"ירייה באפלה": הפרצות בפיקוח על עברייני מין - והשאלות הקשות

על אף שאדם יאסין הוא עבריין מין מוכר שנמצא תחת פיקוח, הוא הצליח לפגוע מינית בצעירה בחודש שעבר • המקרה הזה מעלה את השאלה: עד כמה אמצעי הפיקוח מונעים עבירות מין חוזרות • איגוד מרכזי הסיוע מציע תוכנית שתכלול מעקב אדוק יותר • אולם הפרקליט אורן פז טוען: “צווי הפיקוח אפקטיביים בהגנה על הציבור”
תגיות
"הדבר הזה לא היה צריך להתרחש", אמרה עו"ד סיגל אורבך סולומון, שמייצגת את האישה שנאנסה בתל אביב בחודש שעבר על-ידי אדם יאסין, עבריין מין מורשע שהיה תחת פיקוח יחידת "צור" של שב"ס, שמוסמכת לעקוב אחר עברייני מין ולוודא שאינם מפרים את המגבלות שהוטלו עליהם. למרות זאת, הוא הצליח לעקוב אחר האישה, להיכנס לדירתה ולבצע בה את מעשיו.
למרבה האימה, על אף שהאישה הגישה תלונה במשטרה ואף נלקחה ממנה דגימת דנ"א, יאסין הצליח להיכנס לדירתה פעם נוספת וניסה לבצע בה מעשה מגונה. הוא נעצר רק בחלוף ארבעה ימים נוספים. "נדרוש תשובות מהגופים שהיו אמורים לבצע את הפיקוח", אומרת אורבך סולומון.
השאלות אכן רבות, והן מופנות לכל גורמי אכיפת החוק והמשפט: מעונשי המאסר הקצרים למדי שהוטלו על יאסין על אף העבירות החוזרות ונשנות שביצע לאורך השנים, דרך השאלה מדוע חלף זמן כה רב בין ביצוע דגימת הדנ"א לבין פענוחה ומעצרו של יאסין. וישנה גם שאלת הפיקוח: יאסין, בדומה לעוד כ-1,500 היה נתון תחת מגבלות שהוטלו עליו מכוח חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין.

החוק, שנחקק ב-2006, הוא "יחיד במינו", מסביר עו"ד אורן פז מפרקליטות מחוז תל-אביב, העומד בראש הפורום הארצי של הפרקליטות לתחום הפיקוח על עברייני מין. זאת, משום ש"אין עוד אוכלוסייה של עבריינים פליליים שמסיימים לשלם את חובם לחברה וממשיכים להיות מפוקחים". המחוקק אפשר להמשיך ולהגביל את העבריינים המשוחררים משום ש"מסוכנות מינית, למרבה הצער, היא ארוכת טווח", כלומר לא חולפת מעצמה בתום ריצוי עונש המאסר וחזרת עבריין המין לקהילה.
החוק קובע כי לעברייני מין שריצו את עונשם תיערך הערכת מסוכנות מינית, המתבצעת באחריות משרד הבריאות, ובהתאם לה נקבעת "חליפת פיקוח" פרטנית לכל עבריין. סוגי המגבלות על עברייני המין נקבע בצו שיפוטי, המבוסס על האפשרויות בחוק ועל המלצת יחידת הפיקוח של שב"ס ובקשת הפרקליטות. במקרה של עברייני מין שהוגדרו ברמות הסיכון הגבוהות ביותר, מאפשר החוק הארכה של הפיקוח לתקופה של עד עשרים שנה.
כבר בשלב בקשת צו המגבלות אפשר להבין שהפיקוח אינו הרמטי, וגם לא מתיימר להיות כזה: אנשי המקצוע המעורבים בתחום מסבירים כי בית המשפט מאשר את המגבלות המבוקשות בתנאי שקיים קשר בינם לבין אופי העבירות שביצע עבריין המין. כך למשל, על מי שביצעו עבירות בילדים תוטל מגבלה בדמות קרבה למקומות כינוס של ילדים; מי שביצעו את עבירות המין דרך הרשת יוגבלו בגישה לאינטרנט. ואולם, בתחומים אחרים תותר להם תנועה חופשית לגמרי.

העובדה שהמגבלות מאפשרות לעבריינים תנועה חופשית במרבית תחומי החיים עשויה לענות לפחות על חלק מהשאלות הנוגעות למקרה הקשה של יאסין, שהורשע לפני כ-20 שנה בביצוע מעשה מגונה בילדה בת שש. במערכת האכיפה מזכירים כי החוק מבקש לאזן בין העובדה שהאדם כבר ריצה את עונשו לבין הצורך להגן על הסביבה. באיגוד מרכזי הסיוע סבורים כי כיום, הערכות המסוכנות מקלות מדי והמגבלות הנגזרות מהן אינן מספקות. "פעמים רבות הערכת המסוכנות לא מייצגת נאמנה את מצבו האמיתי של העבריין ואת הסכנה הנשקפת ממנו לציבור, וגם המגבלות הנגזרות לא מקנות רשת הגנה מספקת לציבור", אומרת עו"ד מיה אוברבאום, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.
ביחידת צור של שב"ס מפקחים בכל רגע נתון על כ-1,500 עברייני מין. שב"ס לא מסר כמה פקחים מועסקים ביחידה, אך על דבר אחד אין מחלוקת: הפיקוח אינו מסוגל, וגם אינו מתיימר לפקח על העבריינים בכל רגע ורגע. הפיקוח מתבצע בשיטות שונות, גלויות וסמויות, והוא מתמקד באזורי הפרה פוטנציאליים: במקומות כינוס של ילדים, במקומות בילוי שאליהם מנועים חלק מהמפוקחים מלהגיע או באינטרנט. הפרה של תנאי הפיקוח יכולה להוביל לתלונה במשטרה שבעקבותיה ייפתח הליך פלילי נגד המפוקח, ובמקרים של הפרות חמורות יותר - כאלה שעשויות להוביל לביצוע עבירה בטווח הנראה לעין - פקחי היחידה מוסמכים לבצע מעצר זמני כבר באותו הרגע.
עו"ד מיה אוברבאוםקרדיט: נועה זילבר
במערכת האכיפה סבורים שעצם קיומו של הפיקוח משמש כגורם הרתעה, ומוסיפים כי העובדה שבכל רגע נתון מתנהלים עשרות תיקים על הפרות הצו מעידים כי הפיקוח יעיל למדי, לאחר מעשה וחשוב מכך - גם כאמצעי מניעתי. "הניסיון המצטבר בהטלת צווי הפיקוח ובאכיפתם מלמדים על הרתעה משמעותית ועל האפקטיביות של הצווים בהפחתת הישנות עבירות מין ובהגנה על הציבור", אומר פז. הוא מוסיף כי לצד אמצעי ההרתעה, ההליכים משמשים לעתים כזרז לעידוד שילוב העבריינים בהליכי שיקום ייעודיים, כדי להפחית את המסוכנות המינית ולעודד שילוב מחודש בחברה.
אוברבאום סבורה שזה פשוט לא מספיק: "הפיקוח כיום הוא ירייה באפלה", אומרת אוברבאום, "יש גבול לכמה אפשר לעקוב אחרי אנשים באמצעים אנושיים או טכנולוגיים בסיסיים. אמצעי האכיפה כיום מוגבלים". באיגוד מרכזי הסיוע מפרסמים היום דוח נתונים לשנת 2025, לצד תוכנית מקיפה בתחום הפגיעות המיניות, לטיפולה של הממשלה העתידית. בין השאר, מוצע בה תיקון חקיקה הנוגע לפיקוח על עברייני מין, בדומה לפיקוח שמתבצע כיום על עצורים ששוחררו לחלופות מעצר ועל מי שהוטל עליהם צו הגנה למניעת אלימות במשפחה. "אמצעי כאמור ינטר את מקום הימצאותו של עבריין המין, ויוכל להתריע במערכות הפיקוח אם עבריין המין חורג מהתנאים שהוטלו עליו", נכתב.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.
