סוף עידן הסיוע: מה יעשה צה"ל?
אם נכונה הצהרת טראמפ שלפיה המימון שעליו נשענות תוכניות הרכש העתידיות של ישראל ייפסק כבר בשנה הבאה, במערכת הביטחון יצטרכו להבין איך להתמודד עם ההשלכות - עד לכדי שינוי משמעותי בבניין הכוח
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הטיל אחר הצהריים (יום שלישי) פצצה כשאמר בריאיון ל"פוקס ניוז" כי הסיוע האמריקני השנתי לישראל יופסק החל משנה הבאה, אחרי שהגיע לסיכום על כך עם ראש הממשלה בנימין נתניהו "לפני כמה חודשים". לדברים עשויות להיות השלכות משמעותיות על מערכת הביטחון הישראלית: מעבר לאובדן מקור מימון קבוע, מדובר בשינוי אפשרי במודל היחסים הביטחוניים בין ירושלים לוושינגטון, שעליו נשענו במשך שנים תוכניות הרכש וההצטיידות של צה"ל.
על פי ההסכם הקיים בין המדינות, ישראל מקבלת מדי שנה 3.8 מיליארד דולר בסיוע צבאי. מתוך הסכום, כ-3.3 מיליארד דולר מיועדים למימון רכש ביטחוני אמריקני, וכחצי מיליארד דולר נוספים מוקצים לשיתוף פעולה בפיתוח ובמימון מערכות הגנה מפני טילים, ובהן כיפת ברזל, קלע דוד ומערכות נוספות.
ההסכם הנוכחי נועד להימשך עד 2028, אך לטענת טראמפ - שבישראל עדיין לא התייחסו אליה באופן רשמי - הוא ייפסק כבר בשנה הבאה. אם אכן כך הדבר, המשמעות המיידית של עצירת הכספים הפתאומית היא שמשרד הביטחון יידרש למצוא מקורות מימון חלופיים לעסקאות רכש בהיקפים גדולים. במקום להשתמש בכספי הסיוע האמריקני, ישראל תצטרך להקצות לכך יותר מתקציב המדינה. הדבר עשוי לחייב בחינה מחודשת של תוכניות ההצטיידות, קביעת סדרי עדיפויות ואולי גם פריסה ארוכה יותר של חלק מהעסקאות.
ההשפעה אינה מסתכמת ברכש מטוסים, תחמושת וציוד צבאי. חלק מהסיוע מוקצה לפיתוח משותף של מערכות הגנה מפני טילים, תחום שבו שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב הוא משמעותי במיוחד. הפסקת המימון עלולה להשפיע על היקף הפרויקטים המשותפים ועל קצב פיתוחם, בהתאם להסכמות שיגובשו בין המדינות.
לצד ההשלכות התקציביות, יש למהלך גם משמעות אסטרטגית. הסיוע האמריקני הוא אחד הביטויים המרכזיים למחויבות הביטחונית של וושינגטון לישראל, והפסקתו עשויה לסמן שינוי ביחסים בין המדינות. מנגד, גם בארה"ב נהנות התעשיות הביטחוניות מהסיוע, שכן חלק ניכר מהכסף משמש לרכישת מערכות וציוד המיוצרים על ידי חברות אמריקניות.
בישראל כבר מתקיים דיון על צמצום הדרגתי של התלות בסיוע האמריקני. ביולי האחרון דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג בפני גורמים אמריקניים רצון לעבור בהדרגה ממודל של סיוע למודל של שותפות ביטחונית, תוך צמצום מענקי הרכש הישירים ושימור שיתוף הפעולה בתחומים אחרים, ובעצם לעבור למודל של ייצור כחול לבן.
בשלב זה גם לא ברור כיצד תיושם הצהרת טראמפ ומה יהיה היקף השינוי בפועל. הנשיא אמר כי ארה"ב תמשיך לסייע לישראל אם תזדקק לכך, אך לא פירט באיזה אופן. לכן, השאלה המרכזית אינה רק אם ישראל תאבד את ארבעת מיליארדי הדולרים, אלא איזה מודל ביטחוני יחליף את הסיוע הקבוע: מימון ישראלי עצמאי יותר, המשך רכישות מארה"ב או הסכמים חדשים שיתמקדו בשיתוף פעולה ובפיתוח משותף.
אם טראמפ אכן יממש את ההצהרה וארה"ב תפסיק את הסיוע השנתי, יהיו לכך כמה השלכות משמעותיות. ראשית, ישראל תצטרך לממן בעצמה חלק גדול יותר מרכש אמצעי הלחימה. במקום להשתמש בכספי הסיוע האמריקני, משרד הביטחון יצטרך להקצות לכך תקציבים ישראליים. המשמעות היא תוספת הוצאה של מיליארדי דולרים בשנה, או לחלופין התאמות בתוכניות הרכש.
שנית, הדבר עלול להשפיע על תוכניות הצטיידות ארוכות טווח. מטוסים, תחמושת, מערכות הגנה וציוד צבאי מתקדם נרכשים במסגרת תוכניות רב-שנתיות. הפסקת מקור מימון קבוע תחייב את ישראל לבחון מחדש את סדרי העדיפויות ואת קצב ההצטיידות.
גם שיתוף הפעולה בתחום ההגנה האווירית עלול להיפגע. חצי מיליארד דולר בשנה מוקצים במסגרת ההסכם לשיתוף פעולה בתחום ההגנה מפני טילים. עצירת המימון עלולה להשפיע על פרויקטים משותפים, בהתאם להחלטות שיתקבלו בשתי המדינות.
בנוסף, ישנה גם משמעות מדינית ואסטרטגית. הסיוע האמריקני הוא לא רק כסף. הוא מבטא את המחויבות האמריקנית לביטחון ישראל ואת עומק היחסים בין המדינות. הפסקתו תהיה שינוי משמעותי ביחסים, גם אם ארה"ב תמשיך לספק לישראל נשק ולשתף איתה פעולה בתחומים אחרים.
סגירת הברז מביאה לדילמות תקציביות ביטחוניות. במערכת הביטחון העריכו שילכו להפחתה מדורגת של התקציבים מהאמריקנים ושישראל תמצא את עצמה במספר דילמות, קל וחומר אם הדבר יעשה בסגירת הברז במכה אחת. ראשית, אם קונים את אותן מערכות מהאמריקנים או שצה"ל יידרש לשינוי משמעותי בבניין הכוח.
דילמה שנייה היא מה הם המקורות התקציביים שמתוכם יממנו את החוסר. אופציה אחת היא לממן זאת דרך סדר עדיפות שונה והסטת תקציבים בתוך מערכת הביטחון. אופציה שנייה היא לקחת תקציבים ממשרדים אחרים. אופציה שלישית תהיה לקחת הלוואה ולהגדיל את החוב המדיני.
"לדבר הזה יהיו מחירים כלכליים מהותיים. ולכל ההחלטות הללו יש משמעות וצורך בעבודת מטה עמוקה ומסודרת ולעשות פשרות שיכאבו לנו", אמר ד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, ראש תחום ארה"ב וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
צריך לציין גם כי ישנן עסקאות עתידיות שנשענות על הכסף האמריקני. בצה"ל ובמשרד הביטחון יצטרכו קודם כל להבין אילו עסקאות ממשיכות ואילו משתנות. בנוסף, חשוב לציין עוד כי יש כאן גם עניין מדיני. גם בעיתוי האמירה של טראמפ וגם בנושא הכסף, כאשר האמריקנים לא רואים הצלחה במלחמה באיראן אלא נושא שפוגע להם בכיס.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.