המרוץ לתפקיד מזכ"ל האו"ם: המועמדת החדשה, מפת הסיכויים - והיחס לישראל
איוון א-באקי, דיפלומטית בת 40 שנות ניסיון מאקוודור, הצטרפה לרשימת המועמדים להחליף את אנטוניו גוטרש. כעת עולה השאלה האם היא תצליח לאתגר את רבקה גרינשפן מקוסטה ריקה שנחשבת למועמדת מובילה לתפקיד. רשימת המועמדים המלאה - ויחסם לישראל
המרוץ לתפקיד מזכ"ל האו"ם נכנס לשלב משמעותי נוסף, כאשר ביום שישי הקרוב יקיימו חברות מועצת הביטחון סבב נוסף של הצבעות במסגרת הליך הבחירה. במוקד תעמוד השאלה האם המועמדת המובילה, רבקה גרינשפן מקוסטה ריקה, תצליח להמשיך ולבסס את יתרונה, האם יתר המועמדים יצמצמו את הפערים, ובעיקר, כיצד תשפיע כניסתה של מועמדת חדשה למירוץ על מאזן הכוחות.
המועמדת החדשה היא איוון א-באקי מאקוודור, שמועמדותה הוגשה על ידי ממלכת טונגה. מדובר במהלך חריג יחסית, שכן אקוודור עצמה לא עומדת מאחורי מועמדותה באופן רשמי. בכך מצטרפת א-באקי לשורה של מועמדים שנאלצו להסתמך על מדינות אחרות לצורך הגשת מועמדותם, נתון שעשוי להעיד גם על רמת התמיכה הפוליטית שממנה הם נהנים כבר בשלב הראשון של המירוץ.
א-באקי היא דיפלומטית ותיקה בעלת יותר מארבעים שנות ניסיון. לאורך הקריירה שלה כיהנה כשגרירת אקוודור בארצות הברית, בצרפת, בקטר ובמספר מדינות נוספות במזרח התיכון, הייתה שותפה להסכם השלום בין אקוודור לפרו, והובילה יוזמות בינלאומיות בתחומי הסביבה, ההגנה על האמזונס ואיי גלאפגוס ושיתופי פעולה בין-אזוריים. במסמך החזון שפרסמה היא מציגה את עצמה כמועמדת שתוכל לגשר בין הצפון לדרום הגלובלי ולהחזיר את אמון המדינות במערכת האו"ם.
את מסמך החזון שלה היא פותחת בסיפור אישי מתקופת מלחמת האזרחים בלבנון בהיותה דיפלומטית של אקוודור. לדבריה, בזמן שהסתתרה עם שלושת ילדיה במקלט בביירות תחת הפצצות, נשבעה כי אם ישרדו תקדיש את חייה לקידום השלום. את אותו סיפור היא מציגה כנקודת המוצא לתפיסת עולמה ולמועמדותה לתפקיד.
ברמה המוסדית, א-באקי מציגה חזון של רפורמה רחבה באו"ם. היא קוראת לארגון שיהיה חופשי מהשפעת גושים פוליטיים, יתמקד במניעת מלחמות במקום בניהולן, יחזק את אמון המדינות החברות, יפעל להתייעלות משמעותית של המערכת ויבטיח שימוש יעיל יותר בתקציבי הארגון. אחת ההצעות הבולטות שלה היא רפורמה עמוקה במועצת הביטחון, הכוללת גם ביטול זכות הווטו של החברות הקבועות. ביחס לישראל, עמדותיה אינן חד-משמעיות. בספרה "ייעודי" היא מתארת את יחסיה הקרובים עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אך מותחת ביקורת על מדיניותו כלפי ישראל, ובפרט על החלטתו להכיר בירושלים כבירת ישראל. בשנת 2025 אף הציעה להפוך את ירושלים לטריטוריה ניטרלית במעמד מיוחד, בדומה לוותיקן.
לצד כניסתה של א-באקי, המירוץ ממשיך להתמקד בשלושה מועמדים בולטים. בראש הרשימה ניצבת רבקה גרינשפן מקוסטה ריקה, שקיבלה את התמיכה הגבוהה ביותר בסבב ההצבעה הקודם. גרינשפן, המכהנת כיום כמזכ"לית ועידת האו"ם לסחר ופיתוח, מציגה חזון המתמקד בהשבת אמון המדינות במערכת הרב-צדדית, קידום רפורמות ניהוליות, שיפור היעילות של הארגון והחזרת האו"ם למעמד של גורם מרכזי בפתרון סכסוכים. בירושלים היא נתפסת כמועמדת פרגמטית ומתונה יחסית, שאינה מזוהה עם קו אנטי-ישראלי מובהק.
במקום השני במירוץ ניצבת קרולין רודריגז בירקט מגיאנה, שנחשבת לאחת ההפתעות של מערכת הבחירות. בירקט, שכיהנה כשרת החוץ של גיאנה ומשמשת כיום כשגרירת המדינה באו"ם, מדגישה את הצורך בחיזוק המולטילטרליזם, הרחבת מעורבות המזכ"ל בפתרון סכסוכים והובלת רפורמות במערכת האו"ם. עם זאת, מבחינת ישראל היא נחשבת לאחת המועמדות הבעייתיות ביותר. בשנה האחרונה הובילה מטעם גיאנה שורה של התבטאויות חריפות נגד ישראל בעצרת הכללית ובמועצת הביטחון, קראה ליישום מלא של חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בנושא "הכיבוש", תמכה בקידום ההכרה במדינה פלסטינית והאשימה את ישראל בהפרת המשפט הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי.
לאורך נאומיה הדגישה פעם אחר פעם את אחריותה של ישראל למצב ברצועת עזה וביהודה ושומרון, בעוד שביקורת ישירה על חמאס כמעט שלא נשמעה מצדה. גם במסמך החזון שלה היא שמה דגש על הרחבת תפקידו המדיני של המזכ"ל ועל מעורבות אקטיבית יותר של האו"ם בניהול משברים בינלאומיים.
גם רפאל גרוסי מארגנטינה, המכהן כראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ממשיך להיחשב כמועמד משמעותי. הוא מציג את עצמו כמנהל בעל ניסיון מוכח במערכת האו"ם וכמי שמסוגל להוביל רפורמות מעשיות בארגון. גרוסי נהנה, על פי הערכות דיפלומטיות, גם מתמיכה אמריקנית, אולם במקביל מתמודד עם ביקורת מצד חלק מהמדינות בשל העובדה שהוא ממשיך לעמוד בראש סבא"א במקביל לניהול הקמפיין לתפקיד המזכ"ל.
מישל בצ'לט מצ'ילה, לשעבר הנציבה העליונה לזכויות האדם, ממשיכה להיות אחת הדמויות המוכרות ביותר במירוץ, אך גם אחת השנויות ביותר במחלוקת מבחינת ישראל. בתקופת כהונתה כנציבה העליונה הובילה שורה של ביקורות חריפות נגד ישראל, ובמערכת הדיפלומטית בירושלים היא נתפסת כמועמדת בעלת רקורד בעייתי במיוחד. למרות ניסיונה הרב, היא מתקשה עד כה לצבור תמיכה רחבה בהשוואה למועמדים המובילים.
תוצאות סבב ההצבעה הקודם מצביעות על יתרון ברור לגרינשפן, אחריה רודריגז בירקט ולאחר מכן גרוסי, בעוד יתר המועמדים מתקשים לייצר מומנטום משמעותי. ההצבעה הקרובה תהיה הראשונה שבה תיבחן התמיכה באיוון א-באקי, אך לא פחות מכך היא צפויה ללמד האם מתגבשת קבוצה מצומצמת של מועמדים שתוביל את המירוץ בחודשים הקרובים, או שמא כניסתה של מועמדת נוספת תצליח לערער את מאזן הכוחות ולהחזיר את ההתמודדות לשלב פתוח יותר.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.