רבותיי הקונספציה חוזרת
חמאס הפך במהלך השנים גם לגורם שלטוני ברצועת עזה. בישראל פירשו זאת, בין היתר, כסימן להתמתנות ולאימוץ אינטרסים מדינתיים. אולם האחריות השלטונית לא ביטלה את האידיאולוגיה, וייתכן שאף שימשה כלי נוסף למימושה. חמאס נשאר חמאס
דורון הדר|
תגיות
יש רגעים שבהם הכישלון אינו נובע ממחסור במידע, אלא מחוסר היכולת לפרש אותו נכון. הסימנים קיימים, המידע מונח על השולחן, אך הקונספציה, אותה תפיסת עולם שהופכת מהשערה לאמת מוחלטת, מסננת כל מה שאינו מתיישב איתה. כך, במידה רבה, נראתה המציאות שקדמה ל-7 באוקטובר ולפי המסתמן, ממשיכה אף כיום.
חמאס מורתע. חמאס חלש. המכשול ימנע חדירה. תהיה התרעה מוקדמת. המודיעין מיטבי. העליונות הטכנולוגית מוחלטת. ולחמאס אין מוטיבציה לערער את ההסדרה, כך האמנו לפני שבעה באוקטובר, כיום, התווספו לטענות חמאס איבד את מרבית יכולותיו, אנו מחזיקים ברצועת בטחון של חמישים אחוז מהשטח והפעם קו הגבול מעובה ולא נדלל אותו יותר.
כל אחת מההנחות הללו אולי נשמעה סבירה בפני עצמה. אלא שכאשר אוסף הנחות הופך לדירקטיבה, המציאות אינה נבחנת עוד כפי שהיא, אלא בהתאם למה שכבר החלטנו שהיא צריכה להיות.
חמאס הפך במהלך השנים גם לגורם שלטוני ברצועת עזה. בישראל פירשו זאת, בין היתר, כסימן להתמתנות ולאימוץ אינטרסים מדינתיים. אולם האחריות השלטונית לא ביטלה את האידיאולוגיה, וייתכן שאף שימשה כלי נוסף למימושה. חמאס נשאר חמאס. הטעות הייתה בהנחה שהצורך לנהל אוכלוסייה יגבר בהכרח על שאיפותיו כארגון טרור.
החלשת גורמי ה"איפכא מסתברא" מבטלת את היכולת לערער על הנחות היסוד, מאבדת בהדרגה את יכולתה לזהות סכנות וכאשר הבקרה נחלשת, כאשר דעות מנוגדות נדחקות הצידה וכאשר שאלות קשות נתפסות כהפרעה ולא כנכס, כהתערבות בדרקטיבה המדינית, גם מודיעין איכותי מאבד מערכו.
מודיעין טוב אינו רק היכולת לראות. הוא היכולת להטיל ספק בפרשנות שלנו למה שאנחנו רואים.
דוגמה משמעותית לכך היא סוגיית החטופים והאסירים. שאיפתו של יחיא סינוואר לשחרר אסירים פלסטינים הייתה מרכיב מרכזי בתפיסת עולמו. המשא ומתן להשבת הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א־סייד היה צריך להיבחן גם כמדד אפשרי לכוונותיו האסטרטגיות.
האם כישלון במשא ומתן עלול להוביל את חמאס לנסות להשיג באמצעות חטיפות נוספות את שלא הצליח להשיג בהידברות? האם הקיפאון הוא רק מבוי סתום מדיני, או גם תמרור אזהרה מבצעי?
האם כישלון במשא ומתן עלול להוביל את חמאס לנסות להשיג באמצעות חטיפות נוספות את שלא הצליח להשיג בהידברות? האם הקיפאון הוא רק מבוי סתום מדיני, או גם תמרור אזהרה מבצעי?
אלה שאלות שחייבות להיות חלק מהערכת המצב. אלא שכאשר מניחים מראש שחמאס מעוניין בשימור השקט, גם סימנים מטרידים עלולים לקבל פרשנות מרגיעה.
לישראל הייתה עליונות טכנולוגית משמעותית, אך עליונות טכנולוגית אינה מבטיחה עליונות תפיסתית. אפשר להחזיק במערכות האיסוף המתקדמות בעולם ועדיין להיכשל בהבנת כוונותיו של האויב, במיוחד שמקבל ההחלטות מחזיק בכוח אבסולוטי לקבל את ההחלטה.
הסכנה הגדולה היא שמערכת מתקדמת תראה בעיקר את מה שהיא מצפה לראות, ותתעלם ממה שאינו מתיישב עם הערכותיה.
הלקח מ־7 באוקטובר אינו מסתכם בצורך בעוד גדר, חיישן או יחידת מודיעין. הוא מחייב שינוי בתרבות קבלת ההחלטות, בקרה עצמאית, עידוד חשיבה ביקורתית ומתן מקום אמיתי למי שמעז לומר שההערכה המקובלת שגויה וכמובן הדרקטיבה שלא איתגרה את שלטון חמאס עם שלטון חלופי אחר. כי הרשות הפלסטינית נתפסה כאיום גדול יותר.
כיום חמאס מתעצם ומשתקם, מספר הפעילים חזר למימדי השישה באוקטובר, הסיוע ההומניטרי מבסס אפיק מימון לארגון והמוטיבציה לנקום רק גדלה. ישראל תידרש לבסס שלטון חלופי אחר ברצועה, כזה שידחוק את חמאס ממוקדי הכוח וישתף פעוה עם ישראל בפירוז החמאס.
קונספציות הן הכרחיות. שום מערכת אינה יכולה לפעול ללא הנחות עבודה. אולם ברגע שהנחה הופכת לאמת שאין לערער עליה, היא חדלה להיות כלי להבנת המציאות והופכת למכשול בפני הבנתה.
האויב אינו חייב להיות חזק מאיתנו כדי להפתיע אותנו. די בכך שהוא יהיה שונה ממה שאנחנו משוכנעים שהוא.
אל״ם (מיל') דורון הדר - לשעבר מפקד יחידת המשא ומתן וניהול המשברים של צה״ל ושותף מייסד בחברת קריטיקל אימפקט
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.