"בשביל להצליח אני צריכה לעבוד יותר קשה": דארין לומדת מכל הפסד

דארין מסרי בת ה-11 מיפו מדורגת תשיעית בארץ לגילי 12, מוותרת לעיתים על בילויים כדי לא להחמיץ אימון וחולמת להיות הראשונה בעולם. היא אחת מעשר המשתתפות בעונה הרביעית של "טופ טאלנט", פרויקט משותף לטוטו ולאיגוד הטניס שמעניק לטניסאיות צעירות במה ותמיכה מקצועית וכלכלית

נמרוד אשכנזי|

יש משפט אחד שדארין מסרי בת ה-11 מקפידה להגיד לעצמה בזמן האימונים. "אני תמיד זוכרת את מה שאבא שלי אמר לי: בשביל להצליח אני צריכה לעבוד יותר קשה", היא מספרת. בגילה הצעיר, כשהפסדים ואכזבות הם כבר חלק מהשגרה התחרותית שלה, המשפט הזה מזכיר לה שגם משחק שלא הסתיים כפי שקיוותה אינו סוף הסיפור.

דארין היא אחת מעשר השחקניות המשתתפות בעונה הרביעית של "טופ טאלנט", פרויקט משותף לטוטו ולאיגוד הטניס במסגרת "המגרש החברתי" של הטוטו, שמעניק לטניסאיות צעירות במה ותמיכה מקצועית וכלכלית. כל אחת מהמשתתפות תקבל מימון בסך 25 אלף שקל לצורכי אימונים, ציוד וליווי מקצועי.

היא מתגוררת ביפו והגיעה לטניס בעקבות חבר של אביה שסיפר למשפחה על חוג שנפתח בעיר. היא השתתפה בשיעור ניסיון, נהנתה ונרשמה. כעבור כשנה החלה להתחרות, וההצלחות הראשונות גרמו לה להבין שהיא רוצה לקחת את הטניס ברצינות. כיום היא מדורגת תשיעית בארץ לגילי 12.

כשהמאמן שלה, איגור סליטרה, פגש אותה לראשונה, הוא הבחין מיד באופי שלה. "ראיתי ילדה מאוד מהירה, פלפלית כזאת, וזה ישר קרץ לי", הוא מספר. אם היה צריך לתאר אותה במילה אחת, הוא היה בוחר ביכולת ההישרדות שלה: "שים אותה בכל מקום, בכל סביבה. לא רק שהיא שורדת שם, היא מתחילה לאט-לאט לטפס שם למעלה".

כשדארין נשאלת איך מאמנה היה מתאר אותה כשחקנית, היא עונה בביטחון: "שאני שחקנית טובה, שאני חזקה ושאני לא מוותרת על שום דבר", היא אומרת. הרצינות הזאת באה לעיתים על חשבון הזמן הפנוי. יש מקרים שבהם היא מוותרת על יציאה עם חברות כדי לא להחמיץ אימון. מבחינתה סדר העדיפויות ברור: הטניס נמצא במקום הראשון.

היא אינה היחידה במשפחה שחיה את הענף. אחותה הגדולה אלין, המשתתפת גם היא ב"טופ טאלנט", ואחיה אדם משחקים אף הם טניס. דארין מספרת שהיא ואלין קרובות מאוד, מעודדות זו את זו וגם עוזרות זו לזו להשתפר. "כיף לי לשחק איתה", היא אומרת.

היכולת של דארין להמשיך קדימה בולטת במיוחד אחרי הפסדים. סליטרה מסביר שטניס הוא ענף שוחק, ולכן שחקנית צעירה צריכה ללמוד לראות כל משחק בפרספקטיבה ולא להיתקע ברגע אחד. לדבריו, גם אחרי הפסד כואב דארין יודעת לקבל את התוצאה, וכעבור כמה שעות כבר להרים את עצמה.

דארין עצמה מתארת את התהליך בפשטות. "אני אומרת לעצמי: בפעם הבאה", היא מספרת. "אלמד מהטעויות ואנסה לעשות הכי טוב שאני יכולה". במקום לשקוע באכזבה, היא חוזרת לאימונים ומנסה להבין מה עליה לשפר.

החלום שלה אינו צנוע, להיות הטניסאית הטובה בעולם. בדרך לשם היא ממשיכה לשנן את העצה שקיבלה מאביה - לעבוד קשה יותר - ולחזק את תכונות האופי שהמאמן שלה כבר זיהה בה: היכולת לשרוד, להתאושש מהר מכישלונות ולצאת מהם חזקה יותר.