מחטפי השב"כ
הכאוס הפוליטי, תוצאה של היעדר הכרעה מובהקת בבחירות, תפס את מערכת אכיפת החוק על כל זרועותיה בהלם, בלבול ומעל הכל – חשש. הכאוס הזה כבר הוביל לעימות חריף בין שניים מאוכפי החוק – ראש השב"כ דוד זיני, המחזיק בסמכויות שלטוניות-אופרטיביות מרחיקות לכת, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהיא הגורם המפקח על השב"כ כדי שלא ישתמש לרעה בסמכויותיו נגד האזרח היהודי והערבי.
העובדה שלראש השב"כ יש שני "בוסים" – ראש הממשלה, שהוא הממונה הישיר שלו, ושלטון החוק, המגולם בין השאר בפיקוח ובפרשנות של היועץ המשפטי לממשלה – מסבכת את הבעיה. זאת לנוכח המשבר החוקתי והפוליטי שהחל עם פרוץ המהפכה המשפטית ומאתגר מדי יום את כללי המשחק. "מתנהל כאן קרב בלימה נגד הניסיון לפרוץ את גבולות המשפט הפלילי ולהשתמש בו לצרכים פוליטיים", מסביר גורם פוליטי. "מדובר באיום שאם לא ייבלם הוא עלול להשפיע על כולם. זה יתחיל בציבור הערבי, יגלוש למתנגדי המשטר, משם לעיתונאים ובסופו של דבר – לאזרח הקטן".
"המשבר הקשה שמתחולל מאז יום שלישי צריך להדאיג מאוד את שוחרי שלטון החוק", אומר גורם אכיפה בכיר. "אין מדובר בחילוקי דעות נקודתיים. העובדה שההתנגשות נסובה סביב תוצאות הבחירות מהווה עליית מדרגה. בחירות חופשיות וקבלת תוצאותיהן הן מסממניה היסודיים של הדמוקרטיה, ומהן נגזרת הזכות החוקתית העליונה לבחור ולהיבחר. מדובר בסממנים של הפיכה משטרית. הדמוקרטיה הישראלית תהפוך מדמוקרטיה ליברלית מהותית לדמוקרטיה פורמלית".
למשבר האמון הקשה בין זיני לבין בהרב-מיארה נגרר בלית ברירה גם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג. לזכותו ייאמר שניסה לצמצם את המשבר ולהרגיע את הציבור שהוא עדיין ממתין לתוצאות הבדיקה. אבל הנזק כבר נגרם. ההודעה המצולמת שלו בחברת זיני ומיארה התקיימה לאחר שסוסי התרעלה כבר ברחו מהאורוות וקנו להם שביתה בקרב ציבורים רבים. בכיר לשעבר בשירות הציבורי אומר בדאגה: "התנהלות ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה גרמה לפגיעה חמורה באמון הציבור בטוהר הבחירות ובלגיטימיות של הציבור הערבי בישראל. התנהלות זו עלולה הייתה חלילה לגרור אירוע דומה לזה שהתחולל בגבעת הקפיטול אחרי בחירות 2020 בארה"ב, כשהתברר הפסדו של טראמפ".
הנפיצות הזו משליכה גם על אחד האתגרים המרכזיים שעליהם הכריז גוש השינוי. ראשיו מצהירים השכם והערב שבכוונתם לבטל את חוקי המהפכה המשפטית שייכנסו לתוקף כבר בינואר. מדובר בעיקר בחוק המכונה "חיסול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה", בחוק מח"ש ובחוק לשינוי אופן בחירת השופטים. החוקים הללו נתפסים בגוש השינוי ובקרב ראשי מערכת המשפט ככאלה שיהפכו את השופטים ואת שומרי הסף לפוליטיים, במקום שיהיו מקצוענים ועצמאיים.
במערכת המשפטית מכנים את החוקים שיש לבטל "ה-undo". אלא שגורמים בעלי ניסיון בחקיקת הכנסת אומרים שזה לא יהיה כה פשוט. ראשית – בגלל סד הזמן. חוק שינוי תפקידי היועץ המשפטי לממשלה, הכולל גם סעיף המאפשר את הדחתה של בהרב-מיארה, אמור להיכנס לתוקף בינואר 2027. כך גם חוק מח"ש. ואילו החוק המשנה את דרך בחירת השופטים כבר נכנס לתוקף אוטומטית עם כינון הכנסת שנבחרה. בינתיים, המערכת המשפטית חוסה תחת מטריית הגנה בדמות צווי ביניים של בג"ץ, העוצרים את כניסתם לתוקף עד לפסיקה סופית. עם זאת, חוגים משפטיים משני צידי הקשת הפוליטית סבורים שהסיבה שבג"ץ רק עצר את כניסת החוקים לתוקף הייתה אי-רצונו להתעמת עם המערכת הפוליטית, מתוך תקווה שתוצאות הבחירות יתקנו את שנעשה באמצעות הכנסת, ולא תידרש פסיקה שתוביל להתנגשות חריפה עם הכנסת ועם תומכי הרפורמה המשפטית.
מקורות פוליטיים בימין טוענים שתקדים בדמות ביטול סוחף של חוקים, מיד עם כינון כנסת חדשה, עלול להוות חרב פיפיות. "קואליציה דהיום שעשויה להיות אופוזיציה בעתיד מסתכנת בביטול חוקי ליבה שלה כשהשלטון יתחלף", אומר אחד מחברי הכנסת. "אסור לשכוח ששלושת החוקים הללו נחקקו אחרי דיונים רבים שכללו שמיעת מומחים. ביטול בהינף יד של חקיקה בעלת משמעויות חוקתיות ומשטריות כה עמוקות ישמש תקדים מסוכן בעתיד, כששוב יהיו חילופי שלטון".
מומחים למשפט חוקתי מעריכים שהייעוץ המשפטי לכנסת יתקע מקלות בגלגלי הביטול בטיעונים שישורשרו לאחר מכן כטיעונים לבג"ץ – החוקים המבטלים התקבלו בלי דיון רציני. וכמובן, אי-אפשר שלא לדבר על הפיליבסטרים המתישים במליאת הכנסת שינהלו חברי האופוזיציה, שיהיו פנויים ממעש. ואם יעבור הביטול, צפויות להיות מוגשות עתירות לבג"ץ באמצעות ארגונים המקורבים לימין. וכך, בג"ץ שוב ימצא עצמו אנוס להתערב בחקיקה שנויה במחלוקת.
בכנסת שנבחרה קיים רוב מוחלט לבטל את החוקים הללו. השאלה הגדולה היא האם ראשי מחנה השינוי אכן יעשו זאת; האם בתוהו-ובוהו הפוליטי שעוד יזמן לנו אתגרים על בסיס יומיומי – ודי אם ניזכר בטירוף שהתחולל בעקבות החשדות להשפעה של גורם חוץ על הצבעת הערבים – יהיה לראשי מפלגות השינוי ראש ופנאי לעסוק בחוקים הללו.
בגוש השינוי חוששים שאם מדינת ישראל תלך שוב לבחירות, שלושת החוקים הללו, כמו גם התנהלות השב"כ והמשטרה, יקבעו בינתיים את שליטתם של ראש הממשלה נתניהו ושותפיו בשטח, ויקשו מאוד את תפקודה של מערכת אכיפת החוק
מנגד, בגוש השינוי חוששים שאם מדינת ישראל תלך שוב לבחירות, שלושת החוקים הללו, כמו גם התנהלות השב"כ והמשטרה, יקבעו בינתיים את שליטתם של ראש הממשלה נתניהו ושותפיו בשטח, ויקשו מאוד את תפקודה של מערכת אכיפת החוק. ניסיונות הגישור והפיוס של נשיא המדינה יצחק הרצוג ושל השופט סולברג הורידו את גובה הלהבות, אך לא פתרו את הקונפליקט.
ועוד לא הזכרנו את משפטו של ראש הממשלה, שמנפק מדי יום גילויים על אודות הרשלנות של חוקרי המשטרה ושל התביעה, היוצקים מים על ידיהם של חסידי תיאוריות "תפירת התיקים", את ההכרעות הצפויות ב"פרשת קטארגייט", שבמסגרתה צפויים להיות מוגשים כתבי אישום הנוגעים ללשכת ראש הממשלה, ואת פרשת הפצ"רית.
העיניים ממוקדות אמנם בכדור המיידי – תוצאות הבחירות והעימות בין זיני לבין בהרב-מיארה. אבל כל זה מתקיים בתוך מציאות קשה שאליה נקלעה הדמוקרטיה. ישראל של שלהי 2026 היא מדינה שאינה עוצרת משתמטים מגיוס, אינה אוכפת עבריינות ימנית, אינה אוכפת חוק במגזר הערבי, אבל מסיתה נגד הצבעתם והשפעתם של האזרחים הערבים. המשטרה מזמנת עיתונאים לחקירה על הדלפות, מעלימה עין מהפרות צנזורה ואינה חוקרת שחיתות שלטונית.
"המערכת הפוליטית קרובה להשתלט על מערכת אכיפת החוק", מתריע מומחה למשפט חוקתי, ומזכיר את דבריו של שופט העליון אלכס שטיין, שהזהיר כי השתלטות המערכת הפוליטית על מערכת אכיפת החוק היא מסממני משטר רודני. לכן, החשש שגורם פוליטי משתמש בראש השב"כ כדי להשפיע על הלגיטימיות של הכרעת הבוחר מדיר שינה מעיניהם של נוטרי שלטון החוק.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.