הניצוץ חזר: כרם פרימו הוכיחה שמקומה בטופ של הג'ודו העולמי | טור

אחרי שסומנה כדבר הבא בגילאי הנוער, הג'ודוקא הישראלית נקלעה לתקופה פחות טובה כשהחלה להתחרות ברמת הבוגרים - ואז הגיעו הביקורות. עם הזכייה במדליית הכסף באליפות העולם, שהושגה בזכות עבודה קשה, וגם קצת מזל - היא הראתה שהתקוות שתלו בה היו מוצדקות

תגיות

רגע אחרי שכבש את השער הראשון לנבחרת ישראל ב-1:3 מול בוסניה במוקדמות מונדיאל 2002, איל ברקוביץ' רץ אל עבר יציע העיתונאים וסימן בידו תנועה של כתיבה כמי שאומר "תרשמו, תרשמו" – אתם תמשיכו לבקר אותי מעל דפי העיתון – ואני אענה לכם במגרש.

החגיגה הזו לא הזכירה בשום אופן את החיוך הביישני והצנוע של כרם פרימו, מיד אחרי הניצחון בחצי גמר אליפות העולם בג'ודו, הישג השיא בקריירה שלה, ועדיין לא יכולתי באותו הרגע שלא להיזכר ב"קוסם" משתיק את מבקריו לפני 26 שנים.

בקרב אוהדי ג'ודו רבים, ביניהם כותב שורות אלה, או לפחות אלו שמקפידים לשתף את מחשבותיהם על הנעשה בענף ברשתות, כרם פרימו נראתה למשך תקופה ארוכה כמי שסטתה משביל הזהב שצעדה בו.

למעט יצחק אשפיז, אינני זוכר בשנים האחרונות ג'ודוקא ישראלי שטרם מלאו לו 18, שהסעיר אותי כמו פרימו. חודשי הפריצה שלה בקיץ 2021 היו לא פחות ממדהימים. בתוך פחות מחודשיים, וכשהיא בת 16 בלבד, היא הוכתרה בזה אחר זה לאלופת אירופה עד גיל 18, אלופת אירופה עד גיל 21 ולסגנית אלופת העולם עד גיל 21. ואלו לא היו רק המדליות, הג'ודו שלה היה מוחץ, התקפי ומדויק. הבנת הקרב שלה הייתה חריגה לגילה. כל קרב שלה היה הצגה. התחושה הייתה שאנחנו חוזים בצעדיה הראשונים של ספורטאית של פעם בדור.

המעבר לבוגרים הביא עמו נחיתה כואבת לקרקע. הוא כלל גם מעבר לקטגוריית משקל גבוהה יותר (מ-57 ק"ג ל-63 ק"ג) שנראה היה שניטרל את היתרונות שלה והותיר אותה בנחיתות פיזית ואובדת עצות מול יריבות מנוסות וחזקות יותר. הג'ודוקא המלהיבה שבקושי הפסידה בגילאי הנוער, חוותה סדרה ארוכה של אכזבות. משהו בה הרגיש כבוי, כאילו איננה שם לגמרי. כשאפילו באליפות העולם לנוער בשנה שעברה, זו שבגיל 16 כאמור העפילה בה לגמר, היא הודחה מסיבוב מוקדם, ניקרה בי התחושה שילדת הפלא הולכת לאיבוד.

אלא שבזמן שאני וחבריי המבקרים היינו עסוקים בלהעלות תהיות ושאלות, פרימו והצוות שלה היו עסוקים בלעבוד קשה. את הפירות ראינו אתמול.

מעבר להישג הכביר שאף אחד מחוץ לסביבתה הקרובה של פרימו לא חזה, פרימו נראתה כמי שהניצוץ נדלק בה מחדש. בבמה החשובה מכולן, היא שוב הייתה הג'ודוקא החכמה, הנחושה והאנרגטית שזכרתי. הניצחון מול לחגוואטוגו המונגולית החזקה ברבע הגמר, היה מופת של ניהול קרב חכם. הניצחון בחצי הגמר על אנה קריזה ההונגרייה היה מופע התקפי מרהיב כמו בימי השיא מהנוער.

וכן, היה בהישג אתמול גם אלמנט לא מבוטל של מזל. אם זה בטעות האיומה שביצעה מולה אנג'ליקה שימנסקה הפולנייה כשהקרב כבר היה בכיס שלה, או ביריבות החזקות שהדיחה הג'ודוקא האלמונית יחסית קריזה – והפכו את המסלול של פרימו לגמר למעט נוח יותר. אין בכך טיפת בושה. מזל הוא אלמנט חשוב שתמיד מוטב שיהיה לצדך – בטח ובטח בתחרות הנערכת בפורמט נוקאאוט אכזרי.

איך אמר נשיא ארה"ב לשעבר תומס ג'פרסון, "אני מאמין גדול במזל ושמתי לב שככל שאני עובד קשה יותר יש לי יותר מזל". לא מפתיע אם כך שאחרי תקופה ארוכה של התמסרות ודבקות במטרה, התאוששות מאכזבות, אמונה בדרך ובתהליך, ובעיקר עבודה קשה, גם אלילת המזל הייתה אתמול במחנה של פרימו.