותה תקופה, אם כי לא הכיר אותם בשל פער הגילאים.

גן סיאטל שימש כפארק השכונתי, ומרכז אורן נדמה בעיניו כילד כמקום רחוק, "מעבר להרי החושך". הוריו, שחלמו להיות חקלאים, עברו למושב תאשור מאחר שהדירה בשדרות הנשיאים הפכה לצפופה מדי עבור 6 ילדים. למרות המעבר, באר שבע נותרה מרכז חייהם. אל-על חזר להתגורר בשכונת ילדותו כסטודנט לאחר שחרורו מהצבא. לימים הפך למתכנן ערים וכיהן במשך למעלה משני עשורים כחבר מועצת עיריית באר שבע. מתוך תקופה זו, שימש במשך יותר מ-13 שנים כסגן וכמ"מ ראש העירייה, כשהוא מחזיק בתיקי ההנדסה, התחבורה ושימור האתרים.

בתפקידים אלה קידם אל-על את תחום ההתחדשות העירונית בעיר, ולקח חלק משמעותי ביוזמה ובקידום של תוכנית המתאר באר שבע 2030. כיום, בתפקידו כשותף ומנהל סניף המרחב הדרומי בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, הוא חזר לחדש את השכונה. פרויקט הדגל של המרחב הדרומי בחברה, אותו מוביל אל-על, נמצא במתחם רינגלבלום ברנפלד, הממוקם בכניסה הצפונית לבאר שבע, מול מרכז אורן ומרחק שתי דקות הליכה מבית ילדותו.

הפרויקט, הכולל כיום 64 דירות ב-3 בניינים, הגיע לאחרונה לרוב הדרוש של בעלי הדירות ויוצא לדרך לשלב התכנון בליווי החברה. על החיבור האישי שלו לפרויקט הוא מספר: "כשמדובר במתחם המרוחק 2 דקות הליכה מבית ילדותי, זה מפעיל אצלי מחויבות שהיא מעבר למקצוע ולעברי המוניציפלי. זוהי סגירת מעגל אישית, זכות גדולה ובשורה משמעותית לעיר שבה צמחתי ולתושביה".

עבור רן ינאי, מנכ"ל ובעלי חברת צ.פ, העיסוק בהתחדשות עירונית אינו עוד פרויקט על הנייר, זה מסע בזמן אל נופי ילדותו ונעוריו בירושלים. ינאי, נשוי ואב ל-3, הוא ירושלמי שורשי שנולד וגדל תחילה בקריית יובל, עבר עם משפחתו בגיל 13 אל שכונת רמות הצעירה אז, וחי בה עד לאחר שירותו הצבאי.

זיכרונות הילדות שלו שזורים בשכונה שנבנתה אז כסמל לצמיחה ירושלמית חדשה. בשנות ה-80, אזור הבתים הצמודים ורחובותיה של רמות היו מוקד של חיים קהילתיים ושימשו בית למשפחות צעירות, אנשי רוח, שופטים, קצינים ופוליטיקאים. ינאי זוכר היטב את השכונה כתערובת מיוחדת של דתיים וחילונים שחיו יחד בכתף אל כתף.

השנים חלפו, והשכונה עברה מהפך דמוגרפי דרמטי וכיום היא מוקד חרדי מתפתח. אך הגלגל הסתובב, וינאי חזר למגרש ילדותו לא כדייר אלא כדי לחולל מהפך פיזי ותכנוני. קבוצת צ.פ, שבה הוא מנהל את זרוע היזמות ואת זרוע הביצוע, מובילה כיום פרויקט פינוי בינוי ענק ברחוב אהרון אשכולי בהיקף השקעה של כ-570 מיליון שקל.

"לראות את השכונה הוותיקה שבה התבגרתי תופס לנגד עיני צורה חדשה, מתחדשת ומותאמת לאתגרי העתיד זו סגירת מעגל פרטית ולאומית כאחד"

במסגרת הפרויקט, שזכה לאחרונה לרוב הדרוש מטעם הדיירים, יפונו כ-80 דירות ישנות ובמקומן יוקמו כ-292 דירות חדשות ב-4 בניינים בבנייה מרקמית ובניין נוסף גבוה יותר. הפרויקט תוכנן בשיתוף משרד פייגין אדריכלים כדי להשתלב באופי השכונה וצרכיה המיוחדים, והוא כולל בין היתר מרפסות סוכה ותשתיות חדשות בקרבת תחנת הרכבת הקלה העתידית.

עבור ינאי, החזרה לרמות היא הרבה מעבר להתרחבות עסקית. "מדובר בפרויקט מרגש ומשמעותי ביותר עבורי ועבור תושבי השכונה", הוא אומר, "לראות את השכונה הוותיקה שבה התבגרתי תופס לנגד עיני צורה חדשה, מתחדשת ומותאמת לאתגרי העתיד זו סגירת מעגל פרטית ולאומית כאחד".