מפה עולמית חדשה: חקלאות וסכרים מאיימים יותר מכול על המגוון הביולוגי במים מתוקים
חוקרים מאוניברסיטת מקגיל מיפו 45 איומים על יותר מ-21,000 מינים של מים מתוקים. לפי המחקר שראה אור ב-Science, מיני מים מתוקים מאוימים יותר מבעלי חוליות יבשתיים, ואירופה וצפון־מערב אפריקה נפגעות יותר מכול.
נהרות, אגמים וביצות תופסים חלק קטן משטח כדור הארץ. עם זאת, הם מארחים מגוון עצום של חיים. מחקר חדש מציג את המפה העולמית המפורטת ביותר עד כה של האיומים על המגוון הביולוגי במים מתוקים. לפי הממצאים, חקלאות, סכרים ונגר חקלאי הם האיומים הגדולים ביותר. המחקר ראה אור ב-29 באוקטובר 2026 בכתב העת Science.
225 מפות לאיום אחד מצטבר
כריסטוף בראבן (Christophe Brabant), דוקטורנט באוניברסיטת מקגיל בקנדה, הוביל את המחקר. החוקר הבכיר הוא פרופ' לארס לונסמן איברסן (Lars Lønsmann Iversen). הצוות אימץ שיטת מיפוי ששימשה בעבר למינים יבשתיים.
החוקרים נעזרו בנתוני הרשימה האדומה של האיגוד הבין־לאומי לשימור הטבע (IUCN). הם מיפו 45 איומים על יותר מ-21,000 מינים. המינים שייכים לחמש קבוצות: יונקים, זוחלים, דגים, דו־חיים ושפיריות. כך נוצרו 225 מפות, ואותן איחדו החוקרים למדד איום מצטבר. לבסוף, הם השוו את התוצאות למיפוי קודם של בעלי חוליות יבשתיים.
"המפות האלה נותנות לנו בסיס חדש, ייחודי למים מתוקים, לשמירת הטבע", אמר בראבן. לדבריו, בזכות המודל אפשר לחשב לכל אגן ניקוז משני את ההסתברות שמין שחי בו נפגע.
המגוון הביולוגי במים מתוקים: היכן הפגיעה קשה ביותר
אירופה וצפון־מערב אפריקה הן האזורים שנפגעים יותר מכול. בנוסף, מיני מים מתוקים מאוימים יותר מבעלי חוליות יבשתיים. גם הדפוס הגאוגרפי של הפגיעה שונה בין שתי הסביבות. לכן לא די להעתיק לנהרות את מפות השימור של היבשה.
האיום המרכזי משתנה מקבוצה לקבוצה. החקלאות פוגעת בעיקר בדו־חיים ובחלק מהחרקים, למשל שפיריות. לעומת זאת, ציד פוגע בעיקר בזוחלים וביונקים. ממצא מדאיג נוסף: רבים מהאזורים העשירים ביותר במינים של מים מתוקים נמצאים גם תחת הלחץ הכבד ביותר.
החוקרים מדגישים כי לממצאים יש משמעות רחבה. "זה חשוב לכולם, לא רק לביולוגים, משום שמערכות מים מתוקים מספקות שירותים שכולנו תלויים בהם", אמר בראבן.
מגבלות המחקר והצעד הבא
המיפוי נשען על נתוני הרשימה האדומה. לכן הדיוק שלו תלוי בכיסוי ובאיכות של הנתונים האלה. בנוסף, המחקר כולל חמש קבוצות של בעלי חיים בלבד, ולא את כל החיים במים מתוקים. הקשר בין האיומים לבין הפעילות האנושית מוצג במונחים של הסתברות ולא כסיבתיות מוכחת.
המפות מראות היכן האיומים מרוכזים. אולם הן עדיין אינן קובעות אילו מינים או אזורים צריך להציל קודם. החוקרים מתכננים לעסוק בשאלה הזו במחקר המשך. לדברי איברסן, המפה "יכולה לעזור להצביע על הפעולות שצריך לנקוט".
שאלות ותשובות
מה האיום הגדול ביותר על מיני מים מתוקים?
לפי המחקר, חקלאות, סכרים ונגר חקלאי הם האיומים המובילים בקנה מידה עולמי.
אילו אזורים נפגעים יותר מכול?
אירופה וצפון־מערב אפריקה. בנוסף, אזורים רבים העשירים במינים נמצאים גם תחת לחץ כבד.
במה שונה המפה הזו ממפות קודמות?
מפות קודמות התמקדו במינים יבשתיים. המפה החדשה בנויה במיוחד לסביבות מים מתוקים ומגיעה לרמת אגן ניקוז משני.
למה זה חשוב לבני אדם?
מערכות מים מתוקים מספקות מים, מזון ושירותים נוספים. כלומר, פגיעה בהן משפיעה גם על בני האדם.
המאמר המדעי
The Global Geography of Threats to Freshwater Biodiversity – Science, 29.10.2026
מקור: אוניברסיטת מקגיל
עוד בנושא באתר הידען
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.